מלך אחד היה לו שתי בובות ביחד. שתי בובות. אבל טיפת מים.

אמר: "מי שידע מה ההבדל בין הבובות, אחתנו בבת שלי."

לא רצה לחתן אותה, למה שידע מה ההבדל בבובות.

הלכו אנשים גדולים ושאייך (שייח'ים), לא ידעו.

סאר (הלך) ילד של חקלאי.

"איפה אתה הולך?" אבא שלו אמר לו.

אמר: "אני הולך לבת של המלך."

הוא קטל תשעים ותשע, עוד אחד עד מאה יהיה. מי שלא יודע – יקטע ראסו (יחתוך את ראשו).

אמר: "אתה רוצה יקטע ראסך?"

קאל: "על אללה. אני אלך."

הלך, הגיע לשמה

"מה רצית?"

קאל: "אני רוצה לדעת אלבובות שלך."

קאל: "אני הרגתי תשעים ותשע. אם אתה רוצה תוופי (להוסיף/להתווסף) אלמאה..."

קאל: "אני ואלמזל שלי."

הביאו לו הבובות, אותו דבר אותו דבר, אין הבדל בכלל.

הלך הביא שני... משל השעורה, השלפים. והוא * הכניס אחת מהאוזן של אחת – יצא מן הפה. הכניס השני לשנייה – ירד לבטן.

"מצאת ההבדל! מצאת ההבדל!" אמר לו, "אבל תגיד לי מה הפירוש של זה?"

אמר: "זה שנכנס מהאוזן ויצא מהפה, כמו הנשים שומעות את המילות ומפטפטות... זהו. אבל זה שנכנס מהאוזן וירד לבטן, כמו אישה שיש לה מילה – היא לא מספרת."

חכם.

אמר: "תתחתן בילדה!"

והתחתן בה והוא חקלאי. בגלל החוכמה שלו.

יש חוכמות הרבה...