קאלו (=אמרו, סיפרו): הייתה משפחה אחת בסוריה, לא היה להום ילדים רק האישה והגבר. אבל לצערם היו עשירים הכי גדולים, אבל הוא נפטר, היהודי, ונשארת האישה. אבל האישה משהו.

בסוף האישה הזאת * אלמנה בבית.

יש אחד גנב, כבר סוריה כולה נשרפת ממנו. והם מתנדבים יביאו 500 דולר למי שיתפוס אותו.

הוא בחצות לילה אחד דפק הדלת שלה.

אז היא פתחה את הדלת, אז היא אמרה: "אהלן... בטח רעב... צמא..."

הוא קאל: "באמת אני רעב צמא."

קאלת: "תכנס, תכנס."

נכנס, הביאה לו אוכל, הביאה לו לשתות הביאה לו הכל, "מה שלומך? מה נשמע? מה אתה עושה בשעה כזאת מסתובב?"

אמר: "מה אני..."

"אין לך אישה?"

אמר: "אין לי."

"גבר כזה נאה ואין לך אישה?"

אמר: "תשמעי, אני איש עצלן, אני לא יכולתי להתחתן, מי יכול להתחתן עליה, לא התחתנתי."

אמרה: "עכשיו, אתה יודע, הגעת למקום הנכון! אתה לא צריך לעבוד ואתה לא צריך לעשות שום דבר, מה שאתה רוצה יש לך. אתה אלמן ואני אלמנה. בוא."

אמר: "מה?"

"בוא, תראה."

היא מראה לו אל מזומנים מראה לו השטרות, מראה לו את הכל.

אמר: "אני לא יודע אם אני רואה נכון או שאני חולם."

"לא לא לא, אתה רואה באמת. אל תפחד, הכול באמת. עכשיו ראית?"

אומר: "אין מה לדבר, הכל בסדר. עכשיו בוא נדבר רק על עצמנו."

דיברו, דיברו, דיברו, דיברו: "תגיד, אנחנו נתחתן, נכון? אבל אני אהיה בהריון, יבוא לנו ילד, מה אתה רוצה נקרא השם שלו?"

אמר: "משה."

"לאאאא!"

"יוסף."

"לאאא!"

" * "

"לאאא!"

אמר: "מה את רוצה? תקראי לו מה את רוצה, העיקר שאני הגעתי לזמן הטוב."

אמרה: "אתה יודע מה? נקרא לו נעים. נעים, יא חביבי."

אמר: "טוב. נעים – נעים." לא איכפת לו.

"אבל מה, אם יחלה, וימות, איך אתה תיילל עליו, איך ניילל עליו."

אמר: "אנחנו נגיד 'אוי'..."

אמרה: "אתה לא יודע לילל בכלל, אתה לא יודע לילל!"

פתחה הדלת והיא צעקה "נעים יא חביבי... נעים יא חביבי...!"

ומי היה נעים? אחיה, הוא [גר] על ידה.

אחיה לקח את הנשק ובא. נכנס * והיא התקשרה למשטרה.

המשטרה הגיעה, שמו לו את האזיקים.

אמר: "אוי ואבוי לי. אוול (ההתחלה) טוב ויפה ובסוף באזיקים?"

אמרה: "ממזר כמוך עוד לא ראיתי. לבוא לאישה אלמנה בחצות לילה? כלב בן כלב כמוך!"

תפסו אותו. למחרת הביאו לה את השוטר הביתה.

"מה אתם רוצים?"

אמר: "המשטרה קוראה לך. תלכי."

"מה אני עשיתי?"

אמר "לא יודעים מה עשית. לכי."

הלכה, הגיעה לשמה, אמרו: "גברת, זה 500 דינר!"

לא דולרים. דינרים יותר יקרים בסוריה.

"זה אנחנו נתנו למי שיתפוס האיש הזה, ואת זכית תפסתי אותו"

אמרנו עושר על עושר. והיא באמת הצליחה.

הערות:

מקליט:

פלטיאל גיאת

גיבור/ת הסיפור - דמויות:

נושאים / מילות מפתח:

מסרים:

סמלים/מוטיבים:

דקויות - לשים לב בניתוח:

הערות פלטיאל: