הערות:

מקליט:

פלטיאל גיאת

גיבור/ת הסיפור - דמויות:

ר' שלם שבזי כבחור

נושאים / מילות מפתח:

עימות: יהודים - ערבים / גזירה / שבזי

מסרים:

לא אלמן ישראל - יש ליהודים מי שישמור עליהם. שבזי (אמנם בכוח מרצע תורה + שם האל) שומר על היהודים

יש לצום על חורבן הבית + יום הכיפורים ולא על גזירות שלטון. את הללו יש לפתור במעשים.

סמלים/מוטיבים:

גדול / בחור / בצנעא היה מלך גדול / בא זכות מארי סאלם שבזי, הוא בחור

עליה [גובה] / ירידה / לקח המרצע של התורה, המרצע שחותכים את התורה, לקח אותו ביד ועלה. / הדירה חמש קומות [על הארמון] / "אתה לא רוצה תרד?" / אני לא ארד!" אלארמון אוצ'רוב... והוא קמט (ירד) קומה למטה / "תבטל את הגזרה או שאני * אותך עם הארמון ביחד מתחת לאדמה." */ "תודה רבה * אבל בתנאי, תחזיר לי את הארמון איפה שהיה.

מרצע של התורה כסמל. מצד אחד משמש לסימון שורות לפני כתיבתן ע"י סופר הסתם. מצד שני מרצע = דוקרן, מכשיר לניקוב. לרצע = להצליף, לחבוט. רוצעים גם את אזנו של עבד. מקבל משמעות של עשייה אלימה = פעולה אקטיבית כנגד אלימות המלך.

דקויות - לשים לב בניתוח:

בסוף אמר אליהודי, מה יש ליהודים חוץ מה יתפללו ויצומו? הלכו להתפלל ויצומו!" >> צום ותפילה = פניה לאל. יחד עם זאת הניסוח "מה יש ליהודים חוץ מ..' מקטין, כביכול אין ליהודים הרבה חוץ מזה. במעשייה - עולה שיש בנוסף גם את שבזי כמי שפועל ובכך מגן ומציל (אמנם כשליח האל: מצוייד במרצע של התורה ובשם ה').

התעקשות שבזי לאכול - כי הצום אינו שקול לט' באב או כיפורים. מעיד על חוסנו. / ניגוד: צום (כולם) / אוכל (שבזי).

הערות פלטיאל: