מס"ע מרכז סיפורי עם ופולקלור	C. F. F Center of Folktales and Folklore
חזרה לדף הראשי חזרה לדף קודם

קמתי באשמורת – ר' משה אבן-עזרא

ספרד המאה האחת-עשרה

הקלטה

קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת	לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי
וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת	מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי
רַחֵם עַל עֲדָתְךָ	צֹאן מַרְעִיתֶךָ
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ	עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה
מִכִּסֵא כְבוֹד הוֹדְךָ	בַּשֵּׂר לְעַם סְגֻלָּה
שׁוּבָה שְׁבוּת קָדְשְׁךָ	וְחוֹן כְּקֶדֶם סְגֻלָּה
הַפְלֵא נָא חַסְדְּךָ	וּבְנֵה עִיר תְּהִלָּה
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ	עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה

על הפיוט

(נלקח מאתר "הזמנה לפיוט")

אבן-עזרא, מגדולי המשוררים העבריים בספרד המוסלמית (המאות האחת-עשרה והשתים-עשרה), ומי שנודע בתואר 'הסלח' על שום פיוטי הסליחות הרבים שהותיר אחריו. אותיות השם 'משה' חתומות בראשי הטורים החמישי, השישי והשביעי.

הפיוט מדגיש על פי דרכו את השכמת הדובר בשעות הדמדומים שבין הלילה והיום, בבקשו סליחה מאלוהיו; אך עד מהרה הופך הדובר-האישי לפייטן המייצג את כנסת ישראל כולה. בתווך, מעלה הפיוט ניגוד ציורי מיוחד:

קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת	לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי
וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת	מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי

אל מול הבוקר העולה ומאיר את העולם בלובן זוהר, מטעים הפייטן כי נפשו שלו – האישית, ולאו דווקא הקולקטיבית – כהה ומושחרת בחטאיה; ודומה שאין כשעת הדמדומים שבטבע החיצוני כדי להעניק רקע ראוי לשעת הדמדומים שבלב פנימה: דווקא שעה זו יפה כוחה להתבוננות ולחשבון נפש, כפי שמוכיחה מסורת ארוכה של מתפללים משכימי-שחר ומבקשי-סליחות.