חזרה לדף הראשי

חזרה לדף סיפורים

חזרה לעץ הרימון

הַקָּאדִי שֶׁחָקַר אֶת הַגַּנָּב

עַל אִישׁ אֻמְלָל שֶׁנֶּאֱלַץ לִגְנֹב בָּעֲרָבִים,

הוּטְלָה אַשְׁמָה כִּי הוּא הִנּוֹ רֹאשׁ הַגַּנָּבִים,

תָּפְסוּ אוֹתוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל כֵּס הַמִּשְׁפָּט,

הָמוֹן סַקְרָן צָעַד אַחֲרֵי הָאִישׁ הַמְּבֹעָת.

לִפְנֵי הַקָּאדִי הָעֳמַד הָאִישׁ לַחֲקִירָה:

"עַל מַה וְלָמָּה זֶה בִּצַּעְתָּ אֶת הָעֲבֵרָה?"

"לְרַוְחַת בֵּיתִי פָּעַלְתִּי, לֹא נוֹתְרָה לִי כֹּל בְּרֵרָה."

"עִם חֲבֵרִים," שָׁאַל הַקָּאדִי, "גָּנַבְתָּ, אוֹ כְּאִישׁ בּוֹדֵד?"

הוּא הֵשִׁיב: "לִגְנֹב אֻלַּצְתִּי, לֹא כָּמוֹךָ, הוֹי שׁוֹדֵד!"

הַקָּאדִי שָׂח: "אַתָּה פּוֹשֵׁעַ, אֵין לְךָ כָּל מְחִילָה!"

הוּא עָנָה: "מוּטָב פּוֹשֵׁעַ מִשּׁוֹפֵט שֶׁחַי מִמְּעִילָה!"

שָׁאַל הַקָּאדִי: "אֵי הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר אוֹתוֹ שָׁדַדְתָּ?"

הֵשִׁיב הָאִישׁ: "הִנּוֹ טָמוּן בְּבֶגֶד שְׂרָד אוֹתוֹ מָדַדְתָּ!"

"וְהֵיכָן צְמִידֵי הַכֶּסֶף, יַהֲלוֹמִים וְטַבָּעוֹת?"

הֵשִׁיב: "מִשַּׁרְווּלְךָ הוֹצֵא יָדְךָ – הַבֵּט בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ הַנָּאוֹת!"

"וְתַכְשִׁיטֵי פְּנִינִים וְאֶצְעָדוֹת, עָגִיל וְיַהֲלוֹמִים?"

עָנָה: "אַתָּה יוֹדֵעַ טוֹב מִמֶּנִּי מְקוֹם הַנֶּעֱלָמִים!"

הַקָּאדִי הִתְרַגֵּז, צִוָּה: "הוֹצִיאוּ מִלְּפָנַי אֶת הַשּׁוֹטֶה!"

צָעַק הָאִישׁ: "אֲנִי אֶבְיוֹן אֻמְלָל, אַךְ לֹא שׁוֹטֶה כָּמוֹךָ, הוֹי חוֹטֵא!"

עַל מְשָׁרְתָיו פָּקַד הַקָּאדִי: "מַהֵר אוֹתוֹ הָחִישׁוּ אֶל הַמַּאֲסָר!"

אָמַר הָאִישׁ: "כְּבוֹד הַשּׁוֹפֵט, אָסוּר לַחְרֹץ מִשְׁפָּט בִּזְמַן כָּל כָּךְ קָצָר.

הַמְשֵׁךְ לַחְקֹר עַד שֶׁאֶחְשֹׂף לְעֵין-כֹּל אֶת מַעֲשֶׂיךָ,

אַתָּה גּוֹנֵב בַּסֵּתֶר וּבְגָלוּי שָׂם בְּכִיסֶיךָ.

עַל מִצְווֹת הָאֵל אַתָּה עוֹבֵר וְעַל חֻקֵּי הַמְּדִינָה,

וְדָן אוֹתִי מִסְכֵּן שֶׁנֶּאֱלַץ לִגְנֹב בְּכָל פִּנָּה.

אֲנִי גּוֹנֵב מֵאֹנֶס, סוֹבֵל מִיִּסּוּרֵי מַצְפּוּן,

ואַתָּה בְּכֵס הַצֶּדֶק, רַק עָוֶל בְּלִבְּךָ צָפוּן!

אֲנִי מוֹדֶה: בְּגָדִים גָּנַבְתִּי לִילָדַי הָעֲרוּמִים,

אַךְ אַתָּה לוֹקֵחַ שֹׁחַד, וְחוֹמֵס אֶת הַתְּמִימִים.

אֲנִי גּוֹנֵב לִילָדַי, שֶׁלֹּא סִפֵּק לָהֶם מָזוֹן, רַחְמָנָא,

אַךְ אַתָּה, נָבָל, לֹא חָס עַל יָתוֹם וְאַלְמָנָה.

אֲנִי גּוֹנֵב פִּסָּה שֶׁל בַּד לַכִּסּוּי הַיֶּלֶד בַּמִּטָּה,

אַתָּה מִשְׁפָּט כָּאן מְעַוֵּת, דָּן חַפִּים מִפֶּשַׁע לְמִיתָה.

אֲנִי נִתְפַּסְתִּי עַל גְּנֵבָה, כִּי לֶחֶם אַין,

אוֹתִי תָּבְעוּ לַדִּין וְרַק מִמְּךָ כָּאן הֶעֱלִימוּ עַיִן.

אֲנִי, כָּמוֹנִי כְּעִוֵּר שֶׁבְּטָעוּת סָטָה מִדֶּרֶךְ,

ואַתָּה יוֹדֵעַ כֹּל, אַךְ לָאֱמֶת אֵינְךָ נוֹתֵן כָּל עֵרֶךְ.

שֹׁחַד מְקַבֵּל אַתָּה וּמְסַלֵּף דַּרְכֵי הַצֶּדֶק,

אֵיךְ תִּדְרֹשׁ מִמֶּנִּי יֹשֶׁר וּתְפַשְׁפֵּשׁ אֶצְלִי בַּסֶּדֶק?

אָנָּא, כְּבוֹד הַקָּאדִי, הַמֻּמְחֶה וְהַמְּנֻסֶּה,

עִם לְבוּשׁ הַשְּׂרָד שֶׁלְּךָ אַל תִּתְרַחֵק מֵהַנּוֹשֵׂא.

אַתֶּם שׁוֹמְרֵי הַחֹק חוֹטְפִים מִכָּל הַבָּא לַיָּד,

וּלְגַנָּב מִסְכֵּן אֵינְכֶם מְהַסְּסִים לִכְרֹת הַיָּד.

אֲנִי אֻמְלָל, כָּפוּ עָלַי לְהִתְלַוּוֹת לַגַּנָּבִים,

אֲבָל אַתָּה, עַל מַה תִּשְׁלַח יָדְךָ לְכִיס שֶׁל עֲנָוִים?

אֲנִי גָּנַבְתִּי מִתּוֹךְ אֹנֶס, בְּמַעֲשַׂי אֲנִי זָהִיר,

אַךְ אַתָּה נְצִיג הַחֹק גּוֹנֵב, חוֹמֵס אֶת כָּל הָעִיר.

אֲנִי רַק מֵחֲמַת הַכֹּרַח סָטִיתִי מִדַּרְכֵי הַיֹּשֶׁר,

אַךְ אַתָּה הַקָּאדִי הַמְּכֻבָּד, שׁוֹדֵד עַל אַף הָעֹשֶׁר!"

הַקָּאדִי נֶעֱלַב מְאוֹד מִדְּבַר אֱמֶת אֲשֶׁר בְּפִי גַּנָּב,

הוּא דָּחָה אֶת הַמִּשְׁפָּט, קִפֵּל אֶת הַזָּנָב.

לְבֵיתוֹ הָלַךְ נֶעֱלָב, נִרְגָּז, כָּעוּס נוֹרָא,

עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ אֶת מָרָתוֹ שָׁפַךְ, לֹא בִּמְשׂוּרָה,

טָרַק דְּלָתוֹת, וּזְגוּגִיּוֹת שָׁבַר בַּחַלּוֹנוֹת,

עַל עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו צָוַח, בָּא בִּתְלוּנוֹת.

בָּעַט בַּיְּלָדִים, בְּאֶגְרוֹפִים וּבִסְטִירוֹת חָגַג,

אֶת הֶחָתוּל תָּפַס, הִשְׁלִיךְ יָשָׁר לְרֹאשׁ הַגַּג.

כַּדֵּי מַיִם וְכֵלִים שָׁבַר הוּא בַּמִּקְלַחַת,

לֹא נִמְלְטוּ מִזַּעֲמוֹ לֹא סִיר וְלֹא צַלַּחַת.

כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת הִשְׁתַּתְּקוּ מִפַּחַד,

וְהוּא חֵרֵף אוֹתָם בְּקוֹל, לְחוּד וְגַם בְּיַחַד,

אֶת אִשְׁתּוֹ קִלֵּל בְּשֵׁם שָׂטָן בְּכַעַס רַב וּבֶחָרוֹן,

אָמַר לָהּ: "בִּגְלָלֵךְ הִגִּיעָה נִשְׁמָתִי עַד הַגָּרוֹן!

אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתֵךְ בְּלִי בְּעָיָה וְאֵין לָךְ שׁוּם צָרָה,

אַךְ אֲנִי סוֹבֵל מִסְכֵּן וְנַפְשִׁי עָלַי מָרָה.

בַּמִּטְבָּח אַתְּ נָחָה לָךְ בְּעוֹד אֲנִי עָסוּק בַּלַּיְלָה גַּם בַּיּוֹם,

מֵרֹב נַחַת מַשְׁמִינָה מִיּוֹם לְיוֹם, אָה, כַּמָּה זֶה אָיֹם!

אַתְּ מְפַטְפֶּטֶת כָּל הַיּוֹם עִם שְׁכֵנוֹת וַחֲבֵרוֹת,

וְאָנֹכִי שׁוֹפֵט אֶת כָּל צִבּוּר עוֹבְרֵי הָעֲבֵרוֹת.

הַצָּרוֹת הָרְסוּ אוֹתִי וְלֹא נוֹתָר בִּי כּוֹחַ עוֹד,

וְאַתְּ עַל מִשְׁכָּבֵךְ רוֹבֶצֶת בְּכֻתֹּנֶת מֶשִׁי וְכָבוֹד.

אֲנִי מֵבִיא מָזוֹן לַבַּיִת, אַתְּ זוֹלֶלֶת לָךְ מִן הַמּוּכָן,

אֲנִי הַכֶּסֶף מְשַׁלֵּם, וְאַתְּ קוֹנָה לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ בְּכָל דּוּכָן.

אֲנִי חוֹסֵךְ רְכוּשׁ וּנְכָסִים וְהוֹן,

וְאַתְּ בְּשֶׁפַע מְבַזְבֶּזֶת כָּל כֶּסֶף וּמָמוֹן.

אֲנִי מֵבִיא צֵידָה הַבַּיְתָה גַּם מִכּוֹפֵר וְגַם מִבַּעַל אֱמוּנָה,

אַתְּ אוֹכֶלֶת וְהַכֹּל זוֹלֶלֶת – בֵּין אִם מְבֻשָּׁל הוּא בֵּין אִם נָא.

כַּאֲשֶׁר רוֹאָה אַתְּ בְּכִיסִי זָהָב,

מִיָּד יֵעוֹר חִשְׁקֵךְ וְלִי תֹּאמְרִי: "הַב, הַב!"

אִם מוֹתִיר לִי הַיָּתוֹם יְרֻשָּׁתוֹ בְּמַתָּנָה,

אַתְּ לָךְ רוֹכֶשֶׁת תַּכְשִׁיטִים, מִפָּז וּמִפְּנִינָה.

אִם עִוֵּר לְבוֹר הִפַּלְתִּי, לְפָנָיו שַׂמְתִּי מִכְשׁוֹל,

מִכַּסְפּוֹ – אַרְמוֹן בָּנִית לָךְ, בּוֹ לָגוּר וְגַם לִמְשֹׁל.

אֲנִי קוֹבֵר אֶת הָאֱמֶת בְּעָרְמָה כְּמוֹ נָחָשׁ,

אֲנִי נוֹטֵל אֶת הַחִטָּה, וְלָאִכָּר נוֹתַר הַקַּשׁ.

מֵרַמָּאִים קִבַּלְתִּי שֹׁחַד, אֶצְלִי הַצֶּדֶק מְעֻוָּת,

אֶת הַיּוֹם לְלֵיל הָפַכְתִּי, הִרְשַׁעְתִּי חַף מִפֶּשַׁע בַּמִּשְׁפָּט.

בִּגְלָלֵךְ סָר כָּל חִנִּי, יָצָא שִׁמְעִי לְדֵרָאוֹן,

וְאַתְּ, מַה אַתְּ עָשִׂית בַּבַּיִת? רַק גָּרַמְתְּ לְגֵרָעוֹן!

מִכָּאן וָהָלְאָה לֹא אֶהֱיֶה לֹא שׁוֹפֵט וְלֹא דַּיָּן,

לֹא אֵשֵׁב בְּלִשְׁכָּתִי, אַפְסִיק, אֶגְמֹר אֶת הָעִנְיָן!

אֵשֵׁב כְּמוֹתֵךְ בַּבַּיִת, לֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד כְּלוּם,

רַק אֶשְׁתֶּה וַאֲעַשֵּׁן, אֹכַל מַעֲדַנֵּי בָּשָׂר עִם שׁוּם!"

הָאִשָּׁה חִיְּכָה בְּבוּז, אָמְרָה: "נָפַלְתָּ עַל הָרֹאשׁ?

מֵעֲבָדִים וּמְשָׁרְתִים, בְּזַעַם רַב, מַה כָּאן תִּדְרֹשׁ?

כַּנִּרְאֶה שֶׁבַּחָכְמָה, הַיּוֹם כְּלָל לֹא נָגַעְתָּ,

וְאִם אֵינְךָ שִׁכּוֹר כְּלוֹט, לָבֶטַח הִשְׁתַּגַּעְתָּ!

עַל מַה אַתָּה קוֹצֵף, רוֹגֵשׁ, לוֹהֵב כְּאוּד לוֹהֵט?

מִתְאַגְרֵף עִם הַקִּירוֹת וּבַסְּפָרִים בּוֹעֵט?

בְּרֹב אָנוֹכִיּוּת נוֹהֵג, אֶת בְּנֵי בֵּיתְךָ חוֹשֵׁב לְהֶבֶל,

לֹא מַעֲרִיךְ אֶת זוּלָתְךָ וְלֶחָתוּל גּוֹרֵם רַק סֵבֶל.

וְכִי אֵין עָלַי כָּאן עֹל? לִנְמָלָה נֶחְשַׁבְתִּי אוֹ חָגָב?

הֵן אֶת כָּל טְרָדוֹת הַבַּיִת עָמַסְתִּי עַל הַגַּב.

אֲנִי מִכָּאן יוֹצֵאת מָחָר! עֲשֵׂה נָא כִּרְצוֹנְךָ,

נַסֵּה בְּלִי עֶזְרָתִי לִחְיוֹת, לִשְׂרֹד בִּמְעוֹנְךָ.

אַרְחִיק עַצְמִי מִכָּאן, אֶקַּח חֻפְשָׁה כַּמָּה יָמִים,

אוּלַי תַּשְׂכִּיל מְעַט, תָּבִין לִקְחָם שֶׁל חֲכָמִים.

חָכָם יוֹדֵעַ לַהֲפֹךְ אֶת חָכְמָתוֹ לִפְעֻלָּה,

מֵבִין כִּי סוֹף כָּל מַעֲשֶׂה – בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה!"

הָאִשָּׁה, עִם בֹּקֶר, יָצְאָה לָהּ לְדַרְכָּהּ,

והַקָּאדִי לֹא שִׁעֵר אֶת גֹּדֶל הַמַּכָּה,

הוּא יָשַׁב לוֹ בְּחַדְרוֹ, קָרָא סֵפֶר וְנִרְדַּם,

וְלֹא הִרְגִּישׁ מַה בְּבֵיתוֹ, מְעוֹלֵל כָּל בֶּן אָדָם.

אַךְ עַד מְהֵרָה אָזְנוֹ קָלְטָה קוֹלוֹת שֶׁל רַעַשׁ וּמְהוּמָה,

צְעָקוֹת, רִיב וּצְוָחָה, בּוֹקְעִים מִבַּעַד לַחוֹמָה.

הַטַּבָּח וְהַגַּנָּן הִתְנַפְּלוּ עַל הַשּׁוֹעֵר

וְאֶת נַחַת זְרוֹעָם הֵם הֶרְאוּ לוֹ, לַמַּמְזֵר.

אֶל הַקָּאדִי אָז הֵם בָּאוּ, תְּלוּנָתָם נֶגְדּוֹ שָׁפְכוּ,

והַקָּאדִי לֹא הֵבִין אֵיךְ הַסֵּדֶר הֵם הָפְכוּ.

דִּבְרֵי דִּבָּה וְהַאֲשָׁמוֹת הִשְׁמִיעוּ הֵם כְּמוֹ מַבּוּל,

חָשְׂפוּ אֶת כָּל חֶרְפַּת הַבַּיִת, גִּלּוּ סוֹדוֹת בְּלִי קֵץ וּגְבוּל.

הַשּׁוֹעֵר אָמַר: "הַלָּלוּ, אֲשֵׁמִים, פּוֹשְׁעִים כֻּלָּם.

הֵם הִכּוּ אוֹתִי בַּשַּׁעַר, עָלַי הִכְבִּידוּ אֶת עֻלָּם!

הֵן אֲנִי הַיּוֹם חָשַׂפְתִּי אֶת מִדַּת נֶאֱמָנוּתָם

ועַל חַם אוֹתָם תָּפַסְתִּי עֲסוּקִים בִּגְנֵבָתָם!"

עַל הַשּׁוֹמֵר צָעַק בַּזַּעַם: "לְגַלּוֹת אֵינִי חוֹשֵׁשׁ,

בְּלֵיל אֶמֶשׁ מִי שָׁבַר מַנְעוּל מַחְסָן, הוֹ אִישׁ טִפֵּשׁ!

כַּד הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּקַחְתָּ בִּמְשִׁיכָה פֹּה עַל גַּבְּךָ

לְבֵית מִי אוֹתוֹ נָשָׂאתָ, לְבֵיתִי אוֹ לְבֵיתְךָ?

הֵן רָאִיתִי כְּבוֹד הַקָּאדִי, אֵיךְ מָסַר אוֹתוֹ לַנַּעַר

בַּחֲצוֹת הַלֵּיל הִבְרִיחַ הַגְּנֵבָה דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר!"

בְּבֶכִי הָאוֹמֶנֶת בָּאָה: "הַתִּינוֹק שֶׁלְּךָ חוֹלֶה!

לֹא יָשַׁן הוּא כָּל הַלַּיְלָה וְחֻמּוֹ עוֹלֶה עוֹלֶה!"

הִתְלוֹנֵן אָז הַשָּׁרָת: "בִּתִּי חָזְתָה בְּמוֹ עֵינֶיהָ

אֵיךְ קִטְנִיּוֹת הַטַּבָּחִית גָּנְבָה, מָסְרָה הִיא לְבָנֶיהָ!"

לְפֶתַע בָּא הַמְּמֻנֶּה עַל מַחְסַן הַהַסָּקָה:

"רְאֵה הִנֵּה שַׂקִּית שֶׁל כֶּסֶף שֶׁהֻצְּעָה לִי – דְּמֵי שְׁתִיקָה!"

מִהֵר אָז הַגַּנָּן לִמְחוֹת: "אֲדוֹנִי, אוֹתִי תִּשְׁאַל:

דַּע לְךָ כִּי הוּא גַּנָּב וְעַרְמוּמִי כְּמוֹ שׁוּעָל,

הוּא זְאֵב בְּעוֹר שֶׁל כֶּבֶשׂ, אֶת עוֹרֵנוּ הוּא פּוֹשֵׁט,

עֵת הַגְּבֶרֶת נֶעֱדֶרֶת, עוֹסֵק הוּא בִּגְנֵבָה וָחֵטְא!

עַל קְנִיּוֹתָיו עֵת מְדַוֵּחַ, הוּא מְנַפֵּחַ הַמְּחִירִים,

אַךְ מַחֲצִית מִדְּמֵי הָרֶכֶשׁ בְּכִיסוֹ הֵם נִשְׁאָרִים!

בְּמֵאָה דִּינָר קוֹנֶה הוּא וְרוֹשֵׁם מְחִיר כָּפוּל,

מַס מִכָּל עִסְקָה לוֹקֵחַ, מְעוֹלֵל כָּאן תַּעֲלוּל!"

הִצְטָרְפָה אָז הַמְּשָׁרֶתֶת וְאָמְרָה: "אֵין לִי כְּלָל נַחַת,

הַיְּלָדִים אָכְלוּ הַדְּבַשׁ וְשָׁבְרוּ אֶת הַצַּלַּחַת!"

הַקָּאדִי אָז הִתְחִיל לִתְפֹּס כִּי הַמַּצָּב הוּא מְסֻבָּךְ

לְבַיִת דִּין הָפַךְ הַבַּיִת, בֵּית מִשְׁפָּט יֵשׁ בַּמִּטְבָּח.

עֲקֶרֶת בַּיִת לֹא נִמְצֵאת, וְהוּא – מֵבִין רַק בִּכְתִיבָה,

מְלֶאכֶת הַשְׁקָטַת מָדוֹן – לֹא יֵדַע הוּא אֶת טִיבָהּ.

לְהַבְחִין אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי גַּנָּב וּמִי דּוֹבֵר אֱמֶת,

לְהַתִּיר אֶת הַתִּסְבֹּכֶת – מִי כָּאן מָמוֹנוֹ חוֹמֵד,

מִי שַׁקְרָן, מִי נֶאֱמָן וְאֶת טוֹבָתוֹ רוֹצֶה,

מוּטָב שֶׁיַּעֲזֹב הַבַּיִת כִּי פִּתְרוֹן אֵינוֹ מוֹצֵא.

מִהֵר הוּא אָז סְפָרָיו לָקַחַת, חִישׁ חָצָה אֶת הַמִּפְתָּן,

"אִם אֶשָּׁאֵר אֶגְרֹם רַק נֶזֶק שֶׁלְּתַקְּנוֹ כְּלָל לֹא נִתָּן!

אֶתְרַחֵק מִן הָרְכִילוּת וְאָנוּחַ לִי מְעַט,

כִּי בַּבַּיִת לֹא אֵדַע אֵיךְ לַחְרֹץ דִּין וּמִשְׁפָּט."

פֶּתַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת – רַעְיָתוֹ הוֹפִיעָה חִישׁ,

וְשָׁלוֹם הִיא לוֹ הִקְדִּימָה: "סַפֵּר לִי אֵיךְ אַתָּה מַרְגִּישׁ?

אַתָּה בְּבַיִת הַדִּין נִהַלְתָּ אֶלֶף דִּיּוּנִים,

אֵיךְ זֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת אַתָּה כֹּה חֲסַר אוֹנִים?

עַל צִבּוּר שָׁלֵם הֵטַלְתָּ פַּחַד וְאֵימָה,

אַךְ בַּבַּיִת לֹא תַּפְחִיד לֹא מְשָׁרֵת וְלֹא אָמָה!

בִּשְׂפָתֶיךָ הִתְרַבְרַבְתָּ, הֵן הָאֵל עֵדֵי,

אַךְ עַתָּה סוֹף סוֹף נוֹכַחְתָּ מַהוּ כָּאן מַעֲמָדִי!

יוֹם אֶחָד שֶׁל מְרִיבוֹת הוֹתִיר אוֹתְךָ בְּלִי כּוֹחַ,

רַק מְעַט מִזְּעֵיר שָׁמַעְתָּ וּמְבַקֵּשׁ אַתָּה לִבְרֹחַ!

הֵן אֲנִי כָּאן דִּין מַשְׁלֶטֶת וְעוֹשָׂה זֹאת חִישׁ מִיָּד,

בִּגְעָרוֹת, מַבָּט חוֹדֵר, מַקֵּל חוֹבְלִים אוֹ סְתָם בַּיָּד.

מְכַבָּה שְׂרֵפוֹת הִנְנִי, לְכָל רִיב כָּאן עֲרוּכָה,

מְנֻסָּה, הֵיטֵב יוֹדַעַת לְנַהֵל הַמַּעֲרָכָה.

אַךְ אַתָּה לֹא מְסֻגָּל לְזַהוֹת מִי הַגַּנָּב,

מִי שׁוֹלֵט וּמִי נִשְׁלַט, מִי צַיָּד וּמִי אַרְנָב!"

הָאִשָּׁה מִיָּד הִצְלִיחָה לִפְתֹּר אֶת כָּל הַבְּעָיוֹת,

לְהַכְנִיס סְדָרִים בַּבַּיִת, לְתַקֵּן הַטָּעֻיּוֹת.

אַךְ הַקָּאדִי הַמְּיֻסָּר נֶחְלַשׁ שׁוֹכֵב הוּא בַּמִּטָּה,

גַּם בְּבֵית הַדִּין כָּשַׁל, גַּם בְּבַיִת כְּבָר אִבֵּד שְׁלִיטָה.

לַיֵּאוּשׁ הָיָה הוּא טֶרֶף, נִלְכַּד בְּרֶשֶׁת מַחֲלָה,

בְּבֵית דִּין כְּבָר אֵין לוֹ חֵלֶק, גַּם לֹא נַחֲלָה.

שׁוּב רַגְלוֹ שֶׁל שׁוּם לָקוֹחַ לֹא תִּדְרֹךְ עַל סַף בֵּיתוֹ,

הֶעֱלוּ סְפָרָיו אָבָק, יָבַשׁ הַדְּיוֹ בְּתוֹךְ קַסְתּוֹ.

גַּם תּוֹבֵעַ, גַּם נִתְבָּע נֶעֶלְמוּ וּכְבָר אֵינָם,

לְבֵית מִשְׁפָּט אַחֵר פָּנוּ שֶׁיַּחְרֹץ הוּא אֶת דִּינָם.

לִשְׁכָּתוֹ הַמְּפֹאֶרֶת בְּלִי לָקוֹחַ לִרְפוּאָה,

אֶל שׁוֹפֵט אַחֵר פָּנוּ הֵם – כָּךְ אוֹמֶרֶת הַשְּׁמוּעָה.

בַּלִּשְׁכָּה הַמְּכֻבֶּדֶת אֵין צְפִיפוּת וּמַעֲמָסָה,

נִסְתַּתְּמוּ מְקוֹרוֹתָיו, נֶעֶלְמָה הַפַּרְנָסָה.

אִישׁ כְּבָר לֹא מֵבִיא בַּסֵּתֶר חֲבִילוֹת וּמְגָדִים,

לֹא טָלֶה וְגַם לֹא כֶּבֶשׂ, לֹא בָּשָׂר וְלֹא דָּגִים.

לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלֵּיל לְמַרְבֵּה הַצַּעַר,

אִישׁ אֵינוֹ פּוֹקֵד דַּלְתּוֹ וְדוֹפֵק עַל שַׁעַר.

אִכָּר אֻמְלָל חָדַל מִלְּהָבִיא לוֹ מַתָּנָה,

תַּרְנְגוֹל אוֹ תַּרְנְגֹלֶת אוֹ פַּרְגִּית קְטַנָּה.

סוֹחֲרִים עַזֵּי פָּנִים כְּבָר לֹא נוֹתְנִים לוֹ מַרְבַדִּים,

לֹא מַתָּת, אוֹ בַּדֵּי מֶשִׁי, גַּם לֹא רְדִידִים.

הַצּוֹרֵף חָדַל לָתֵת לוֹ טַבָּעוֹת וַעֲגִילִים,

לְשַׁחֲדוֹ שֶׁיִּתְעַלֵּם מִנַּכְלוּלָיו הָרְגִילִים.

מַטֶּה-מִשְׁקָל מִזְּמַן חָדַל לְהָבִיא יָרָק טָרִי

לֹא אֱגוֹז וְלֹא שָׁקֵד, לֹא אֲפַרְסֵק וְלֹא שׁוּם פְּרִי

הַבַּנַּאי כְּבָר לֹא טוֹרֵחַ לְתַקֵּן דְּלִיפוֹת בַּגַּג,

הַתִּקְרָה נוֹטֶפֶת מַיִם וְהָעֹבֶשׁ בְּבֵיתוֹ חָגַג.

כּוֹחוֹ נֶחְלַשׁ, בְּשֵׁרוּתָיו שִׁמּוּשׁ אִישׁ לֹא עוֹשֶׂה

הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ אֲשֶׁר בַּדִּין עוֹד אֵין הוּא מְנֻסֶּה.

וְאָמַר לוֹ: "הֵן יָדַעְתָּ אֵיךְ הִשַּׂגְתִּי לִי אוֹצָר בָּלוּם,

אַךְ הַיּוֹם אָפַס כּוֹחִי וְלֹא נוֹתָר לִי כְּלוּם.

אֶת מְקוֹמִי בְּבֵית-הַדִּין אַתָּה עַתָּה תִּקַּח,

וְאֶת דַּרְכִּי בְּשֹׁחַד וּבְמִרְמָה אַל נָא תִּשְׁכַּח!

שִׁמְךָ מֻכָּר כְּבֵן לְקָאדִי, אִישׁ צַדִּיק וְגַם חָסִיד,

גַּם אִם לֹא הַרְבֵּה תַּרְוִיחַ, בְּוַדַּאי גַּם לֹא תַּפְסִיד,

אִם תִּלְמַד אֵיךְ לְרַמּוֹת, לַצִּבּוּר לִפְשֹׁט הָעוֹר,

יִתְחַמֵּם אָז כִּסַּאֲךָ וְאוֹצָר עָתֵק תִּצְבֹּר.

שָׁנִים רַבּוֹת רָכַשְׁתָּ דַּעַת בֵּין כָּתְלֵי בֵּית-סֵפֶר,

מַחְבָּרוֹת שְׁלֵמוֹת מִלֵּאתָ וְלָמַדְתָּ סֵפֶר.

עַל-יָדִי בְּבֵית-הַדִּין פְּעָמִים רַבּוֹת יָשַׁבְתָּ

וּלְכָל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּאָזְנְךָ הִקְשַׁבְתָּ.

בְּעִסְקֵי מִשְׁפָּט תֵּדַע אֶת מִי לִסְחֹט,

וּבְמִי אָסוּר לָגַעַת פֶּן תַּחְטֹף מַכּוֹת.

עֲמֹד לְצַד כָּל בֶּן אָדָם בַּעַל שִׁלְטוֹן וָכוֹחַ

וּבְהַבְלֵי אֱמֶת וָצֶדֶק אַל תַּרְבֶּה לִטְרֹחַ.

טַעֲנוֹתָיו שֶׁל אִישׁ חַלָּשׁ אַל נָא תְּקַבֵּל

רַק בִּדְרִישׁוֹת אַנְשֵׁי שְׂרָרָה תָּדוּן וּתְטַפֵּל.

פַּעַם תֵּן מַכּוֹת לַנַּעַל וּפַעַם לַמַּסְמֵר,

פְּתַח יָדְךָ לְשֹׁחַד וְעַל גְּרוּשׁ אַל תְּוַתֵּר.

לְטִעוּנֵי אֱמֶת וָצֶדֶק אֶת לִבְּךָ אֱטֹם,

כָל פָּרָה וְגַם כָל תַּיִשׁ תַּחְלֹב עַד תֹּם.

שָׁנִים רַבּוֹת שָׁלַחְתִּי יָד לְכִיסָם שֶׁל אֲנָשִׁים,

לְאוֹתָם שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ עָרַפְתִּי הָרָאשִׁים.

צְעַד נָא, בְּנִי, בְּכָל דְּרָכַי, רַמֵּה, שַׁקֵּר, עַוֵּת מִשְׁפָּט

לְכֹד אוֹתָם בְּרִשְׁתְּךָ אִם רַב וְאִם מְעַט!"

אָמַר הַבֵּן: "חֵן חֵן, אֲבִי, אֵלֵךְ בְּדַרְכְּךָ

וְאֶשְׁתַּדֵּל בְּכָל כּוֹחִי לִזְכּוֹת בְּכָל מַעֲרָכָה."

לְמָחֳרָת הָלַךְ הַבֵּן לְבֵית הַדִּין כָּל סֵדֶר לְמוֹטֵט,

אַךְ בָּעֶרֶב הוּא חָזַר חָבוּל מֻכֶּה וְדָם שׁוֹתֵת.

"בְּבֵית הַדִּין" כָּךְ הוּא סִפֵּר, "נִסִּיתִי לְהַכְנִיס קְצָת סֵדֶר,

אַךְ אִכָּר אֶחָד שֶׁבָּא, בַּחֲמָתוֹ פָּרַץ כָּל גֶּדֶר,

אֶת הַמֻּכְתָּר קִלֵּל וְגַם אֶת בְּנֵי-בֵּיתוֹ,

עַל כָּךְ שֶׁבְּאִישׁוֹן הַלֵּיל הֶחְרִידוּ שַׁלְוָתוֹ,

הָרְסוּ בֵּיתוֹ, גָּרְמוּ לוֹ רֹב עֶלְבּוֹן וַסֵבֶל,

אֶת יְלָדָיו הִכּוּ, קָשְׁרוּ אִשְׁתּוֹ בְּחֶבֶל.

מַמְּגוּרוֹתָיו הֵם שָׁדְדוּ בְּמַעֲשֵׂי בִּזָּה,

שָׂרְפוּ הַגֹּרֶן וְשָׁחֲטוּ גַּם גְּדִי וְגַם עִזָּה.

אֵלַי פָּנָה וְכָךְ אָמַר: אָנָּא שְׁפֹט אוֹתִי כַּדִּין,

הַטֵּה לִי אֹזֶן וְתַקְשִׁיב, טַעֲנוֹתַי וַדַּאי תָּבִין!'

אָמַרְתִּי לוֹ: אִם רְצוֹנְךָ בְּצֶדֶק, אַל יֵאוּשׁ,

אַךְ בְּדִבּוּר לֹא דַּי, כִּי כֶּסֶף לְכִיסִי דָּרוּשׁ!'

וְהוּא הֵשִׁיב: 'אֻמְלָל אֲנִי, בְּלִי פְּרוּטָה בַּיָּד.'

'אִם כָּךְ לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן! מָמוֹן הָבֵא מִיָּד!'

אֶל הַקִּיר אוֹתוֹ לָחַצְתִּי. הוּא סֵרֵב וְגַם מֵאֵן.

'מָמוֹן מִיָּד', אָמַרְתִּי, 'תֵּן!' וְהוּא הֵשִׁיב לִי: 'אֵין!'

הוּא הִרְבָּה לְהִתְחַצֵּף, אֲנִי עָלָיו הֵרַמְתִּי יָד.

הוּא הֵשִׁיב לִי בְּמַכּוֹת, הוּא לֹא הָיָה אָדָם נֶחְמָד,

בְּסַכִּין אוֹתִי דָּקַר, בְּקֹשִׁי רַב הִגַּעְתִּי הֵנָּה,

כְּלוּם אָבוֹת אָכְלוּ כָּאן בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה? "

הַבֵּן הִשְׁמִיעַ אֶת פְּסוּקוֹ וּמִיָּד צָנַח וַמֵת,

הַקָּאדִי אַחֲרָיו הָלַךְ, הִגִּיעַ לְעוֹלַם אֱמֶת.

אֲבוֹי לָכֶם כָּל רוֹדְפֵי בֶּצַע, הַכּוֹפְרִים בְּצַו הָאֵל,

עֵת תִּפְּלוּ לְבוֹר כְּרִיתֶם, לֹא תּוּכְלוּ לְהִגָּאֵל.

מַכָּתוֹ שֶׁל אֱלֹקִים, פּוֹעֶלֶת בִּדְמָמָה.

הָאֵל אֵינוֹ זָקוּק לְרַעַשׁ אוֹ לִמְהוּמָה.

לְמַכָּתוֹ הָאֲנוּשָׁה אֵין רְפוּאָה וְאֵין מָזוֹר,

עָנְשׁוֹ יִשָּׂא כֹּל הַמְּסָרֵב בִּתְשׁוּבָה לַחְזֹר.

אַל תֻּפְתַּע מִתּוֹצְאוֹת מַעֲשֶׂיךָ הַכְּעוּרִים,

כִּי מֵחִטָּה תִּצְמַח חִטָּה וּמִשְּׂעוֹרָה – רַק שְׂעוֹרִים!

יפתח אברהמי מפי פרוין אעתדאמי יוצא פרס, אסע"י 19500