רבותי, פעם לפני שנים רבות היה אדם נשוי, אך לו ולאשתו לא היו ילדים. הוא התפלל שוב ושוב: "הו אללה, אנא תן לנו ילד!" אך שום ילד לא נולד להם. לבסוף בהיותו מיואש לגמרי, הוא פנה לאללה ואמר: "הו אללה, אנא שלח לנו ילד. אם תעשה זאת, ארכיב אותו על גב חמור ואעלה אותו אל ראש המינארט!"

באותו יום היו אוזני השמיים פתוחות ואללה נענה לתפילתו. ביום המיועד הביאה אשתו בן לעולם, בן אשר הביא להם שמחה רבה. אך עדין נותר אותו עניין של השבועה לאללה, ולילה אחד חלם האיש שהוא שומע את אללה אומר לו: "שכחת את הבטחתך. מלא אותה!"

האיש קם משנתו למחרת בבוקר ואמר לאשתו: "יקירתי, הלבישי את הילד בבגדים נאים והכיני אותו ליציאה. אני הולך לקנות חמור, ואז אחזור לקחת את הילד."

לאחר שבעלה יצא הכינה האשה את הילד. כאשר חזר האיש עם החמור, הרכיב האיש את הילד על גב החמור ואז נהג אותו העירה. כאשר הגיעו לפתח המינארט אמר האיש: "היידה! הגיע הזמן לטפס אל ראש המינארט."

החמור רק ניצב שם, לא עונה, לא זז. לא משנה עד כמה התעקש האיש – החמור לא הסכים בשום פנים לטפס במעלות הלולייניות של המינארט.

ובכן, האיש נתן הבטחה לאללה ואת ההבטחה הזאת הוא חייב לקים. בדרך כלשהי עליו להביא את הילד אל ראש המינארט, רכוב על גב חמור. אולי הקאדי יוכל להציע פתרון... הוא הלך, אם כך, אל הקאדי וסיפר לו על הבעייה שהתעוררה.

בסיום דבריו הוא אמר: "הבטחתי את ההבטחה הזו ואני חייב למלא אותה. מה אני יכול לעשות? אנא, תן לי איזו שהיא עצה!"

הקאדי הרהר בדבר זמן מה ולבסוף אמר: "אינני יכול לפתור את הבעיה שלך. אבל בקצה העיר יש נחל ועל שפתו של אותו נחל יש בית קטן שבֶּקְטָשִׁי אחד מתגורר בו. יתכן והוא יוכל לעזור לך לפתור את הבעיה שלך."

האיש קם ממקומו והלך. הוא והילד והחמור הלכו אל ביתו של הבֶּקְטָשִׁי. הוא שם לב שהבֶּקְטָשִׁי שותה יין מבקבוק ומעשן נרגילה. האיש אמר: "סאלם עליכום!"

"עליכום סאלם!" השיב הבֶּקְטָשִׁי.

"יש לי בעייה. נשבעתי לאללה שאם יחון אותי בבן, ארכיב את הילד על חמור וואקח את החמור ואת הילד אל ראש המינארט. יש לי את הילד ואת החמור, אבל אני לא מצליח לגרום לחמור לטפס אל ראש המינארט. אנא, פתור למעני את הבעיה."

"בסדר גמור. הנה. קח לך לגימה מהיין הזה בעוד אני חושב על הבעיה שלך."

"לא. אינני שותה יין." אמר האיש.

"מדוע לא?"

"השבח לאל, אני מוסלמי"

"שיהיה. האם אתה מעשן?"

"לא, אני לא מעשן."

"האם אתה שותה ראקי?"

"לא. אני לא שותה ראקי."

"האם נכנסת אי פעם למיטה עם אשה שאיננה אשתך?"

"ישמרני האל!"

"אם כך אינך מעשן ולעולם אינך שותה יין או ראקי ואתה לא מתעסק עם נשים אחרות. איזה חתיכת חמור נאה אתה! קח את הילד על גבך וטפס למרומי המינארט כמו שהבטחת ותהיו שניכם גם אתה וגם אללה בעצמו, מרוצים מזה ששמרת את שבועתך."

וכך קרה שהחמור טיפס אל ראש המינארט...