היה יהודי אחד אמרתי לכם לא היה לו ילדים רק האישה. הוא הפרנסה שלו חלשה. היה מוכר לו דברים רק מהיד לפה. לא עושר לא כלום. לא מצווה, לא תורה, לא כלום.

מאזינה: "העיקר מה בא – אכל"

אבל יום אחד הלך להביא את הסחורה, הוא הר. הוא הגיע כמעט לראש ההר, ראה סוס, עליה עשרה אנשים, מתדרדרת. התנדב בעצמו. אמר: "אני רוצה לעצור את הסוס הזה, אמות – אמות. רק להציל את האנשים."

תפס את העגלה על הצירים שלה, אמר להם: "תקפצו, תקפצו, מהר לקפוץ."

קפצו כולם. עזב את העגלה והתדרדרה. התדרדרה עד סוף ההר. אז הלך לו.

הוולך (אלה) אמרו: "תודה רבה! הצלת אותנו! תודה רבה!"

הלך היהודי הזה, אחרי זה חזר הביתה כמה זמן, היה חולה. חלה.

אמר לאשתו: "לכי תביאי לי את הרב."

הלכה להביא את הרב. הגיע את הרב, הייתה עם כמה אנשים אתו, הוא רק פתח את הדלת של החולה הזה, וסגר. מיד סגר.

כל האנשים התפלאו למה הוא סגר, מה קרה? נשאר קצת, פתח, נכנס.

אמר לו: "שלום אדוני."

אמר: "שלום."

"מה קרה לך? למה אתה קורא לי?"

"רבי, אני קורא לך. אין לי אף אחת. ואין לי מצווה, ואין לי תורה, ואין לי שום דבר. ואני אלך לעולמי ומי יזכור אותי? רק אני רוצה לצוות אותך תזכור אותי."

אמר: "בסדר, אבל תגיד לי מה עשית בחיים שלך?"

אמר: "לא עשיתי כלום."

אמר: "אתה עשית. תזכור מה עשית."

אמר: "לא עשיתי כלום."

"עשית. תגיד לי מה עשית."

אמר: "פעם אחת הלכתי וראיתי סוס מדרדר ועצרתי אותו, היה לו עשרה אנשים עליו."

אמר: "אתה יודע מה? אשריך ואשרי מי שהוא במחיצה שלך. אתה זכית. מי שמציל נפש בישראל זוכה לגן עדן, אבל אתה הצלת עשרה!"

"מה אתה אומר?"

למה הוא סגר הדלת שהוא פתח? מנורת שבעה הקנים על הראש שלו, והוא עוד פה, בעולם הזה. אז הוא פחד. סגר הדלת. אמר "מי יש לו מנורת שבעת הקנים ועוד על העולם? רק היהודי הזה."

ואחנה (ואנחנו), לפעמים תופסים את המצווה ואת הגן עדן ברגע אחד.

הערות:

מקליט:

פלטיאל גיאת

גיבור/ת הסיפור - דמויות:

יהודי דל, ערירי, פשוט וריק ממצוות אך חירף נפשו להציל חיים

נושאים / מילות מפתח:

מצוות / כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו. / יש קונה עולמו בשעה אחת

מסרים:

המצוות שלנו מזכירות אותנו. אדם יכול להציל רבים במעשיו - וכל אחד מגמולי לחסדיו יזכור אותו לתמיד: "אמרו 'תודה רבה הצלת אותנו. תודה רבה".

א. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו / ב. יש קונה עולמו בשעה אחת

סמלים/מוטיבים:

אדם רוצה שיזכרו אותו לאחר מותו. הגיבור ערירי - ללא ילדים. זימן את הרב לצורך זה: "רבי, אני קורא לך. אין לי אף אחת. ואין לי מצווה, ואין לי תורה, ואין לי שום דבר. ואני אלך לעולמיי ומי יזכור אותי? רק אני רוצה לצוות אותך תזכור אותי." / בעצם הוא מבקש שמישהו יקרא עליו קדיש = יזכור אותו.

למעשה הציל (=נתן חיים, כמו לבן) עשרה אנשים = יזכרו אותו = לא סתם 'קדיש' אלא אפילו מניין.

דקויות - לשים לב בניתוח:

אפיון הגיבור - דל ועלוב בכל: "היה יהודי אחד אמרתי לכם לא היה לו ילדים רק האישה. הוא הפרנסה שלו חלשה. היה מוכר לו דברים רק מהיד לפה. לא עושר לא כלום. לא מצווה, לא תורה, לא כלום."

עשייה מכל הלב: "התנדב בעצמו. אמר אני רוצה לעצור את הסוס הזה, אמות - אמות. רק להציל את האנשים."

הערות פלטיאל: