|
חזרה לדף הראשי של מכון מעלה
אדומים
tornar a la pajina prinsipal del
Instituto
מכון
מעלה אדומים
אוצר הלשון הספניולית (לאדינו)
לדורותיה וסוגותיה
מילון מקיף היסטורי
מאת ד"ר אבנר
פרץ
"אוצר הלשון
הספניולית לדורותיה וסוגותיה" (להלן "האוצר") המוגש לחוקרים, תלמידים
וחובבי שפת הלאדינו באמצעות האינטרנט הוא מפעל ענק שהושקעו בו אלפי שעות עבודה
שקדנית ומאות אלפי שקלים. מדובר במילון אינטרנטי מקיף והיסטורי המלווה באפראט
משוכלל של חיפוש דו כיווני. הערכים הראשיים מוצגים בתעתיק לטיני וגם בכתיב העברי
המסורתי. ניתן לחפש הן בכתיב הלטיני והן בכתיב העברי. עד כה הוזנו אליו 60,000
ערכים ראשיים ומשניים (צירופי לשון) וכ-75,000 מובאות מספרות הלאדינו לדורותיה
וסוגותיה (לקוחות מתוך 235 ספרים וכתבי יד באחת עשרה קטגוריות שונות, ר' הטבלות
המצורפות). בכך מגיע היקפו של ה"אוצר" ל-135,000 ערכים
ומובאות, אם להוסיף על כך את הכיוון ההפוך, לאדינו-עברית על 65,000 ערכיו, מגיע
הקף האוצר לכ-200,000 ערכים.
המפעל המונומנטלי הזה זכה להכרה מצד האקדמיה המלכותית הספרדית,
במכתב רשמי של נשיא האקדמיה פרופ' דארייו וילייאנואיבה (Dario Villanueva) מיום 19/10/2016.
על פעלו הלכסיקוגרפי של ד"ר פרץ
כתבה (בראשית 2015) פרופ' אלנה רומירו, ממכון CSIC במדריד, חוקרת
בכירה, ראשונה במעלה, של הלאדינו וספרותה
(בתרגום מקסטילית):
ברצוני להדגיש ולציין את עבודתו של ד׳׳ר
אבנר פרץ בשנים האחרונות. בתחום חשימור של שפת הלאדינו בﬠבור הדורות
הבאים, שאותה ניתן לראות ב׳׳מודל (אב טיפוס) ללשון בסכנת כליון"
שהוא בנה והציג.
נכללים במודל הזה רכיבים שונים המבוססים ﬠל הפרוייקטים שפיתח
ד"ר פרץ ﬠל פני המרשתת (אינטרנט) בשנים
הקודמות, ובהם "אוצר פתגמי לאדינו", ו׳׳אוצר השירים של ספרד׳׳, אשר
הועלו לאחרונה ﬠל האינטרנט בגרסא רחבה ומשופרת.
בגרﬠין המודל הזה מצוי "אוצר הלשון
הספניולית לדורותיה", אוצר זה, הנמצא בשלבי הרחבה ופיתוח, יהיה, כאשר
יושלם, בעל ﬠרך יוצא דופן ﬠבור
כל חוקרי הלאדינו, ומכשיר ﬠבודה
לכל. הוא הינו כזה, בין היתר, בזכות שני הבטים
יסודיים: הﬠושר הﬠצום
של החומרים המקוריים שהוא משלב בפרוייקט זה, והתוכנית
הנפלאה, אשר לא זו בלבד מאפשרת למﬠיין להסתייﬠ בﬠושר זה,
אלא גם להתוודﬠ למקורות טקסטואליים נדירים
וקשי השגה ונגישות.
ה"אוצר" משמר בתוכו את ה- DNA או "הצופן הגנטי" של השפה עבור
הדורות הבאים, עת ייכלו אחרוני דוברי השפה הילידיים.
ניתן להשוותו למילון המקיף של השפה העברית מאת אברהם אבן שושן.
ה"אוצר" מהווה מפעל הצלה ושימור של שפה בסכנת כליון
והעלמות. כבר בהיקפו הנוכחי, הינו ללא ספק המפעל הלכסיקוגרפי
הגדול ביותר בלאדינו שנעשה אי פעם, מאז החל חקר
הלאדינו בראשית המאה העשרים!
מקורות האוצר
המקורות המזינים את האוצר נחלקים לאחת
עשרה קטגוריות.
בטבלאות המופיעות להלן יש כדי לשקף במעט
את המאמץ האדיר המלווה את המפעל הלקסיקוגרפי המיוחד הזה. 235 המקורות (ספרים,
עיתונות וכתבי יד) הנמנים כאן ושמתוכם נשאבו 75,000 מובאות שהוזנו לאוצר, מהווים
תפרושת ייצוגית של לשון הלאדינו לדורותיה וסוגותיה. כל מקור המצטרף לרשימה
הארוכה הזו מוסיף עוד ועוד מלים וצירופי לשון על מה שהצטבר עד כה. התוצאה: מניפה
מרהיבה המעידה על עושרה של הלאדינו ועל מגוון הלשונות והמקורות שממנה היא שואבת.
כדי להדגים משהו מן השפע הזה, נצביע על
הקטגוריה "ספרות השו"ת". קיימות
בהיסטוריה של 500 שנות הלאדינו תקופות ארוכות שמהן לא הגיעו לידינו יצירות
כתובות או מודפסות. את החסר עשויות למלא חלקית העדויות שנגבו מפי עדים בלשונם,
הלאדינו, והפזורות בספרי שו"ת שונים. הבעיה היא רק בכך שלא קל לאתר עדויות
כאלה. מפעל השו"ת של בר אילן, אינו יכול לשמש
מקור מהימן לכך משום שהמעתיקים והמקלידים ברובם אינם שולטים בלאדינו
וטועים בלי הרף בפענוח הטקסטים מתוך ספרים בלים. לא הייתה ברירה בפני עורך האוצר
אלא לפנות למקורות הראשוניים – הספרים המקוריים – ולדלות מהם ישירות את הדיגומים
הלשוניים. זוהי רק דוגמא אחת מני רבות לקשיים העצומים הכרוכים בבניית האוצר.
טבלאות המקורות
1. דיגומים (2 ספרים)
|
מילון נחמה
|
Nehama
|
|
מילון מוסקונה
|
Moscona
|
2. שו"ת (18 ספרים)
|
אמר שלמה, שלוניקי תרכ"ד
|
Amar Shelomo,
Sal. 1864
|
|
באר המים, שלוניקי תקצ"ו
|
Beer 'ha-Mayim, Sal. 1836
|
|
בית דוד, שלוניקי ת"ק
|
Bet David, Sal. 1740
|
|
דבר משה, שלוניקי תק"ח
|
Devar Moshe, Sal. 1748
|
|
דברי ריבות, שלוניקי שמ"ב
|
Divre
Rivot, Sal. 1582
|
|
דרכי נועם, ונציה תנ"ז
|
Darhe
Noam, Venezia 1697
|
|
חקרי לב ח"א, שלוניקי תרי"ג
|
Hikre
Lev I, Sal. 1853
|
|
יד המלך, שלוניקי תקס"ד
|
Yad 'ha-Meleh,
Sal. 1804
|
|
ידי דוד, שלוניקי תרכ"ז
|
Yede David, Sal. 1867
|
|
מהרש"ך, שלוניקי ת"צ
|
Ma'harshah
[1540-1602], Saloniki 1730
|
|
מכתם לדוד, שלוניקי תקל"ב
|
Mihtam
le-David, Sal. 1772
|
|
ראש משביר ח"א, שלוניקי
תקפ"א
|
Rosh Mashbir
I, Sal. 1821
|
|
שו"ת חיים שבתי, שלוניקי
תרי"א
|
Responsa, Hayim Shabetay, Sal. 1851
|
|
שו"ת יו"ט צהלון
|
Responsa Yom Tov Tsahalon, Venezia 1694
|
|
שו"ת מבי"ט, ונציה שפ"ט
|
Responsa Mabi''t,
Venezia 1629
|
|
שו"ת פלא יועץ, ירושלים
תשנ"ג
|
Responsa Pele Yoets, Yerush. 1993
|
|
שער אשר ח"א, שלוניקי תרל"ז
|
Shaar Asher v.I,
Sal. 1877
|
|
תורת אמת, ונציה שפ"ו
|
Torat
Emet, Venezia 1626
|
3. שירה קלאסית ודרמה (10 ספרים)
|
יוסף אברהם פאפו,
רוסג'וק תרנ"ט
|
Papo,
Kerem Navot, Ruschuk
1899
|
|
משה דוד גאון, פואיזיאס,
ירושלים תרפ"ה
|
Gaon, Poezias,
Yerushalayim 1925
|
|
משה העליון, שמשון, מעלה אדומים
תשס"ג
|
'Ha-Elion: Shimshon, 2003
|
|
8 דיאס אנטיס די פסח, תרס"ט
|
8 dias
antes de Pesah, 1909
|
|
לה סיגונדה
אסתר, כת"י תרע"א
|
La segunda
Ester, manus. 1911
|
|
האודיסיאה, מעלה אדומים תשע"א
|
La Odisea,
Maale Adumim 2011
|
|
משה העליון, אין קאמפוס
די לה מואירטי, מעלה אדומים תש"ס
|
'Ha-Elion: En Kampos de la Muerte, Maale Adumim
2000
|
|
רינייו או איל אמור סאלב'אז'י,
ירושלים תרס"ו
|
Rinio
o el amor salvaje, yerushalayim 1906
|
|
לה איפוקה, שלוניקי תר"ס
|
La Epoka,
Sal. 1900
|
|
לה אמיריקה,
ניו יורק תרע"ז
|
La Amerika, New York 1917
|
4. תנ"ך,
משנה (12 ספרים)
|
[משניות], סדר מעמדות, וינה חקפ"א
|
[Mishnayot], Seder Maamadot, Viena 1821
|
|
ביבלייה די פ'ירארה,
שי"ג
|
Biblia de Ferrara, 1553
|
|
ביבלייה, וינה תר"ד
|
Biblia, Viena 1841
|
|
ביבלייה, קושטא ש"ז
|
Biblia, Const. 1547
|
|
ביבלייה, קושטא תק"ג
|
Biblia, Const. 1743
|
|
ביבלייה, קושטא תרל"ג
|
Biblia, Const. 1873
|
|
מדרש עשרת הדיברות, כת"י המאה
ה-15
|
Midrash aseret
adibrot, manus. Sig 15
|
|
משנה: תפלת כל פה, וינה תרל"ד
|
Mishna: Tefilat
kol Pe, Viena 1874
|
|
פרקי אבות, המאה הט"ו
|
Pirke avot,
siglo XV
|
|
פרקי רבי אליעזר, אזמיר
תרל"ו
|
P. R. Eliezer, Izmir 1876
|
|
קהלת תרגום, תק"ד
|
Koelet
Targum,1744
|
|
תפילת עמנואל, וינה תרפ"ד
|
Tefilat
Imanuel, Viena 1924
|
5. עיתונות
ורומנים (44 ספרים)
|
איל אלאקראן,
תל אביב תשי"ד
|
El Alakran,
Tel Aviv 1954
|
|
איל ב'איי די לוס יורוס,
שלוניקי תרצ"ה
|
El Vaye
de los yoros, Sal. 1935
|
|
איל ג'וגיטון
1917
|
El Djugeton
1917
|
|
איל ג'וגיטון
1922
|
El Djugeton,
1922
|
|
איל טיימפו,
קושטא תרל"ז
|
El Tiempo, Const. 1877
|
|
איל טיימפו,
קושטא תרנ"ו
|
El Tiempo, Const. 1896
|
|
איל טיימפו,
קושטא תרפ"ד
|
El Tiempo, Const. 1924
|
|
איל מואירטו
קי איסטה ביב'ו, ירושלים
תרע"ב
|
El muerto
ke esta bivo, Yerushalayim 1912
|
|
איל פרוב'י
דוקטור, קושטא תרס"ד
|
El prove doktor,
Const. 1904
|
|
איל פרינג'יפיקו,
ברלין 2010
|
El Princhipiko,
Berlin 2010
|
|
איל ריזון,
שלוניקי תרצ"ג
|
El Rizon,
Salon. 1939
|
|
איל ריי אי
איל שאסטרי, ירושלים תרפ"ה
|
El rey
i el shastre, Yerushalayim 1925
|
|
אירינסייה ספרדי, איסטנבול תשס"ב
|
Erensia Sefardi,
Istanbul 2006
|
|
אנה מאריאה,
ירושלים תרס"ה
|
Anna Maria, Yerushalayim
1905
|
|
אסולאדו אין לה איזלה,
שלוניקי תרמ"א
|
Asolado
en la izla, Sal. 1881
|
|
באנייוס די סאנגרי,
ירושלים תרע"ב
|
Banyos
de sangre, Yerushalayim
1912
|
|
גול בכר, תל אביב תשי"ג
|
Gul Bahar, Tel Aviv 1953
|
|
גוליב'יר, ירושלים תרע"ב
|
Guliver,
Yerushalayim 1912
|
|
חאמאל איזידור, איסטנבול תר"ץ
|
Hamal Izidor, Istanbul 1930
|
|
לה איפוקה, שלוניקי תר"ס
|
La Epoka,
Sal. 1900
|
|
לה איפוקה, שלוניקי תרל"ה
|
La Epoka,
Sal. 1875
|
|
לה אירמוזה
רחל, תל אביב תשי"א
|
La ermoza
Rahel, Tel Aviv 1951
|
|
לה אמיריקה,
ניו יורק 1910
|
La Amerika, New York 1910
|
|
לה אמיריקה,
ניו יורק 1917
|
La Amerika, New York 1917
|
|
לה בוז די אוריינטי,
קושטא תרצ"א
|
La boz
de oriente, Const. 1931
|
|
לה בוז די טורקיליי,
קושטא תש"ז
|
La Boz de Turkiye,
1947
|
|
לה בוז די טורקיליי,
קושטא תש"ח
|
La boz
de Turkiye, Const. 1948
|
|
לה בוז די ירושלים, ירושלים תשי"ד
|
La boz
de Yerushalayim, Yerush.
1953-4
|
|
לה בוז דיל פואיב'לו,
1918
|
La Boz del Puevlo,
1918
|
|
לה דאם או קאמילייה,
תל אביב תשי"ד
|
La dam o kamelia,
Tel Aviv 1954
|
|
לה דיזגראסייאדה
לואיזה, תל אביב תשי"ג
|
La dezgrasiada
Luiza, Tel Aviv 1953
|
|
לה לוז די ישראל, 1985
|
La Luz de Israel, 1985
|
|
לה לינדה אנג'ילה,
תל אביב תשי"ג
|
La linda
Anjela, Tel Aviv 1953
|
|
לה מוז'יר
ספרדי די בוסנייה, 1931
|
La mujer
sefardi de Bosna, 1931
|
|
לה סינייאטורה
דיל קונטראטו, ירושלים תרס"ז
|
La sinyatura
del kontrato, Yerushalayim
1907
|
|
ליאונידאס איל נאדאדור,
תרע"א
|
Leonidas el
nadador, 1911
|
|
מוז'יר קרימינאלה,
תל אביב תשי"ד
|
Mujer
kriminala, Tel Aviv 1954
|
|
נאנטיס, תל אביב תשי"ב
|
Nantes, Tel Aviv 1952
|
|
עתניאל חוג'א,
מעלה אדומים 2002
|
Otniel Hodja, Maale adumim 2002
|
|
פאב'לו אי ב'ירג'ינייה,
ירושלים תרע"ב
|
Pavlo i
Virdjinia, Yerushalayim
1912
|
|
פירדידוס אין מאר, ירושלים תרס"ז
|
Perdidos
en mar, Yerushalayim
1907
|
|
רולאנדו אי איליאונורה
|
Rolando i
Eleonora, 1953
|
|
רינאסינסייה ג'ודיאה,
שלוניקי תר"ף
|
Renasensia
Djudia, Sal. 1920
|
|
שלום, איסטנבול תשס"ז
|
Shalom, Istanbul 2007
|
6. סגולות
ותרופות עממיות (כת"י אחד)
|
כת"י פאפו,
סראייבו ת"ר
|
manus. Papo, Sarajevo 1840
|
7. ספרות
תורנית (23 ספרים)
|
איל גיד, איסטנבול תשכ"ז
|
El gid, Istanbul 1967
|
|
בני אברהם, תקל"ז
|
Bene Avraam, 1773
|
|
והוכיח אברהם, אזמיר
תרל"ז
|
ve-'Hohiah
Avraam, Izmir 1877
|
|
ידי דוד, שלוניקי תרכ"ז
|
Yede David, Sal. 1867
|
|
יוסף מטראני
שו"ת ח"ב, ת"ה
|
Yosef Mitrani responsa II, 1645
|
|
כת"י ויטאלי ב'ארון, קושטא תש"ח
|
manus. Vitali Varon, Const. 1948
|
|
ליל שמורים, תקע"ט
|
Lel Shimurim,
1819
|
|
לקט הזהר, בלגרד תרי"ט
|
Leket
'ha Zo'har, Belgrad
1859
|
|
מנורת המאור, קושטא תקכ"ב
|
Menorat
'Hamaor, Const. 1762
|
|
מעם לועז אסתר, אזמיר
תרכ"ד
|
Meam
Loez Ester, Izmir 1864
|
|
מעם לועז בראשית, קושטא ת"צ
|
Meam
Loez Bereshit, Const.
1730
|
|
מעם לועז דברים ח"א, קושטא
תצ"ג
|
Meam
Loez Shemot I, Const.
1733
|
|
מעם לועז דברים ח"ב,
קושטא תרל"ז
|
Meam
Loez, Devarim II, Const. 1773
|
|
מעם לועז יהושע ח"ב,
אזמיר תר"ל
|
Meam
Loez Yeoshua II, Izmir
1870
|
|
מעם לועז שיה"ש,
קושטא תרנ"ט
|
M''L Kantar de los Kantares, Const. 1899
|
|
ספר בן גוריון, קושטא תק"ג
|
Ben Gorion, Const. 1743
|
|
עבודת השם, תרנ"ג
|
Avodat
'hashem. 1893
|
|
שבחי האר"י, ירושלים תרע"א
|
Shivhe
'ha-Ari, Yerushalayim 1911
|
|
שבט מוסר, קושטא ת"ק
|
Shevet musar, Const. 1740
|
|
תפלת כל פה, וינה תרנ"א
|
Tefilat
kol Pe, Viena 1891
|
|
תקפו של יוסף, ירושלים תרמ"ז
|
Tokpo
shel Yosef, Yerush.
1887
|
|
סדר תשליך, שלוניקי 1876
|
Tashlih,
Sal. 1876
|
|
מנחת עני, כת"י
ירושלים 1880
|
Minhat Ani, manus. Yerush. 1880
|
8. ספרות
עממית (13 ספרים וכת"י)
|
איל מוהל איסקארסו,
כת"י ירושלים תר"ף
|
El moel
eskarso , Manus. Yerushalayim 1920
|
|
ג'וחא קי דיזי
|
Djoha
ke dize
|
|
חידות די איזופיטו,
מעלה אדומים תשס"ז
|
Hidot
de Izopeto, Maale Adumim
2007
|
|
יחיה אל עקרא,
כת"י ירושלים תר"ף
|
Yihya
al Akra, Manus. Yerushalayim 1920
|
|
כת"י פאפו,
סראייבו ת"ר
|
manus. Papo, Sarajevo 1840
|
|
לוחשיר, אתר המכון
|
Kalendario
de kantigas
|
|
לוס טריס אירמאנוס, כת"י ירושלים תר"ף
|
Los tres
ermanos,, Manus. Yerushalayim 1920
|
|
סיפורי נוראות, שלוניקי תרמ"ה
|
Sipure
Noraot, Sal. 1885
|
|
סיפורי ספרד, תל אביב
|
Sipure
Sefarad, Tel Aviv
|
|
פרח צחור, מעלה אדומים תשס"ז
|
Blanka Flor, Maale Adumim, 2007
|
|
קואינטוס די ירושלים, ירושלים תרפ"ג
|
Kuentos
de Yerushalayim, Yerushalayim
1923
|
|
קואינטוס, תל אביב תשמ"ו
|
Kuentos,
Tel Aviv 1986
|
|
יוסף די לה ריינה
כת"י, צ'ורלו 1893
|
Yosef de la Reina, manus. Chorlu 1893
|
9.
קופלאס ופיוטים (30 ספרים וכת"י)
|
איל דייו אלטו, כת"י
|
El Dio alto, manus.
|
|
איל ריי
נמרוד, כת"י המאה הי"ח
|
El rey
Nimrod manus. sig. 18
|
|
אין לוס קאמפוס
די לה מואירטי, ויולט אי שרה פ'ינץ
תש"ה
|
En los
kampos de la muerte,
Violet i Sara Fintz,
1945
|
|
אם אפס, פאפו
רוסג'וק תרנ"ד
|
Im
afes, Papo, Ruschuk
1894
|
|
גיזאדוס די בירינג'ינה,
המאה הי"ח
|
Gizados
de berendjena, siglo 18
|
|
והוכיח אברהם, אזמיר
תרל"ז
|
ve-'Hohiah
Avraam, Izmir 1877
|
|
ונתנה תוקף (מחזור)
|
Untane
Tokef (Mahzorim)
|
|
זמרת הארץ, מנטובה
תק"ה
|
Zimrat 'ha-Arets,
Mantova 1745
|
|
טולידו, קופלאס של
יוסף, קושטא תצ"ב
|
Toledo, Koplas
de Yosef, Const. 1732
|
|
כתובה, כת"י
רודוסטו תרצ"א
|
Ketuba,
manus. Rodosto 1931
|
|
כתר מלכות, מחזור שלוניקי תרל"ו
|
Keter Malhut,
Mahzor Saloniki 1876
|
|
לה אמיריקה,
ניו יורק תרע"א
|
La Amerika, New York 1911
|
|
לה אמיריקה,
ניו יורק תרע"ה
|
La Amerika, New York 1915
|
|
מאנג'אריס די פורים המאה הי"ח
|
Mandjares
de Purim, sig. 18
|
|
סדר די כתובת התורה, שלוניקי
תרכ"ו
|
La Ketuba
de la Ley, Sal. 1866
|
|
עת שערי רצון (מחזורים)
|
Puertas de veluntad
(Mahzorim)
|
|
פואימה די יוסף, כת"י
המאה הט"ו
|
Poema de Yosef, manus. siglo 15
|
|
פורים, די פ'יס,
כת"י המאה הי"ח
|
Purim, De-Fes, manus. sig. 18
|
|
פזמון די משה, כת"י
1893
|
Pizmon
de Moshe, manus. 1893
|
|
פיוטי הדונמה,
כת"י המאה הי"ח
|
Donme,
manus. sig 18
|
|
קאלומנייה די סאנגרי,
המאה הי"ח
|
Kalumnia
de sangre, sig 18
|
|
קומפלאס די פורים, סעדי הלוי, שלוניקי 1892
|
Koplas
de Purim, Saadi 'Halevi. Sal. 1892
|
|
קופלאס די פורים, ש"ה
|
Koplas
de Purim, 1545
|
|
קופלאס די פרעה, כת"י
תרס"א
|
Koplas
de Par'o, manus. 1901
|
|
ריבואילטה די ייניג'יריס,
המאה הי"ח
|
Rebuelta de Yenicheris,
siglo 18
|
|
שירה חדשה, אזמיר
תרכ"א
|
Shira Hadasha, Izmir 1861
|
|
עת שערי רצון, שלוניקי 1876
|
Puertas de veluntad,
Sal. 1876
|
|
אחות קטנה, שלוניקי 1876
|
Ermana
pekenya, Sal. 1876
|
|
קופלאס דיל פ'יליק,
כת"י טיזה 1820
|
Koplas
del felek, manus. Teza, 1820
|
10.
פתגמים (81 כת"י
של מידענים)
|
81 כת"י של מידענים
|
81 manus. de informantes
|
11.
המטבח הספרדי – מתכונים (ספר אחד)
|
איל גיזאדו
ספרדי, סרגוסה תשנ"ה
|
El Gizado Sefaradi, Zaragoza 1995
|
טבלת
סיכום כמויות הספרים וכתבי היד שהזינו עד כה
את אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה
וסוגותיה
|
|
קטגוריה
|
מס'
הספרים וכת"י
|
|
1
|
דיגומים
|
2
|
|
2
|
שו"ת
|
18
|
|
3
|
שירה קלאסית ודרמה
|
10
|
|
4
|
תנ"ך, משנה ומדרש
|
12
|
|
5
|
עיתונות ורומנים
|
44
|
|
6
|
סגולות ותרופות עממיות
|
1
|
|
7
|
ספרות תורנית
|
23
|
|
8
|
ספרות עממית
|
13
|
|
9
|
קופלאס ופיוטים
|
30
|
|
10
|
פתגמים
|
81
|
|
11
|
המטבח הספרדי –מתכונים
|
1
|
|
|
סה"כ ספרים וכתבי יד
|
235
|
·
בתשתיתו של "האוצר" עומד מילון "לשון
מאספמיא" והוא מכיל את כל 50,000 הערכים הראשיים והמשניים של המילון הזה
בתוספת מאות רבות של השלמות וערכים חדשים.
·
המילון מאפשר חיפוש דו כיווני. בנוסף לכיוון הראשי
לאדינו-עברי, יכול המעיין (באמצעות הכניסה "חיפוש בערכים העבריים")
לדלות מתוך כל רחבי המילון את הערכים הראשיים והמשניים הקשורים למילה העברית
המבוקשת. נסו למשל להקיש את המילה העברית "סיפור" ומיד תקבלו תפרושת
מרהיבה של הערך הזה בתוך המילון.
·
המילון האינטרנטי החדש הינו גולת כותרת לעשרים שנות
עבודה שבהן פרסמתי אינספור טקסטים וחשפתי טקסטים בלתי ידועים מתוך כתבי יד
ודפוסים נדירים. עד כה הוזנו אל המילון החדש כ-40,000 מובאות מהספרות הזו. בכך
מגיע היקפו של ה"אוצר" ל-90,000 ערכים ומובאות (בכיוון ההפוך,
הווירטואלי – עברי לאדינו – מתווספים על כך עוד כ-70,000 ערכים עבריים). עם
השלמתו, והזנת כרבע מיליון מובאות לתוכו, יגיע "האוצר" להקף אדיר של כ-300,000 ערכים ומובאות.
·
להגשמת המיזם האדיר הזה נעשה שימוש בטכנולוגיות
המחשוב המתקדמות ביותר. המיזם כולו לא היה יוצא לפועל והיה נותר בגדר חלום בלתי
ממומש, לולא נחלץ אחי, ד"ר יואל פרץ, ובמסירות אין קץ והשקעה אדירה הקים את
התשתית האינטרנטית ל"אוצר" ועיצב את מסכיו. בכך נעשה שותף מלא לאחד
המיזמים היומרניים ורבי ההיקף הגדולים ביותר בתולדות חקר הלאדינו. זוכרה לו זאת
אלוהי לטובה! אני עצמי השקעתי במילון הזה את ניסיוני הלקסיקלי העשיר ואת נגישותי
לספרי לאדינו מכל הדורות. לשם כך אני שואב טקסטים מהספרים שהוצאתי לאור וסורק אלפי
דפים של יצירות אחרות, מבצע דיגיטציה, מחלק את הטקסטים לפסקאות ומזינן
ל"אוצר" תוך הפעלת שיקולים לשונאיים וסגנוניים.
·
המובאות מרחיבות את טווח הראיה של השפה. הן מציגות
הדגמה של שיבוצי מילים וביטויים בתוך המשפט הספניולי,
דרכי הקישור ומילות הזיקה. "האוצר" מגיש למעיין אנתולוגיה של הלשון על
רבדיה וחייה ההיסטוריים. "אוצר הלשון הספניולית לדורותיה" משקף, לפיכך, את פניה של שפת הלאדינו על
גילוייה השונים ומהווה יצירה תרבותית בפני עצמה.
·
להלן הפנייה לראיון שערך ד"ר יצחק
לוי עם ד"ר אבנר פרץ ובו הסברים מפורטים על ה"אוצר" וצורת השימוש
בו: הפניה לראיון
כניסה להדגמה – האות A בלבד
|