האד'ה אליהודי הלך וסאפר מן יום חמישי עד יום חמישי. ובא ממזר ערבי, כל יהודי מגיע – שולט בו והורג אותו.

היהודי הזה עבר, הגיע, [...]

עצר האד'ך אליהודי, עצר הערבי, אמר: "אתה פה."

"מה קרה אדוני? מה קרה?"

קאל: "אתה פה. נשחוט אותך."

"* מה חטאתי, מה אני עשיתי?"

קאל: "ככה."

"הילדים מחכים ללמשהו אביא לשבת."

אמר: "לא. ככה!"

אז הוא אמר: "אתה יודע מה? תן לי עד מוצאי שבת, ותשחוט אותי. מוצאי שבת. תן לי לעשות שבת."

אמר: "בסדר."

הכניס החמור שלו, ויש לו בקבוק מים וחתיכת לחם. היה שם חצי הכוס מים, נוטל ידיים, ערב שבת, ומלאן אלכוס (ומלוא הכוס), לברך, לקדש על המים. על ברכה, על המים, ולברך חתיכת לחם, ככה, כזית, ובבוקר אותו דבר ובערב אותו דבר אלהבדלה.

עד שבבוקר, אמר: "עכשיו נשחוט אותך."

קאל: "בסדר."

הוציא אותו. ובמה שוחט אותם? יש לו כלב לערבי הזה, כלב. מוציא את הכלב – הורג אותם.

אמר ליהודי הזה. הוציא את הכלב. מי הרג? -בעל הבית. אתה יודע מה זה? הרג בעל הבית.

בלע* אותו הכלב, הוציא את החמור ואת הדברים שלו, והכלב הלך איתם עד הבית. עם היהודי. עד הבית שלו. ואחר כך הלך. בגלל זכות השבת, ששמר על השבת. ביקש הנשמה, רק למוצאי שבת.