לרשימת הסיפורים


תימן
פלטיאל גיאת

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 33.6


שם הסיפור: חוכמת הזקנים

סוגה: מעשייה

מספר/ת: סעדה נעוס

מקום: מועדון באליקים

זה היה מלך אחד הכניס פועלים, הרבה פועלים. עבדו אצלו עד שקיבלו קצבת זקנה. פנסיה בעברית. אז הוציא אותם והכניס הבנים שלהם. שילם משכורת לבנים ומשכורת לזקנים. אלפנסיה.

אמר: "מה יש לי להפסיד מפה ומפה? מה אני צריך הזקנים? - לסחרה!"

נתן לשוטרים רכבים יקחו אותם לסחרה.

פלטיאל: מה זה סחרה?

סעדה: אלמדבר (המדבר).

הילד הזה שמע, הכניס אבא שלו לחדר ונתן לו חבילות קש, ומלא החדר קש עד התקרה.

אז באו אלמפקחים: "פי ענדך עג'וז?" יסמאו אלזקנים עגוז ("יש אצלך זקן?" קוראים לזקנים: עג'וז)

"פי ענדך עג'וז?"

קאל: "לא. דכ'ולו שופו, מא פיש" (לא. היכנסו וראו, אין).

אמרו: לא. האמינו לו. הלא הוא עשה את האוכל. אין אימא ואין אף אחד. רק הוא והאבא.

"בדכום תאכלו מעי (רוצים לאכול איתי)?"

קאלו: "לא."

סארו (הלכו).

אז הוציא את הקש הוציא אבא.

אמר: "למה עשית ככה? אולי יקנסו אותך בגללי כאן (היית) תתן לי ללכת עם הזקנים."

אמר: "לא. תשתוק וזהו!"

בסדר. אכלו צהרים וזה.

היום השני הלך לעבוד עם כולם, אז המלך התחיל לעשות לו עניינים:

"מחר תבוא עם נעליים ואתם בלי נעליים."

אז מה צריך בלי נעליים ואתה עם נעליים? מה זה?

הלך, הסביר לאבא שלו.

אמר: "קח לך חוטים משל הדייגים, שים על אלאצבעות ולמטה..."

עשה את זה. השאר לא עשו כמוהו.

"אתה הצלחת," אמר לו המלך, "אתה הצלחת. מחר תבואו מוקדם תראו לי סימנים השמש לפני שהיא תעלה. מה הסימנים שלה?"

אמר לאבא שלו: "אבא, אמר ככה וככה."

אמר: "אתה תשמע תהיה הראשון. לא יספיקו* אותך. הסימן: צהוב ואדום של השמש לפני שהיא תעלה. צהוב ואדום."

אז הם הגיעו כולם עמדו לפני השמש.,

אמר: "נו, מה השמש הסימנים שלה?"

אמר: "צהוב ואדום."

אמר: "הצלחת!"

"מחר תבואו עם פרחים שאף אחד עוד לא עשה אותם."

הלכו הביתה. הוא הגיע לאבא.

אמר: "אבא"

אמר: "כן"

אמר: "אמר הוא לבוא מחר עם פרחים שהם מיוחדות, מה זה?"

אמר: "כן, אני אגיד לך: שיבולים של חיטה, שיבולים של שעורה, שיבולים של דורה מהדקות, הגרעינים הקטנים. ותשים אותם חבילה ותקשור על הראש."

הם עשו מהפרחים המפוארים, אלוורדים ומכל מיני פרחים, ככה על הראש, והוא היחידי שעשה דבר כזה.

הגיעו "מה הבאת?" בדרך צוחקים עליו "איזה פרחים הבאת? איזה זה זה זה..."

אמר: "מה שיש." הוא לא בחר – אבא. מה איכפת לו?

הגיעו לשמה, ראה את כולם, אמר: "אתה הצלחת. אתה הצלחת."

הלכו לעבוד, אמר לו: "אתה תשב!"

ישב, אמר: "תגיד לי מי אמר לך הדברים האלו?"

אמר: "אני."

אמר: "לא. זה לא אתה! תגיד לי מי אמר לך, אם לא אני אכעס עליך."

אמר: "אני אגיד לך את האמת. אני אגיד לך אבל קודם תהרוג אותי אני."

אמר: "למה?"

אמר: "אני הִחביתי (החבאתי) אבא שלי. אם אתה רוצה להרוג אבא שלי – תהרוג אותי הראשון, ואבא שלי תשאיר אותו."

אמר: "כל הכבוד לך ולאבא שלך. אני לא אהרוג אותך ולא אהרוג אבא שלך. אתה תהיה הבן שלי, אתה."

אמר: "מה"

אמר: "חבל שאני שלחתי אותם בסחרה. הזקנים, יש להם חוכמות. למה אני שלחתי אותם למדבר * * בסחרה."

אמר לו: "מה שיש."

אז לא עשו לאבא שלו מאומה.

הוא חיתן עם הבת של המלך והיה הבן של המלך.

הוא זכה, למה הוא הצליח בזכות אבא.

הערות:

ATU 981.

מקליט:

גיבור/ת הסיפור - דמויות:

נושאים / מילות מפתח:

מסרים:

סמלים/מוטיבים:

דקויות - לשים לב בניתוח:

הערות פלטיאל:

לסיפור הבא

לסיפור הקודם