לרשימת הסיפורים

לדף הראשי של אוצר הסיפורים


אוצר הסיפורים
של יואל פרץ

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 126


שם הסיפור:

הנסיכה והירח

נוסח ראשון

הנסיכה והירח

 

פעם אחת לפני שנים רבות בארץ רחוקה מאד היתה נסיכה צעירה.

יום אחד חלתה הנסיכה ורופא הוזעק לבדוק אותה. הוא בדק אותה זמן רב ולבסוף אמר: "לנסיכה יש מחלה עם שם מאד ארוך שאפילו אי אפשר לחזור עליו, והדבר היחיד שיעזור לה זה אם תקבל את מה שהיא רוצה."

"את רוצה משהו?" שאל המלך את הנסיכה.

"כן," ענתה הנסיכה בקול חלש, "אני רוצה את הירח."

"אין בעיה." אמר המלך, צלצל בפעמון שלוש פעמים "גלין גלין גלאן" ונכנס הקוסם עם כובע גבוה מאד, בערך מטר – כי הוא אהב להיראות גבוה ממה שהוא.

"מה בקשתך, המלך?" שאל.

"את הירח." ענה לו המלך, "הנסיכה הצעירה תבריא רק אם תקבל את הירח."

"ראיתי קסמים רבים" אמר הקוסם, "אבל זה בלתי אפשרי. הירח רחוק עשרת אלפים קילומטר מפה, עשוי נחושת ורקוע אל השמים. לא ניתן לעקור אותו."

"תירוצים, תירוצים." אמר המלך ונפנף אותו משם.

צלצל שוב בפעמון ונכנס יועץ המלך: "תשיג לנסיכה את הירח. היא תבריא רק אם יהיה לה אותו." אמר המלך.

ענה החכם: "זה בלתי אפשרי. הירח נמצא במרחק חמישה עשר אלף קילומטר מכאן ועשוי גבינה גדולה. גם אם נצליח להגיע אליו הוא מיד יתפורר לנו בידיים."

"תירוצים, תירוצים" אמר המלך ונפנף אותו משם.

ישב המלך מדוכא ועצוב, וכשהמלך מיואש נכנס הליצן, לבוש בבגדים צבעוניים כחול אדום וירוק, ולראשו מצנפת זהב ענקית שפעמונים מדנדנים בקצותיה, התיישב למרגלות המלך ושאל: "איך אני יכול לשמח אותך המלך?"

ענה המלך: "אינך יכול. בתי לא תבריא אם לא תקבל את הירח ולכולם תירוצים למה אי אפשר."

"מותר לי לדבר עם הנסיכה?"

"בבקשה" ענה המלך.

כשהנסיכה ראתה את הליצן, למרות מחלתה מיד חייכה ושאלה: "הבאת לי את הירח?"

"אני עובד על זה," ענה הליצן, "אבל אמרי לי מה גודלו של הירח?"

"כגודל הציפורן הקטנה שלי. כשאני מקרבת את הציפורן לעין ומסתכלת עליו, היא מכסה אותו." ענתה.

"ומה מרחקו מכאן?" שאל הליצן.

"הוא נמצא על העץ. הרבה פעמים אני רואה אותו מתחבא בין הענפים."

"וממה הוא עשוי?"

"כלום אתה לא יודע? מכסף כמובן!"

אץ רץ לו הליצן והכין אצל הצורף ירח כסף שגודלו כציפורן הנסיכה, תלה על שרשרת, נתן לנסיכה ואמר לה: "הא לך הירח."

הנסיכה, למרות השם הארוך של מחלתה, שבה מיד לאיתנה וכל הארמון שב לנעימותו הרגילה, מלבד אדם אחד: המלך. הוא ידע שבערב כשיעלה הירח, הנסיכה תגלה שהירח שבידה אינו הירח האמיתי ושוב תחלה.

צלצל בפעמון שלוש פעמים: "גלין גלין גלאן", כינס את כל חכמי החצר והורה להם: "תכסו את הירח."

ישבו החכמים שלוש שעות שלוש דקות ושלוש שניות בדיוק, ואז קראו למלך ואמרו לו: "אי אפשר."

ישב המלך מיואש ועצוב, וכשהמלך מיואש נכנס הליצן, לבוש בבגדים צבעוניים כחול אדום וירוק, ולראשו מצנפת זהב ענקית שפעמונים מדנדנים בקצותיה, התיישב למרגלות המלך ושאל: "איך אני יכול לשמח אותך המלך?"

ענה המלך: "אינך יכול. הנה הירח כבר זורח והנסיכה תגלה במהרה שהירח שבידה אינו אמיתי, תחלה שוב והפעם יהיה קשה מאד לרפא אותה."

"מותר לי לדבר עם הנסיכה?"

"בבקשה." ענה המלך.

נכנס הליצן אל חדרה של הנסיכה וראה אותה שוכבת במיטה, מביטה אל הירח שבחלונה ומחזיקה את ירח הכסף שבידה.

"ראית את הירח זורח על הענפים?" שאל הליצן.

"ראיתי." ענתה הנסיכה.

"ואיך זה שהירח אצלך ביד ובכל זאת זורח גם בחלון?" שאל הליצן.

"כלום אתה לא יודע?" שאלה הנסיכה, "כשנופלת לך שן, לא צומחת אחרת תחתיה? כשקוטפים שושנה, לא פורחת אחרת תחתיה? ככה זה עם כל הדברים בעולם"

חייך הליצן אל הירח. חייך הירח בחזרה, קרץ הליצן אל הירח קרץ הירח בחזרה, ולילה טוב על כל הממלכה.

 

 

הנסיכה והירח

נוסח שני

 

היה הייתה נסיכה צעירה ומפונקת, אביה המלך החליט שהגיע הזמן לחתן אותה, שלח הודעה לכל הממלכות מסביב וקרא לכל הנסיכים לבוא ולכבוש את לב הנסיכה. הנסיכה אהבה לשבת כל ערב על אדן החלון ולצפות בירח היפה, היא קיוותה שיום אחד תוכל להחזיק בשתי ידיה את הירח ולראותו מקרוב.

כשסיפר המלך לבתו שהוא רוצה למצוא לה חתן, הודיעה הנסיכה לאביה שתינשא רק לזה אשר יביא לה את הירח.

נסיכים רבים באו מכל העולם, אך את כולם דחתה הנסיכה, משום שלא הצליחו להביא לה את הירח. ערב אחד הגיע לארמון מועמד חדש ואמר לנסיכה: "הבאתי לך את הירח, אך אוכל לתת לך אותו רק אחרי חצות."

עד חצות ישבו הנסיכה והנסיך, דיברו וסיפרו סיפורים והנסיכה הרגישה שהיא מתאהבת בנסיך, אך עדיין היה עליו לעבור את מבחן הירח. בדיוק בחצות אמר הנסיך לנסיכה: "כעת אביא לך את הירח, אך קודם עשי כבקשתי."

הופתעה הנסיכה כאשר הנסיך ביקש ממנה להרים את אצבעה ולהניף אותה למעלה מול הירח. "כעת," ביקש הנסיך, "עצמי עין אחת."

הנסיכה קראה: "אינני רואה את הירח!"

והנסיך הוציא מכיסו טבעת עם פנינה לבנה בגודל אגודל ונתן לנסיכה, נשימתה נעתקה, והיא קראה: "הוי, הבאת לי את הירח!"

הנסיך ענד לנסיכה את הטבעת, ומאז ועד היום הם חיים בעושר ובאושר.

הערות:

מילות מפתח:

נסיכה, ירח, ליצן

לסיפור הבא

לסיפור הקודם