רצה לכבוש את העולם. שלמה המלך רצה לכבוש את העולם.

מאזינה: "איך הוא הסתדר עם אלף נשים?"

מספרת: "אני לא יודעת."

אבל מכולם מכולם מי [שלמה] אהב? מלכת כוש. אלמלכה מן כוש. אהב אותה המלך.

יום אחד הופיע מלך כוש בירושלים והוא ראה אותה.

שאל אותה: "מה זה?"

קאלת (אמרה): "מה אני עושה פה? אני מתחתנת."

"במי?"

קאלת: "בשלמה."

"מה את עושה? מתי מגיע התור שלך עם אלף נשים?"

קאלת: "מה אפשר לעשות."

"תבואי אתי ואת תהיי מלכה ואת תהיי יחידה. שלמה המלך!"

אמרה: "איך תוציא אותי משלמה?"

*** האמין לה. הוא נתן לה הסוד שלו. למה אומרים אסור לתת סוד לנשים?

מראיין: "מי נתן לה סוד?"

שלמה! נתן למלכת כוש, לאשתו, הכושית. אמר: "יש לי בגינה שני עצים. שני עצים, עץ של החיים ועץ של המוות. אבל אני לא אמרתי לאף אחד. תשמרי את זה בסוד."

אמרה: "בסדר."

"מי שיאכל מזה – ימות. אבל אם יתנו לו מזה – יחיה."

"יופי," אמרה למלך כוש, "אתה יודע, יש לך אפשרות לקחת אותי: אני אעשה לך מים בבקבוק מהעץ הזה. תשים אותו בכיס שלך ואני אוכל מהעץ הזה. אני אמות, יקברו אותי. אתה תבוא אחרי מה שיקברו, תוציא אותי, תשקה אותי מהמים הזה. ואתה יכול לקחת אותי. ואין לך שום בעיה. יגידו מתה."

עשה אותו דבר. אז הלך [שלמה], אמר: "מתה – מתה!" אהב אותה.

פתאום הלכו שניים לכוש * מירושלים. הגיעו – ראו אותה.

"זאת אשתו * של שלמה המלך."

אמר: "עד היי... אולי דומה לה."

אמר: "זאת בעצמה!"

הגיעו לירושלים, אמרו לשלמה: "אשתך בכוש."

ידע. שהמצב של העצים. רימתה אותו.

הלך, הגיע לשמה, הדלת פתוח. נכנס. בעלה לא בבית.

"מה הביא אותך לפה? למה באת לשונא שלך?"

אמר: "מה תעשי עם האהבה שלי ושלך * * "

אמרה: "טוב, תיכנס לחדר הזה."

הכניסה אותו לחדר, סגרה עליו.

הוא [בעלה] הגיע, אמרה לו: "אתה יודע מי אצלנו? השונא שלך."

"מי זה?"

אמרה לבעלה - תראה איזה נבלה.

"השונא שלך, שלמה המלך"

"מה?!"

"תיכנס להרוג אותו!"

נכנס.

"היום הסוף שלך!"

קאל: "אדוני, סליחה, סליחה. אני יודע, אני כבר ביד שלך, אין לי ברירה. אבל מה? תדע קודם כל מי אתה הורג. אם תהרוג אותי פה, כמו שאתה הורג חתול. מה שווה לך?"

אמר: "מה..."

אמר: "אתה יודע, אני שלמה המלך. לא אדם פשוט קח את התיאטרון שלך תמלא אותו אנשים, ידעו מי שאתה הורג. תודיע. אתה הורג שלמה המלך. ותעשה בו במה, תעשה שטיח ושולחן, תעלה אתה ואני ואשתך על השטיח, ותכריז מי אתה הורג. יהיה לך שמועה, יהיה לך גבורה, יהיה לך, יהיה לך..."

"אתה צודק."

וזהו. עשה את כל הזה. הביא את האנשים, באו, עשו את זה. הביאו את השולחן ואת השטיח ועלו למעלה. הוא עומד להכריז, ושלמה לחץ על הטבעת שלו. היה טבעת עשה כל העולם.

"מה אתה רוצה *?"

קאל: "תקחו אותי והשטיח ואותם לירושלים."

הוא מכריז – והוא כבר בשמים, עפים עם השטיח. עד שהגיעו לירושלים.

הגיעו לשמה אמר: "תקחו אותם, הנה הם, תרתמו את השני הסוסים, תקשרו אותם על כל ההרים של ירושלים עד שהלחם (=הבשר) שלו חתיכות חתיכות. * *."

[מראיין]: "לא הבנתי עם הלחם?"

[מאזינה]: "קשרו אותם אחת לסוס ואחד לסוס, וסחבו אותם בהרים של ירושלים עד שהבשר שלהם ילך חתיכות."

הערות:

030915 gilor – 06:45

מקליט:

פלטיאל גיאת

גיבור/ת הסיפור - דמויות:

שלמה המלך / מלכת כוש

נושאים / מילות מפתח:

מיסוגניה בוגדנות נשים שלמה המלך חכמת שלמה / ריבוי נשים / סמוי: ערמת נשים / עץ החיים ועץ המוות טבעת פלא שטיח מעופף

מסרים:

אין לבטוח באישה, אין לספר לנשים סוד.

עדיף להיות אחת מאלף לשלמה מאשר אחת ויחידה למלך כוש

סמלים/מוטיבים:

אהבה / שנאה. בתחילת הסיפור שלמה המלך "מן כולם מן כולם מי אהב? רק מלכת כוש. אלמלכה מן כוש. אהב אותה" + בסוף שלמה אומר למלכת כוש "מה תעשי עם האהבה שלי ושלך." ...

המלכה לעומת זאת מכנה אותו "השונא" של בעלה: "מה הביא אותך לפה? למה באת לשונא שלך?" [...] "הוא [בעלה] הגיע, אמרה לו: "אתה יודע מי אצלנו? השונא שלך." / "מי זה?" אמרה לבעלה, תראה איזה נבלה: "השונא שלך, שלמה המלך"

חיים / מוות / עץ של החיים ועץ של המוות // מי שיאכל מזה - ימות. אבל אם יתנו לו מזה - יחיה. // אני אמות, יקברו אותי, אתה תבוא אחרי מה שיקברו, תוציא אותי, תשקה אותי מהמים הזה. ואתה יכול לקחת אותי. ואין לך שום בעיה. יגידו מתה." / עשה אותו דבר. אז הלך, אמר "מתה - מתה // "תיכנס להרוג אותו!" //

נכנס. "היום הסוף שלך"... תדע קודם כל מי אתה הורג. אם תהרוג אותי פה, כמו שאתה הורג חתול. מה שווה לך?" // אמר "אתה יודע, אני שלמה המלך. לא אדם פשוט קח את התיאטרון שלך תמלא אותו אנשים, ידעו מי שאתה הורג. תודיע. אתה הורג שלמה המלך. ותעשה בו במה, תעשה שטיח ושולחן, תעלה אתה ואני ואשתך על השטיח, ותכריז מי אתה הורג ..." וסחבו אותם בהרים של ירושלים עד שהבשר שלהם ילך חתיכות.

דקויות - לשים לב בניתוח:

סמוי: חכמת נשים + תחבולתם: מלכת כוש מושא לאהבת שני המלכים + גוברת על שניהם:

א. מערימה בהצלחה על שלמה הן ב'הרגה' את עצמה כדי לחיות, והן כדי להורגו. התוכנית נכשלת רק בגלל מלך כוש המתפתה לדברי שלמה המבטיח לו כבוד ויקר (בלי להיוועץ בה).

ב. מצווה על בעלה והוא מציית לה בכל (כשלא מציית - נכשלים).

ג. מסכסכת בין שלמה למלך כוש. כאילו לה אין חלק בדברים ואולי כל העניין אישי ביניהם: אומרת הן לשלמה והן לבעלה שהשני הוא "השונא" שלו בשעה ששלמה מגיע לכוש מאהבתו את המלכה, ולא משנאת המלך, ואילו מלך כוש מגיב במילים "מי זה" וצריך שהיא תפרש בפניו שהשונא שלו הוא שלמה המלך. בוגדנות נשים - נמלטת מגורל של אחת מתוך אלף כדי להיות יחידה למלך כוש אבל זה כנראה לא מספיק לה: כששלמה מגיע: "הלך, הגיע לשמה, הדלת פתוח. נכנס. בעלה לא בבית". גם הצפנתו בחדרה מעידה על מיומנות בהסתרת מחזרים. מוות ע"י גרירתם קשורים לסוס דוהר - מתאים לנואפים (פרויד רכיבה על סוס = מין)

הערות פלטיאל: