|
|
|
|
מס"ע מרכז
סיפורי עם
ופולקלור |
C. F. F Center of Folktales and Folklore |
|
|
|
לנשמת
הרצל
מילים:
אהרון
ליבושיצקי
לחן:
אברהם
צבי אידלזון
כְּיוֹם
אָבִיב
מֻקְדָּם
אֵלֵינוּ הוֹפַעְתָּ,
וְחֶשְׁכַת
חַיֵּינוּ
בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ.
וְשִׁירַת-חָפְשֵׁנוּ
בָּרָמָה
הִשְׁמַעְתָּ
וּפִתְאוֹם נִפְסָקָה.
הוֹפַעְתָּ
הַגָּדוֹל
וַנִּגְדַּל
אֲנַחְנוּ
מֵעֵדֶר
עֲבָדִים לְלוֹחֲמִים
נֶהֱפַכְנוּ.
בְּבִטְחַת
דַּרְכֵּנוּ
אַחֲרֶיךָ הָלַכְנוּ
מַאֲמִינִים
וְגֵאִים,
מַאֲמִינִים
וְגֵאִים.
הוֹי,
רֶכֶב יִשְׂרָאֵל,
הֲמִמּוֹתֶךָ
נִדְהַמְנוּ
אוֹ
רַק
בַּחֲלוֹם
אֶת חַיֶּיךָ חָלַמְנוּ.
אֵין
זֹאת כִּי
נִרְדַּמְנוּ,
קָרָאתָ וְלֹא
קַמְנוּ
וּבְיָגוֹן הָלַכְתּ.
אֲבָל,
הֵן לֹא
מַתָּ, הֵן
לֹא מַתָּ,
הַמָּוֶת
לֹא יָעֹז לְקַחְתֶּךָ.
אַל
תְּהַתֵּל
כֹּה מָרָה
בְּאֻמָּה
כּוֹאָבֶת,
עוֹד
חַי גִּבּוֹרָהּ,
עוֹד חַי
גִּבּוֹרָהּ.
על השיר
הטקסט
פורסם
לראשונה
במוסף ספרותי
לערבי שבת של
עתון
"הצפירה"
(גליון 152) בשנת 1904,
שבוע לאחר מות
הרצל.
לא ברור
מתי חובר
הלחן. הפרסום
הראשון
(כנראה) של
השיר יחד עם
הלחן היה
בעיתון לילדים
"הכוכב",
תרפ"ד (1925), גליון
ט-י.