היה רב אחד, תופר.

הלך המלך אליו יתפור לבת שלו, היא צריכה להיות כלה.

והוא השביע את עצמו, מא (לא) יתפור, אילא חין יגמור אלכסף חק אלתפירה הראשונה. יאכל אותה, וילך יתפור ויקבל מחדש.

אמר: "שבוע הבא אני אתפור לך."

קאל (אמר): "רק השבוע הזה."

קאל: "רק השבוע הבא."

קאל: "רק זה!"

"לא."

אמר: "תכניסו אותו לאריות."

כן. אתה זוכר הפסוק הזה?

הכניסו אותו עם האריות. לא נגעו אותו.

אמר: "תרעיבו אותם."

הרעיבו אותם.

הכניסו אותו עם אלאריות – ליקקה לו את הנעליים.

אמר: "די די, תוציאו אותו, תוציאו אותו. גמרנו. הוא לא יעשה לו כלום. אם האריות לא נגעו בו – מה אני אגע בו?"