היה מלך אחד היה לו ארמון. הוא רוצה חוה. אוהב פרחים, לא אוהב עצי פרי.

קנה חווה עם עצי פרי כל המגרש. הביא לו פועלים לחתוך כל העצים של הפרי. חתך. מעו עשרה ילדים. חתך כל העצים. שתלו לו פרחים, הילדים אחד אחד אחד, כולם. נשאר אחד. האחרון.

אמרו: "אם אתה לא תלך לרב היהודי, תציל הגחלת, שאר הגחלת."

אז הוא ילך.

הלך המלך לרב, אמר: "אדוני, אני מבקש ממך."

* המלך והוא* אוהב את היהודים,

אמר: "אני מבקש ממך."

"מה יש לך?"

אמר: "היה לי עשרה ילדים, נגמרו – נשאר לי אחד. קרא לו שאר הגחלת. אם אתה תוכל להציל אותו."

אמר: "לך הביתה. מה קוראים לו?"

"כך וכך."

הלך הביתה.

הציל הילד הזה.

קם הילד, למה קדו (הוא כבר) מחותן, עם ילדים. מת אבוה (אביו מת).

לעיד סוכות (בחג סוכות) היה מגפה בערבים.

מהו עשה?

אמר: "זהו אלעשוואט* של היהודים, הסוכות. לכו תפילו את כולם!"

הלכו לפקחים הורידו, לומה הגיעו לשל הרב.

אמר: "אנחנו צריכים להוריד..."

אמר: "אם תנגעו בה – אני אמית את כולכם על המקום."

אמרו: "למה?"

"תגידו למלך יבוא הוא בעצמו יוריד אותה."

"מה? המלך יבוא?"

קאל: "כן. אם הוא רוצה להוריד אותה – יבוא הוא."

אז בא המלך. "לא , תביאו עוד פקחים, עוד פקחים" [הפרעה – כמה נשים עוזבות...]

אחר כך הרב הזה...

הביאו עוד פקחים, ילכו יהרסו הסוכה של הרב.

הגיע, אמר: :תביאו כל הבלוגים* של הצבא – לא תצליחו תורידו אותה. רק המלך יבוא!"

הלכו אמרו: "אדוני, הוא לא רוצה, רק אתה תבוא."

הלך. הגיע: "מה אתה אומר? למה אתה אומר..."

אמר: "תשמע. אני אראה לך את שאר הגחלת. שאר הגחלת. מי הציל אותך מעשרה אחים? בוא תראה מה אני עשיתי לך.

נכנס, הוא הראה לו מה שהוא כתב לו, אמר: "מה אתה אומר? אתה רוצה להמית אותך? עכשיו אני מוחק את זה. אתה על המקום..."

אמר: "לא לא, אני מבקש ממך."

נפל לו על הרגליים, על הנעליים, על הכול. נישק אותו. חיבק אותו.

אמר: "עכשיו, כל העושר של היהודים תחזירו בחזרה! ולעולם אני לא אעשה ליהודים נזק. לעולם."

קאל: "זהו. היה לך שכל בראש, שלא תעשה ליהודים נזק. אם לא – אתה תמות. אחרי * תשעה."

אמר: "לא. אני עכשיו..."

כאנו (היו) צדיקים. בדיוק היו צדיקים.

הערות:

מקליט:

פלטיאל גיאת

גיבור/ת הסיפור - דמויות:

נושאים / מילות מפתח:

מסרים:

סמלים/מוטיבים:

דקויות - לשים לב בניתוח:

הערות פלטיאל: