אחד היה גובה מכס. אז היה רוצח את העניים ומרחם על העשירים. קוראים לו עוקבא.

אז כמה זמן לא היה לו ילדים. יש לו אישה, בא לו את המחלה, מת והיא בהיריון. לא ידע נתנה - בן, בת – לא יודע. אבל הגיע לשמה עבדו אותו. עיבדו אותו בגיהנם. היה מביא עצים, מגיע אצלם, שורפים את העצים, שרפו אותו עם העצים, ונופל הלאה והנה הוא גבר והולך עוד פעם להביא עצים. וככה כל יום.

יום אחד אשתו ילדה, הביאה ילד, אנשי הכפר, מרוב מה שהם שנאו אותו, לא רצו לעשות לו ברית מילה. לא זכה בברית מילה. נתנו לו ערל, והיה משחק עם הערבים כדור.

אז ביום אחד פגש אותו אליהו זכור לטוב. הוא עם העצים על הגב.

"שלום"

אומר: "שלום"

"מה אתה עושה?"

אמר: "אני מוביל עצים, שורפים אותי עם העצים ואחר כך נופלים אותי ואני חזרתי גבר ושוב פעם *" וככה וככה.

אז אמר...

אמר: "אל תעכב אותי! אל תעכב אותי הם יוסיפו עלי אימה, אל תעכב אותי."

אמר לו: "לא. אל תפחד. תדבר אותי, אני אשאיר לך את השמש במקום. נעצור אותה. נעצור את השמש במקום."

הוא דיבר אותו על הכול. "תגיד לי, מה הייתה העבודה שלך?"

אמר: "הייתי גובה מכס."

"ומה היית עושה?"

אמר: "הייתי מרחם על העשירים ומכה את העניים."

"מה עשית, תגיד לי, היה לך ילד?"

אמר: "אני לא יודע אני הלכתי ואשתי בהריון, לא יודע מה ילדה, בן או בת."

אמר: "איך קוראים לאשתך?"

אמר: "ששנירע"

"ומה קוראים לעיר שלך?"

אמר: "זימרה."

הלך לעיר זמרה, קרא: "איפה הבית של עוקבא?"

"למה אתה שואל עליו? ימח...."

קאל: "לא לא, לא לקלל, אסור לכם. אל תקללו. מה ילדה אשתו?"

אמרו: "ילד, אבל אפילו ברית מילה לא זכה. והוא משחק כדור עם הערבים."

אמר: "בסדר."

הלך הביא את הילד, קודם כל עשה לו ברית מילה, והוא כבר גדול, והתפלל עליו, ולימד אותו תורה, עד שהוא יודע להביא קדיש ולהתפלל. הלביש אותו סידר אותו הכניס אותו לבית כנסת.

"מה? הבן של עוקבא? הבן של עוקבא?"

אמרו: "* תקום תביא קדיש על אבא שלך"

קם הביא את הקדיש, כולם התייבשו. אז ככה שבת אחרי שבת אחרי שבת עד שהוא ידע שאבא שלו זכה.

אמר: "עכשיו אל תעזוב את זה שנה. תיתן על אבא."

בא הלך לו. הגיע לדרך, פגש אותו אמר: "הנחת אותי, אלוהים יניח אותך בגן עדן. אני נח."

והוא לא ידע שהוא אליהו.