עשה פלא מעשה הבחור שניצול מלמות תלוי מעשה בחסיד אחד מפורסם ויהי שומעו בכל
הארץ. והיו באים אצלו מסוף העולם כל אחד לצורכו להתפלל על החולים ולפקוד עקרות.
והוא היה מתענה ומתפלל ועושה שאלת חלום. ולעולם תפילתו היתה מקובלת ומשיבים אותו
באמיתות שמעולם לא נפל דבר אחד מדבריו ארצה. והחסיד הנזכר היה חשוך בנים. ובהתוודע
הדבר לאשתו שבתפילתו הוא רופא חולים ופוקד עקרות, חרה לה עד מאד וגדל צערה.
וכשבא החסיד בעלה מישיבתו, התנפלה לפני רגליו ותבך ותתחנן לו. ויאמר לה בעלה: "אחותי, למה תבכי?
הגידי לי מה שאלתך ויינתן לך." ותען ותאמר לו: "נפשי מרה לי שאנו
זקנים באים בימים ועדיין לא זכינו לבנים, ואני ידעתי שאתה מתפלל על אחרים על כל
צרה שיש להם ואתה נענה ובתפילתך הקב"ה רופא החולים ופוקד עקרות. ובכן אם יש
לאל ידיך לפקוד אחרים, למה לא תרחם עלינו ותתפלל עלינו שהקב"ה יפקדנו לפחות
בבן זכר אחד להשאיר את שאריתנו ולקיים מצוות יוצרנו?" ויאמר לה: "בתי, אם הקב"ה היה
רוצה ליתן לנו בן, אין מי שיעכב בידו. ובפרט ששלושה מפתחות האלו בידו. וה' היודע
הנסתרות, הטוב בעיניו יעשה." וחזרה אשתו להתחנן לפניו באמור אליו:
"ידעתי שהאמת אתך שהקב"ה הוא פטרון וכו' ועם כל זח תתפלל בעדינו ואפשר
שה' ישמע תפילתך וישנה המערכה ויפקדנו בבן זכר." סוף דבר כל כך הפצירה בו עד שנתרצה
והודה לדבריה. וישאל אותה: "באיזה זמן נוגע לך טבילת מצווה?" ותאמר לו: "ביום פלוני." והזמין עצמו בתענית וטבילה והתפלל
תפילתו ועשה שאלת החלום. והשיבו: "אם תרצה שיהיה לך בן, תרע שלאחר שלוש
עשרה שנים המזל גורם שימות תלוי. ויען שהקב"ה אוהב אתכם עצר אתכם שלא תראו
בזה הצער לעת זקנתכם." ויהי בבוקר, סיפר לאשתו תשובת החלום,
ואמרה לו: "אף על פי כן אני רוצה לזכות להיות לי בן ואחר כך יהיה מה שיהיה.
ואפשר על ידי מצוות וצדקות, הקב"ה יבטל מעליו הגזירה." וביללה השני חזר ושאל שאלתו. ויבוא אליו
מלאך הממונה על החלום, והשיב לו: "הננו מרוצים שיהיה לנו בן ואחר כך ירחם
ה'." ויאמר לו: הנני מבשרך שבלילה הזה הנה
הרה ותלד בן." וכן היה, שבאותה הלילה ליל טבילת מצווה
ותהר האשה. ויהי לתקופת הימים ותלד בן. ובצאתו מרחם
אמו והבית האירה מכבודו. ותכף הביאו לו אשה מינקת מן העבריות להניק אותו. ומרוב
שמחתה שה' פקד אותה, כפה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון בכפלים ממנהגה הטוב. ויגדל הילד ויגמל ויקח לו אביו מלמד
ללמדו תורה. והנער היה פיקח וחריף ומפולפל גדול והיה קולט הכל בזמן מועט. עד
שבקרב שנים מועטים למד תנ"ך ותלמוד ושו"ת (שאלות ותשובות) ועלה במעלות
התלמוד ופוסקים וכו' יותר מכל מלמדיו. והיה שלם בדעות ובמידות טובות ודרך ארץ
וענוה יתירה. וכל כך בקיאותו וחריפותו, עד שכל חכמין היו מתביישים ממנו. ואין
שום אדם היה יכול לפתוח פיו לפניו בתורה. ובכל לילה היו משכיבים אותו ביניהם.
אביו מימינו – ואמו משמאלו. ויום ולילה עיניהם תלויות אליו מרוב אהבתם עימו. אבל
אביו – לא היה נכנס שמחה בלבו. ואדרבה, כל עוד שהיה רואה אותו הולך וגדל בתורה,
היה יותר מצטער בחושבו אחריתו. עד בוא עת שהגיע הנער להיות בן שתים עשרה שנים. והנה לילה אחד נדדה שנתם וחשבו שהנער
היה ישן, התחיל אביו ונאנח. אמרה לו אשתו: "מה לך אדם
נאנח?" השיב לה: "וכיצר לא אתאנח בראותי
הבן יקיר חכם ושלם בכל ובעוד שנה אחת עתיד להיות נתלה ולמות, ולא אתאנח ולא
אבכה? ולשמחה מה זו עושה בחושבי זאת. כי חס וחלילה, טוב מותי מחיי ולא אראה
ברעתו." ואז התחילה גם אשתו לבכות נהרי נחלי
דמעה, ואמרה לו: "ירחם ה'. ה' יראה בעוניינו ויבטל מעליו גזירתו." וינחמו זה את זה בביטחונם בה'. והנער
שמע את כל דבריהם ויקם וישב על המטה ויאמר להם: "הנה שמעתי כל מה שדיברתם
ובכיתם עלי ובשבילי ולמה אין אתם מגידים לי?" וימאנו להגיד לו. ויפצר בם מאד עד
שהוכרחו לספר לו כל העניין מתחילתו. ויאמרו לו: "הן עתה שגילינו לך הכל
ואתה בר דעת, תחשוב בדעתך מה לעשות." ויאמר להם: "אני רוצה לשנות המקום
כי שינוי מקום שינוי מזל ואולי יחונן ה' ויבטל מעלי גזירתו." וייטב בעיני אביו הדבר ויאמר לו:
"טוב הדבר. ואני אשלחך לעיר דודך והנני מזמין לך צידה לדרך זו תלך שיש בו
שלוש מסעות. וגם אני נותן שלושה תפוחים ואני מצווך שבכל חנייה שאתה חונה, תקרב
אצלך איש אחד מאשר תמצא שם, ותיתן לו תפוח אחד שיקלוף אותה ולאכול יחדיו. ואם
תראה שייתן לך המובחר והוא יאכל תוכו מקום זרע והקליפות, הרחק מעליו דרכך. וכן
תעשה בחנייה שנית ושלישית. ואם תמצא איש שיאכל הוא המובחר, וייתן לך הלב מקום
הגרעינין והקליפה, אותו תבחר ותקרב ויהיה לך לחבר בדרך אשר תלך עד הגיעך אל מחוז
חפצך לעיר דודך." ויען ויאמר לו: "כן אעשה כאשר
דברת." ולקח הצידה לדרך ויישק ידי אביו ואמו.
ויחבקוהו וינשקוהו ויברכוהו ויאמרו לו: "אלהינו יהיה עמך לשמרך בדרך
ולהביאך אל המקום לבית דודך. ויבטל כל גזירות קשות ורעות מעליך. וישמור צאתך
ובואך. ויזכנו האל לראות פניך לחיים טובים ולשלום." ויקם הנער וילך לדרכו. ויעש כאשר ציוהו
אביו. וכאשר בא אל המלון הראשון, ויקרב אליו איש אחד מן הנמצאים בדברים ערבים
כדרך הנאהבים, וייתן לו התפוח האחד לקולפו ולאוכלו יחדיו. וייקח מידו אותו האיש
ויקלוף אותו. וייתן אל הנער, בעליו, המובחר לכבדו והוא אכל הלב והקליפות. ויפרד
ממנו. ולמחרתו ויקם וילך הוא לבדו. ויהי בערב ויבוא למלון השני. וימצא איש
אחר ויקרב אותו וייתן לו התפוח השני וכו' ויעש גם הוא כמעשה הראשון. ויתרחק גם
מזה הרחק כמטחווי. ויהי ממחרת וילך לו לדרכו. ובבוא השמש
ויבוא אל המלון השלישי וימצאהו איש ויקריבהו אליו. וייתן לו התפוח השלישי
ויקלפהו. ויאכל האיש המובחר וייתן אל הנער הלב הגרוע והקליפות. ויקריבהו אצלו
ויאהבהו. ויאמר לו: "אם נא מצאתי חן בעיניך, תבוא עמי ללוותני עד עיר
פלונית מקום דודי כי אהבתיך." ויען אותו האיש ויאמר לו: "גם אני
נכנס בלבי אהבתך ולא אעזבך עד שאביאך אל מקומך. אך בתנאי שלא תעבור ממצוותי לכל
אשר אני אצווך." והנער כשומעו את דבריו היוצאים מן הלב
באהבה, ויוסף לאהבה אותו אהבה עזה. ויגלה לו כל מצפוניו. ויען האיש ויאמר לו:
"אל תירא ואל תחת. ה' היה בעזרך ויבטל כל גזירות קשות ורעות מעליך, ואנכי
לא ארפך ולא אעזבך." ויקומו וילכו יחדיו ויבואו העירה. וקדם
אותו האיש לפניו לבית דודו להודיעו שבן אחיו בא אצלו. ויצא לקראתו ויחבק לו
וינשק לו.ויביאהו אל ביתו בכבוד גדול ויעש משתה גדול לשמחת בואו. שגם דודו היה
עשיר גדול. ואותו האיש עד תום המשתה נתעכב עמו.
ויהי כאשר תמו ימי המשתה ויאמר אותו האיש אל הנער: "הנני הולך לדרכי אבל
לעולם דעתי עליך ולא אשכחך, אבל עתה הט אוזנך לי שמע אמרתי. אמור לדודך שיעשה לך
בית גדול לישיבתך. שתהיה כל גובהה שקועה בקרקע בגדר שאפילו גגה יהיה יותר עמוק
משטח קרקעית השדה, ושם תהיה דירתך וישיבתך, ושיזמין לך עשרה בחורים שיבואו ללמוד
עמך בזה האופן. חמשה, מן הבוקר עד חצי היום, וחמשה, מחצי היום עד הלילה. ועוד
עשרה בחורים אחרים שיבואו חמשה ללמוד עמך עד חצי הלילה. וחמשה מחצות לילה עד
הבוקר. ובהקרב הזמן תשלום השנה הנזכר, יוסיף עוד חמישה בחורים בכל משמרת." ויחבקהו וינשקהו וילך לו. והנער אמר לדודו כל אשר ציוהו. ולא אחר
דודו מלעשות מבוקשו ככל אשר שאל מאתו. ויבן לו בית ישיבה חשובה בתוך גינתו.
והזמין כל כלי תשמישו הצריך לו. ועשה לבית ההוא דלת של ברזל חזקה לשמירתו. והיה
שולח לו שם מאכלו וכל צורכו. לו ולהבחורים הלומדים עמו איש על משמרתו. והם היו
מצווים להיות נעורים אפילו כשהנער ישן, לשומרו. ויהי כאשר קרבו הימים והנער הולך וגדל
חכם ומוסיף מדעתו, ויוסף עוד בחורים כפלי כפלים תמיד במשמרתו. ויהי בליל תשלום
הי"ג שנים. שלח להביא אצלו עשרים תלמידי חכמים גיבורים גיבורי כח עושי
דברו. ויצוום שייזהרו ויהיו נעורים ולומדים כל אותו הלילה עמו. וישבו יחדיו
לומדים עד חצי הלילה. ויהי בחצי הלילה ברגע כמימריה, נפלה על
כולם תרדמה גדולה. והנער מכח טרדת עיונו ולימודו מתוך הספר לא השגיח בהם. ופתע
פתאום וישא עיניו וירא והנה חבל יורד מאמצע כיפת הבית ואימה ופחד נפלה עליו.
והתחיל לצעוק ולקרוא את חבריו ואין מי שיענה דבר. והחבל מתמתח ויורד עד שהגיע על ראשו
והקיפו על גרונו. ויחזק בו וישאהו ממקומו ויביאהו עד אמצע הבית. והתחיל להעלותו
והחבל בגרונו. והוא צועק וקורא אין קול ואין עונה עד שעלה לאמצע אויר הבית ונסתם
גרונו. והוא עיניו פתוחות ועדיין בדעתו. וישא עיניו וירא והנה האיש אשר בא עמו
לבית דודו עומד לנגדו. והתחיל הנער להתחנן אליו ברמיזות. ויען האיש ויאמר לו: "אל תירא ואל
תחת." וירם האיש את ידו וחתך את החבל מאמצעיתו
וקיבל את הנער בשתי ידיו והושיבו על מכונו. והוא נתעלף שלא נותרה נשמה בו.
ויקיצהו ויעירהו וישב רוחו בקרבו. ויאמר לו: "דע לך שזכות התורה הגן עליך.
יען זאת הגזירה נגזרה עליך מקודם צאתך מבטן אמך. לולא התורה שעסקת בה עמדה לפני
כסא הכבוד מעוטפת שחורים וצועקת ומבקשת רחמים עליך וביטלה גזירתך וישלחני ה'
להצילך. והנה אודיעך שבת דודך תהיה זוגתך. ותשאנה בשמחה ותשמח עם אשת נעוריך.
ואגלה לך שאני הייתי עמך בדרך בצורת אדם. אבל אני אליהו ז'"ל והיה שכרי
מאתך. כי הנני מבשרך שבפעם שנית עתידה להתעבר אשתך ותלד לך בן. ולא תמול אותו עד
שאבוא ואראה אליך. ואתה חזק ואמץ אל תתרשל מלימודך. וכאשר עשית מעודך, כן תעשה
ביתר שאת שהיא תגן בעדך." ונתעלם ממנו וילך לו. וכאשר נתיישב ברוחו, נתן קולו לפני
חילו. ויקרא לכל הבחורים התלמידי חכמים שהיו עמו. ויעוררם כאיש אשר יעור
מתרדמתו. ויצר להם כי נצחם שינתם ולא שמרו את משמרתו. ויספר להם את כל הקורות
אותו. והראה להם החבל עודנו עומד בתקרת ביתו. ויחרדו האנשים מאד. ובפרט בשומעם
הצרה שעברה עליו אשר כפשע בינו לבין המוות. ויספר להם סדר הצלתו שהקב"ה עשה
לו נס גדול. וישלח מלאכו וחתך החבל והצילו. ופתחו כולם פיהם להודות לה' על
הצלתו. והבוקר אור ויבוא דודו לבקרו לידע איך
עבר אותו הלילה. יען היה יודע מהגזירה ובההוא פחדא הוה יתיב. והיה כראותו כי הן
הנער חי ובריא אולם וכולם שמחים בשמחת עולם, שמח לבו ויגל כבודו. ויספרו לו את כל הקורות אותו ואת הנס
למינהו אשר נעשה לו. ונתן הודאות לה' עושה נפלאות גדולות לבדו. ויעלהו בשמחה
לביתו ויעש משתה גדול לכל החכמים וסעודה וצדקה לעניים על הצלת בן אחיו חמד
בחורים. ואחר הסעודה קם הנער והלך אל חדר אחד
לבדו. ויקרא למר דורו לגלות לו סודו. ויאמר לו: "הן עתה שתהילה לה' יתברך
הקב"ה הפליא חסדו עמי וקרע רוע גזר דיני, לא עת לאבד זמני. והנני רוצה שתתן
בתך לי לאשה לקיים מצות פריה ורביה." וישיבהו מר דודו: "הנני מוכן לעשות
רצונך. טוב תתי אותה לך, והיכן אוכל למצוא חכם וחשוב יותר ממך. ונאמר: בקרובי
אקדש, ואותה אני מבקש." ותכף כתבו שטר שידוכין וקבעו זמן מועט
לנישואין. ותכף שלחו אגרת לאביו ואמו על יד הרצים. קול מבשר טוב על הנסים ועל
הנפלאות שעשה הקדוש ב"ה עם בנו וביטל גזירתו. וגם להודיעו ששידך את בת
אחיו. ולזמן פלוני בע"ה יהיו הנישואין ושימהרו ויבואו אצלם לשמוח בשמחת בנם
שמחת חתנים. וכן היה וימהרו ויבואו אביו ואמו בשמחה
וברננות. ופיהם מלא תהילות לה' על כל החסד אשר עשה עמהם לבטל הגזירה מעל בניהם.
ובהגיע תור זמן החופה, עשו החופה בשמחה רבה. ויחלק צדקה לרוב לעניים ולצנועים
ולתלמידי חכמים. ויהי לתקופת הימים נתעברה הכלה, ובתשלום
ימי עיבורה ותלד בן כאספקלריא המאירה. ויהי ביום השמיני, בהתוועדם כל העם בברית,
אמו להם אבי הבן: "מורי ורבותי, בבקשה מכם תמתינו לי מעט זמן עד יבוא אלי
איש אחד המזומן." וימתינו כמו שעה ולא ראו שום אדם.
וישאלוהו לאמר להם: "מי האיש הלזה שאתה ממתין ומה שמו, שהרי עינינו הרואות
שכל העיר גדולים וקטנים כולם באו, לא נעדר מהם איש." והוא היה משיב להם: "איש אחד אורח
שאין אתם מכירים אותו. וכן על-זה הדרך מעכב אותם, וכולם היו תמהים עד שנגלה אליו
אליהו ז'"ל. ולא ראהו שום אדם כי אם הוא לבדו. וישב אליהו על הכסא. ואבי הבן
ישב לעיני העם למכסה. וימולו הבן בקדושה. ויעשו סעודת מילה כתיקונה בדברי-תורה
ובדברים שבקדושה. ונשארו כולם שקטים ושאננים מתמידים בתורה ומעשים טובים לעד כל
ימי חייהם. כן ה' יקרע רוע גזר דיננו ויזכנו להגות בתורתו ומצוותיו כל ימי
חיינו. כן יהי רצון, אמן. מכאן מודעא רבא. גודל זכות התורה
והצדקה שהגינו עליו לבטל הגזירה ולשדד המערכה ואפילו שנגזרה מקודם לידה מכח
המזל. כמו שאמרו רז"ל: 'תורה אגוני מגנא ואצולי מצלא'. ואמרו: 'וצדקה חציל
ממות ואפילו ממיתה משונה'. כן יעזרנו האל לשמור התורה והמצווה אנחנו וזרעינו
וזרע זרעינו. ויבטל כל גזרות קשות ורעות מעלינו ומעל כל ישראל אחינו. ויגזור
גזירות טובות ישועות ונחמות עלינו. וימהר לגאלנו במהרה בימינו אמן. |