מלך אחד חלה מחלת המוות. כל הרופאים מה דאוו לו (שהביאו לו) - לא הצליחו.

לוומה טייר, קאלו: (עד שהלך, אמרו:) "עד בו (יש עוד) רב, בעיר פלונית, הוא רחוק. "

הלכו הביאו את הרב הזה. הגיע, * "מה הבאתום אותי עם אדם מת?" כבר הוא מת ועד לו נח'ס.

אז הוא ישב על ידו אמר לכתוב את הרפואה, הלכו הביאו לו רפואה חזקה.

הוא רק גמר לכתוב אותה, מסר למישהו ילך יביא את הכדורים, אמר: "אני צמא. תנו לי מים לשתות!"

מא ב* ולא בישרב ולא ביקום, האד'ה אלחולה. עדו מא מת שי, עדו בין אלמות ואלחיה (לא * ולא שותה ולא קם, החולה הזה. הוא עוד לא מת, הוא עדיין בין המוות והחיים).

אדוו לו מים (נתנו לו מים).

האד'ה כתב יותר פחות התרופה. מסר לו.

אמר: "אני רעב."

אמר: "חכה!"

אדאוו לו לאכול (נתנו לו לאכול).

כתב אלרפואה השלישית, כל פעם יותר פחות יותר פחות אלחוזק.

אמר: "תרימו אותי. תושיבו אותי אני לא יכול, לא רוצה עוד בשכיבה."

הושיבו אותו.

אמר: "עכשיו הוא בסדר, לא רוצה תרופות."

ישב אלרב ענדו לומה קדו בסדר (ישב הרב אצלו עד שהוא כבר בסדר),

קאל (אמר): "עכשיו אני מבקש ממך רבי, אל תלך."

קאל: "למה?"

קאל: "אני פה חי בזכותך."

[הפרעה... מישהי מצפה לסוף אחר בסיפור. סעדה מבהירה ]

בקיצור לומה בכ'ור קדו בכ'ייר, אלרב קאל ישתי פי ביתו (עד שהבריא, הוא כבר בריא, אמר הרב שהוא רוצה לחזור הביתה).

קאל: "אתה לא תלך מפה אני חי בזכותך! אני רוצה שאת פה."

עד שהוא בסדר, קאל: "רבי!"

קאל: "כן?"

קאל: "אני לא רוצה מלך, לא רוצה מלוכה, לא רוצה עושר – אני בא איתך אני אחזור לדת שלך!"

וכן הווה.

סאר אלמלך מעו, * יהודי (הלך המלך איתו ונהיה יהודי).

הערות:

מקליט:

פלטיאל גיאת

גיבור/ת הסיפור - דמויות:

נושאים / מילות מפתח:

מסרים:

סמלים/מוטיבים:

דקויות - לשים לב בניתוח:

הערות פלטיאל: