הייתה אישה, בחורה בחורה, כמו שצריך. אבל היא לא הייתה יהודייה, לא, תדע לך. היא ראתה גבר אחד – היה לו חנות, ועשה שלט וכתב על השלט שהגברים מנצחים את הנשים ב... ברכילות.

פלטיאל: "מה היה כתוב על השלט בערבית?"

בערבית: כַּייד אַלרגַ'אל בִּיזִיד עַלַא כַּייד אַלנסֵא (תחבולת הגברים גדולה מתחבולת הנשים). אתה מבין את זה? אז הבחורה הזאת יפיפייה, משהו. הבחורה הזאת ראתה את השלט, הראש שלה עשה ככה. הא? הגברים ינצחו את הנשים? לא נכון! אז היא נכנסה.

"סָבָּאח אֶל חֵ'יר" (בוקר טוב)

קאל "סבאחיש בלח'יר. (בוקר טוב גם לך) "

"כיף חאלכּ? (מה שלומך?)"

קאל: "סלאם חאליש. מחטובה? מזווג'ה? (שלומך מבורך. מאורסת? נשואה?)"

קאלת: "לא מחטובה ולא מזווג'ה. (לא מאורסת ולא נשואה) "

"ליש? בחורה מא תתזווג'י? (למה? בחורה לא תתחתני?)"

קאלת: "אבי מא ירצ'ה יזווג'ני. (אבי לא רוצה להשיא אותי)"

קאל: "ליש? (למה?)"

קאלת: "יג'או יח'טובוני ויקול: 'בִּנתי משותקת. היא משותקת'. מה אנא אזווג' משותקת? ואנא בנת אשיח'. (באים לבקש את ידי, ו[אבי] אומר 'בתי משותקת. היא משותקת'. מה, אני אתחתן במשותקת? ואני בת שיח')"

"בנת מאן אנתי? (בת מי את?)"

"בנת אלשיח'. (בת השיח')"

אמר: הוא "* יכ'טוביש, אתרצ'י בי? (גם אם לא ירצה לארס אותך, האם תרצי אותי?)"

קאלת: "יא ריית, יא ריית, יא ריית! לַאכֵּן מה וודך תשתי תכטובני? אבי איקול לך אנא משותקת, ואנת בתשופני אנא * ואין, מא ביני שיתגיד: 'אנא חאמל להא. [מילה לא ברורה. חאמל בערבית הוא הפועל לשאת, אבל לא מוכר לי שימוש במילה זו בערבית במובן של 'לשאת אישה' אולי הכוונה אני אשא אותה על גבי במובן הפיזי] משותקת משותקת – מה איכפת לך?' (הלוואי, הלוואי, הלוואי! אבל מדוע רצונך לארסני? אבי יגיד לך שאני משותקת, ואתה רואה אותי אני * [בסדר] אין לי כלום. הוא יגיד לך שאני משותקת, תגיד: 'אני אסתדר(?) אתה. משותקת משותקת – מה איכפת לך?')"

בסדר. הלך לאבא שלה: "אני רוצה להתחתן עם הבת שלך."

אמר: "היא משותקת."

אמר: "לא, לא, מא עליך (*מה איכפת לך), אני רוצה אותה." הוא חשב על זאתי – היא באה. [כלומר חשב שהבחורה שפגש היא בת השיח']

נתן לו את הכסף, עשו את החתונה. ביום החתונה הוציאו לו על כיסא גלגלים. הבת של השיח', זאת לא הבת שלו, היא בת מישהו אחר.

אז אמר: "והאד'ה איש סווית? ליש האד'ה איש סווית? וליש האד'ה? (איך עשית את זה? למה עשית את זה? ולמה זה?)"

טוב, הלך הביתה עם אל כלה הזאת – כל הלילה בוכה. מה לעשות עם הבחורה משותקת על כיסא גלגלים?

אז בבוקר היא באה. הוא כבר בחנות.

"צבאח אלח'ייר! (בוקר טוב) "

קאל: "לא סבחיש ולא רצ'י* עלייך, ח'רבתי בייתי. אדכ'לתיני פי וַרְטַה. וויש יוכ'רג'ני מן האד'ה אל וַרְטַה? (לא הבוקר שלך ולא * לך, החרבת את ביתי. הכנסת אותי לתסבוכת. מי יוציא אותי מהתסבוכת הזאת?)"

קאלת: "לא, מא תח'אף, מא תח'אף. לא תזעל. (לא. אל תפחד, אל תפחד, אל תכעס) ".

אלערב יקולו (הערבים אומרים): 'אל תזעל', כאילו אל תתעצבן. 'אל תזעל.'

קאל: "וַרְטַה וַרְטַה! (תסבוכת תסבוכת!)

"קאל לך אלבעיה גדולה! (אומר לך – הבעיה גדולה!)"

מה יוציא אותו ממנה?

אמרה: "אסמע. אנת תסמעני? אנת תסמעני? (שמע, אתה תשמעני? אתה תשמעני?)"

קאל: "אה. אסמעיש. (כן. אשמעך [אשמע בקולך])

קאלת: "לאו אכ'רג'ך מן האד'ה אל וורטה, אסמע בקולי. (כדי/אם* אוציא אותך מהתסבוכת הזאת, עליך לשמוע בקולי)"

קאל: "אסמעיש. איש בידיש? (אשמע בקולך. מה את רוצה?)"

קאלת: "קודם כל ביד אלשלט האד'ה, וכתוב שלט ת'אני, אין כייד אלנסא יזיד עלא כייד אלרג'אל. ואנא אכ'רג'ך סע אלשערה מן אלעג'ינה. (קודם כל תסיר את השלט הזה, וכתוב שלט אחר, שתחבולת הנשים גדולה מתחבולת הגברים. ואני אוציא אותך [מהתסבוכת] כמו שערה מן הבצק)"

כתב על המקום ותלה אותה.

אמרה: "עכשיו אסמע: ג'יר לך ארבעה מן אל עולם התחתון, אל פושעים, ואתה, ותסירו לענד אבוהא בלעשי. (עכשיו שמע: קח לך ארבעה מהעולם התחתון, פושעים, ואתה, ותלכו אצל אביה בערב)."

קאלת: "אסמע. אדי חקי אלמסארי, וג'ר בנתך, ולא – ראסך אליילה" ([תאמר לו:] שמע. תן לי את כספי חזרה, וקח את בתך, ולא – הראש שלך הלילה).

[אמר] "הוא איידי * יטרוטני מן אלבית (הוא יביא * יזרוק אותי מהבית)."

"מא תח'אף. (אל תפחד)"

אז לערב לקח את הארבעה מן אל פושעים, סר לענד אבוה. (והלך אצל אביה).

"אש מעאכום? (מה אתם רוצים?)"

קאל: "ג'ינא הלילה ללמסארי וג'יר בנתך, ולא – ראסך ד'לחין" (באנו הלילה ל[קחת את ה]כסף, וקח את בתך. ולא – ראשך עכשיו).

קאל לו: "ג'יר חקך אל מסארי ורוח! (קח את הכסף שלך ולך!)"

הוא האד'ה כייד אלנסא. אלנסא מא חד יסתר להם. (וזו תחבולת הנשים. הנשים אין אחד שיוכל להן)