היה יהודי אחד, הוא לא עשיר ולא עני. בעל חנות. בייע משתרי. אז לת'ליום* (יום אחד?) ערבי אחד שונא אותו. שנאה בכל העולם. הוא רוצה לגמור על היהודי הזה. אין לו ילדים, רק הוא ואשתו.

אז אמר: "אני יעשה לו סידור חזק."

מה יעשה?

הלך אליו, אמר: "אדוני, אני רוצה לקנות ממך משקאות. יש לי חתונה. אבל בתנאי: מה שיישאר – אני מחזיר לך."

אמר: "בסדר." היהודי תם, הוא לא יודע את המצבים האלו.

הלך אלממזר עשה לו ד'י עשה (מה שעשה), השאיר לו כמה בקבוקים, עשה בהן רעל. והחזיר אותם.

היהודי הזה השאיר אותם שמה בארגז, כל אחד בא – לקח לו בקבוק, ומוכר כמו כל פעם.

עד אחד מנהום, היה פקיה כזה, קנה את הבקבוק הזה, הלך שתה אותו – מת.

ההוא ידע בו, אלממזר שעשה את הרעל.

הלך למלך, אמר: "היהודי הזה מרעיל את האנשים. הרעיל והרעיל והרעיל והרעיל, ועכשיו אין מה לעשות איתו."

אמר: "תבוא, תכניס אותו לבית סוהר. קחו מה שיש לו! ואשתו – תגרשו אותה מהבית!"

גרשו אותה, והלכו לקחו את הכול, והוא בבית סוהר.

מה אמר? "צריך לחתוך לו את הראש!"

אבל מה, שאלוהים עם היהודים לפעמים, הוא עוזר לנו. חס וחלילה, לא צריך להגיד לא.

אז אשתו, ענייה, אין לה לא בית לא כלום, מחליטה תלך לרב במקום אחר, רב גדול, תבקש ממנו עזרה מה יהיה איתה, ומה יהיה עם בעלה.

היא רק הגיעה אליו, לא דיברה אף מילה. רק אמר: "קחי כסף מהר, הרכבת תלך לך. תעלי בקרון למעלה, אל תעלי למטה. למעלה!"

אפילו רוצה להגיד...

אמר: "אל תדברי! אני יודע הכול. קחי כסף, תרוצי, ישר, הרכבת תלך."

היא רצה. הגיעה לרכבת, עלתה למעלה, משטטה (קרועה), אישה מסכינה ענייה, מא יעלה למעלה אלא בעל *, העשירים (לא עולים למעלה אלא בעלי ה* העשירים).

למזלה הטוב היה המלך שם, ברכבת. בגלל זה הרב אמר לה תעלי, תשיגי רכבת.

אז עלתה, ישבה, המלך הלך אליה.

"גברת."

קאל: "כן."

"מי הביא לך כסף תעלי לפה?"

* מאיפה יש לה? לפי הפרצוף שלה לא נראה שיש לה כסף.

"מי נתן לך כסף שתעלי לפה?"

קאלת: "הרב נתן לי כסף. הרב."

קאל: "למה?"

קאלת: "אני לא יודעת."

"מה קרה לך? למה הלכת לרב?"

סיפרה לו את המעשה: "בעלי היה בחנות והיה לו מצרכים, מכירה, וערבי אחד פלוני," היא ידעה את השם שלו, "פלוני בא אליו וקנה משקאות ואמר לו אם יישאר לי משקאות אני מחזיר לך. ולא יודעים אם הוא החזיר את המשקאות עם רעל, אם הוא עשה להן רעל. אנחנו לא עושים דבר כזה. עכשיו רוצים יחתכו את הראש של בעלי. הוא בבית סוהר של המלך." היא לא ידעה שהוא המלך.

אמר: "אה, בסדר."

ירדה למקום שלה, אמר: "תרדי, זה המקום שלך, תרדי."

ירדה.

חזר הביתה, וכבר יש לו... אמר: "מה אני אעשה לערבי הזה שאני אגלה את הסוד."

היה גבר, גדע כזה, יפה.

אמר: "תשמע."

אמר: "כן."

אמר: "אני רוצה תגלה לי סוד אם אתה גבר."

אמר: "מה יש?"

"תלבוש הבגדים שלי, הטובות, תיקח לך מכתב שאתה פלוני בן פלוני מעיר פלונית, בן מלך, מן עיר פלונית, ואז שאתה באת לכאן אתה מחפש בחורה להתחתן. לא מצאת בעיר שלך בחורה יפה. * יש בה ילדה יפה. ותגיד לו שיש לך בבית, מפריע לך יהודי אחד, ואתה רוצה להתפטר ממנו, אולי הוא ייעץ לך? תגיד 'תייעץ לי מה אני אעשה שאני אתפטר מהיהודי הזה?' אז אתה תיקח ממנו כל העניינים."

אז הגיע לשמה, הלך הגיע לפנות ערב,

"שלום."

"מי זה?"

אמר: "אני מעיר פלונית אני בן המלך פלוני מן..."

אמר: "ברוך הבא, ברוך הבא. תיכנס."

הכניסו אותו, עשו ערב, אכל ארוחת ערב והכול.

"מה *? למה באת להנה?"

אמר: "אני מחפש בחורה. לא מצאתי בכפר שלנו בחורה בעיר שלנו. ואני שמעתי שיש לך בחורה יפה, ילדה יפה."

אמר: "כן."

"אבל מה אני אגיד לך."

אמר: "מה?"

"יש לי יהודי אחד שמה, מפריע לי בחיים, ולא ידעתי איך אני אתפטר ממנו."

אמר: "אה. *."

קאל: "מה יש?"

קאל: "תעשה כמו שאני עשיתי."

"מה עשית? תגיד לי!"

אמר: "אני עשיתי, לקחתי ממנו משקאות, ואמרתי מה שנשאר אני מחזיר לו, שמתי רעל, בבקבוקים, עכשיו הוא תפסו אותו....

[נקטע באמצע]