מס"ע

 

מרכז סיפורי עם ופולקלור

 

C. F. F

Center of Folktales and Folklore

 

חזרה לדף הראשי

חזרה לדף שונות

ביקורת ספרים

סיפורים חיים בתורכיה Tales Alive in Turkey

     לצד השטף הגואה של קובצי אגדות מעובדות המציף את חנויות הספרים בכל רחבי העולם, יש זרם דקיק של קבצים מסוג אחר – אוספי סיפורים שלוקטו בעבודת נמלים על ידי חוקרי פולקלור מפי מידענים והועלו על הכתב ביד אוהבת תוך ניסיון לתעד במדויק את נסיבות הסיפור ולשמר ככל האפשר את רוחו המקורית. על קבצים כאלה ברצוני לדבר הפעם.

     באוניברסיטת Texas Tech University יש ארכיון של סיפורי עם תורכיים שהוקלטו במשך שנים רבות בכפרים נידחים בכל רחבי תורכיה על ידי חוקרים מקצועיים בשפת המקור.

      בשנת 1990 הוציא הארכיון לאור ספר בשם "סיפורים חיים בתורכיה" – "Tales alive in Turkey" ולפני שנים אחדות פרסם ספר נוסף המשלים את הראשון ושמו "עוד סיפורים חיים בתורכיה" – More tales alive in Turkey"".

     שני הספרים מיועדים לא רק לחוקר המקצועי אלא גם לכל חובבי הסיפורים באשר הם שם והחומר המצוי בהם מדהים ביופיו ובהיקפו. מאה וחמישה הסיפורים שבשני הכרכים, המתורגמים לאנגלית, מתועדים ומוערים, הם בבואה נאמנה למגוון הסיפורים המהלכים עדין בקרב עמי תורכיה ומעשירים את חייהם. הם גדושים חכמה עממית והבנה אנושית דקה ולא רק קסם על טבעי.

     כדי לתת לכם "טעם של עוד" אביא כאן תרגום של קטע קצר מתוך הסיפור "הרפתקאותיו של הטמי טיי" הלקוח מן הספר השני:

 

     "...גם אם אתה הוא הפדישאה (מלך) הטמי טיי" אמר הנסיך "אל תשאל אותי שאלה זו. במרחק של שלושת ימי הליכה מזרחה מכאן חי השייך שלי. שאל אותו את השאלה הזו, לא אותי!"

     וכך (אומר המספר לשומעיו) הביא אותנו סיפורנו לנקודה הזו. חישבו על כך לרגע! מה אומרים עלינו אלה שהגיעו לעולם הזה לפנינו? אל תזמרו את שבחיכם שלכם. הניחו לאחרים לדבר בעדכם, הניחו לאחרים להלל אתכם! גוזליו של הבז יתכן ויראו קטנים וחלשים כניצים. זו הסיבה שהטמי טיי שם פניו אל גנו של השייך כדי לשמוע על מצבו של הנסיך מפיו של יועצו הרוחני הזקן ממנו.

     מנקודה זו והלאה בסיפורי יהרהר כמעט כל אחד בעברו ויעלה לנגד עיניו את הקשיים שפקדו אותו בעבר. אתם עתידים לשמוע על כמה דברים מוזרים שאירעו בעולמנו ומי יודע מה צופן לנו העתיד בחובו. לא אני, ואולי אף לא אללה, יודע את העתיד לבוא..."

 

סיפורי עם ערביים

     סיפורי העם הערביים של ערביי ארץ ישראל זכו בשנים האחרונות להתעניינות מחודשת. אחד הספרים המעולים בנושא זה שיצא לאור לפני שנים אחדות הוא ספרם של אברהים מוחאווי ושריף כנענה"Speak birs, speak again"  שכותרת המשנה שלו היא: "Palestinian Arab Folktales" ושראה אור בשנת 1989, בהוצאת:

University of California Press, Berkely, Los Angeles, London

     הספר כולל ארבעים וחמישה סיפורים שאחד מהם מובא גם בלשון המקור בתעתיק לטיני. בנוסף מופיעים בו מבואות מקיפים, נספחים על מקור הסיפורים וניתוחם לפי שיטת אארנה-תומפסון. חלק מהחומר נאסף בגדה וחלק בכפר עראבה שבגליל המערבי. החומר קרוב מאוד באופיו לסיפורים שאספתי במגזר הבדווי בצפון הארץ ויש בו מקבילות אחדות לאגדות האחים גרים.

 

סיר הפלאים

     בתחום העברי נוסף למדף ספר אגדות חביב המיועד לילדים בשם "סיר הפלאים" – אגדות וסיפורי עם מאת כוכבה פיביס. הספר יצא לאור בהוצאת ירון גולן 1996 וניתן להשיגו ישירות מן המחברת. הספר מנוקד ומכיל מבחר מגוון של סיפורי עם כתובים בלשון חיה ושוטפת.

 

פוטלטש (כנף-בונה)

     "משה, מה אנחנו מביאים לחתונה של אלקה ודוד?"

     "מה, עוד פעם חתונה? רק לפני חודשים היינו בחתונה של  הבן שלהם!"

     "נכון, אבל עכשיו זאת הבת."

     "טוב, שיהיו בריאים. שימי להם צ'ק של חמישים שקל במעטפה ונגמור עניין."

     "השתגעת? אם ניתן פחות ממאה ועשרים הם יזכרו לנו את זה לנצח!"

     "תגידי, מה את חושבת שאני רוטשילד? מאה פה, מאתיים שם, עוד מעט אלך לקבץ נדבות כדי לעמוד בדרישות!"

     הרי לכם דו-שיח קלסי המתנהל לעתים קרובות במשפחה ישראלית ממוצעת. השבטים האינדיאנים היושבים לחוף האוקיינוס השקט מקליפורניה צפונה, מצאו לכך פתרון אלגנטי ושמו פוטלטש. פוטלטש היא חגיגה שעורך איש השבט לבני שבטו לרגל חג או שמחה פרטית. במהלכה מחלק בעל השמחה מתנות לאורחיו. גודל המתנה וערכה נקבעים כמו בתרבותנו שלנו במערכת מסובכת של תן וקח ושל "שמור לי ואשמור לך". מסיבה כזו עלולה לעתים להביא אדם לאבדן מרבית נכסיו החומריים. ככל שהמתנות גדולות יותר וניתנות ברוחב לב, כן גדל כבודו של המחלק. בסופו של חשבון מתקבלת מערכת מאוזנת של החלפת מתנות שאינה שונה מזו הנהוגה אצלנו, כיוון שכל אדם בתורו שלו נוהג באותו האופן, אך תודו שלשיטה האינדיאנית יתרונות משלה: לא זו בלבד שאתה מוזמן ליטול חלק בשמחה ולא נדרש להביא אתך מתנה, אתה עוד זוכה לקבל מן המארח "צ'ופר" נוסף על האוכל בדמות גלימה או שמיכה רקומה, או קרדום יקר ערך ואפילו דוגית. נכון, כשמגיע תורך שלך לערוך חגיגה, המחיר הכלכלי הוא גבוה, אבל זוהי הוצאה חד-פעמית ולא הקזת דם מתמדת...

     ועכשיו לסיפור שמאחרי הסיפור: היכן נזדמן לי לשמוע לראשונה על מנהג הפוטלטש? לפני שנים אחדות נתקלתי בספר יוצא דופן לילדים בשם "זַמַּר האיילות" לרות אנדרהיל שתורגם על ידי עדה פגיס ויצא לאור בהוצאת דן חסכן. בניגוד למקובל ברבים מספרי הילדים העוסקים באינדיאנים, לא תמצאו כאן לא מלחמות עקובות מדם ולא קרקוף ראשים אלא תמונה נאמנה ואותנטית של מערכת היחסים בין שבט אינדיאני שוחר שלום לבין מתיישבים לבנים משורטטת ביד אוהבת ומשופעת בדימויים  הלקוחים מתוך עולמם הפנימי של האינדיאנים.

     הספר כה קסם ללבי עד שחיפשתי ספרים נוספים מפרי עטה ובסופו של דבר ישבתי לתרגם ספר אחר שלה לעברית – Beaverbird, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד תחת השם "כנף בונה". במהלך עבודת התרגום פניתי למחברת וביקשתי להבהיר פרטים אחדים הקשורים במנהגים ובשמות המופיעים בספרה. קיבלתי תשובה אדיבה ולבבית. היא התנצלה על שעליה לחטט בארכיון שלה כדי למצוא את התשובות לשאלותי. שבועיים אחר כך קיבלתי ממנה את מבוקשי. כאשר ערכתי את התרגום לדפוס וישבתי לרשום פרטים ביבליוגראפיים על חייה, נכונה לי הפתעה: רות אנדרהיל היא ילידת 1884 והייתה אפוא בת תשעים ושש כשהשיבה למכתבי. את ספריה לילדים החלה לכתוב בגיל חמישים ושש ואת האחרון בהם פרסמה בהגיעה לגבורות.

     בנעוריה, זמן קצר לאחר שסיימה את לימודיה באנתרופולוגיה באוניברסיטת אוהיו בקולורדו, ערכה מסע סביב העולם להכרת "טבע האדם". כאשר שבה ממסעיה חייתה במשך שלוש עשרה שנים בשמורות אינדיאניות בארה"ב וחקרה את תרבותם, מנהגיהם ולשונותיהם. היא הוציאה לאור ספרים רבים שהיו לנכסי צאן ברזל של המחקר האנתרופולוגי ונודעה כאחת מבנות הסמכא הידועות בתחום זה.

     כאשר ראה תרגומי אור, שלחתי לה עותק ממנו, אך לא זכיתי למענה. הנחתי  אפוא שהיא פרשה לשדות הצייד הנצחיים. חלפו כמה שנים ואוריאל אופק המנוח פנה אלי לקבל פרטים על רות אנדרהיל לצורך האנציקלופדיה לספרות ילדים שהוציא אז לאור. נתתי לו את כתובתה והפלא ופלא! התברר שהיא הגיע לגיל המופלג של מאה ואחת שנים ובכך הפכה לסופרת הילדים הזקנה ביותר שעדין בחיים חייתה. מאז חלפו עוד שלוש עשרה שנים ולא שמעתי  עליה יותר. אולי לכם, הקוראים, ידוע עליה דבר מה?

     מכל מקום, אני ממליץ בכל פה הן על ספריה המקצועיים והן על ספרי הילדים שלה. שני הספרים שתורגמו לעברית לא זכו למהדורות חדשות ולא קל להשיגם. בחנות הספרים המשומשים שבחצר ליד בית ציוני אמריקה עדין מצויים דומני, עותקים אחדים של "כנף בונה".

 

מאה ארנבים בדיוק

     ספרי אגדות לילדים לא חסרים בארצנו, אבל כשמספר סיפורים מוציא לאור ספר אגדות, זו כבר חגיגה! לפני פחות מחודש ראה אור ספרה של מרגלית טובי, "מאה ארנבים בדיוק", בהוצאת ספרית פועלים.

הספר מנוקד, מאויר על ידי אמי רובינגר ויש בו ארבעה סיפורים המבוססים על אגדות עם ממקורות שונים. הסיפורים כתובים בלשון קולחת ומאוד קריאה, ואני נלכדתי בקסמם. מה אומר ומה אדבר?

     המון המוני חרוזים, זה בזה אחוזים, זורמים בקצב רהוט, כיאה וכיאות, ומוסיפים לווית חן לסיפור המתנגן. ועוד זאת לכם אבשר: גם הומור שם לא חסר! הוא מצוי בכל עמוד, בכל תמונה; בקיצור - לא סתם ספר - ממש פנינה!

      אז כדי שישאר לכם טעם של עוד, אביא כאן לסיום את סיומו של אחד הסיפורים:

          בלילה, לפני שהילדים נרדמו, אמרה הילדה לאחיה:

           "מה אתה חושב, עושה הדוב שלנו עכשיו ביער?"     

           "הוא בטח ישן את שנת החורף של הדובים." ענה הילד.

           הילדים נרדמו, גם הדוב ישן. אז מה נעשה?

          נחכה שהדוב יתעורר.

          ומה נעשה בינתיים? נלך למצוא לנו איזה סיפור אחר.

 

גרגר הרימון

     בשקט ובצנעה מתנהל במרכז היהודי-ערבי לשלום שבגבעת חביבה מפעל פולקלור חשוב מאין כמוהו. כמה מחברי המכון בראשותו של יורם מירון שוקדים מזה שנים אחדות על ליקוט סיפורי עם במגזר הערבי ובעיקר באזור המשולש. בימים אלה יצא בהוצאת המכון לקט סיפורים בשם "גרגר הרימון: האשה  בסיפורי העם הערביים" שמחבריו הם יורם מירון, כרמלה שחאדה ונמר אחמד מסארווה. ספר זה הוא כבר השני למניין הספרים שמוציא המכון (הספר הראשון, "אגדות הוואדי" - סיפורי עם מואדי עארה, יצא בשנת 1993).

     המיוחד בשני האוספים הוא שהם מביאים בפני הקורא, זה לצד זה, הן את המקור בערבית מדוברת (כתוב בתעתיק ערבי) והן תרגום מילולי מדויק לעברית. בכל מקום שהמספר או המספרת משתמשים בביטוי מיוחד או בתצורה דקדוקית יוצאת דופן, הוסיפו המחברים הערות מאירות עיניים המבהירות ומפרשות את אותם מושגים וכך הם מאפשרים גם למי שאינו קורא ערבית לחדור יותר לאווירת הסיפור ולעמוד על המיוחד בלשונם הציורית של מספרי הסיפורים.

     עוד כדאי לציין את הקדמתו המאלפת של פרופ' עֶלי יסיף מאוניברסיטת תל-אביב המרחיב את היריעה ומציג את מצב המחקר בתחום הסיפור העממי הערבי של ערביי ארץ ישראל ועורך השוואה נוקבת בין ספרם של איברהים מוהאווי ושריף כנאענה, מעשיות עם ערביות פלסטיניות –Speak bird, speak again" (ראה סקירה בתחילת הדף), שחבויות בו מגמות פוליטיות והוא מתעלם לחלוטין מקיומה של מדינת ישראל, לבין הספר הנוכחי שבו ניכרים בברור סממני המציאות שערביי ארץ ישראל חיים בתוכה.

     את הספר ניתן להשיג על ידי פניה ישירה ליורם מירון, המרכז היהודי ערבי לשלום, גבעת חביבה, ד.נ. מנשה 37850 טל' 04-6309249.

 

סיפור העם היהודי-ספרדי

     את מדורנו הפעם נקדיש לשני ספרים שראו אור לאחרונה ואשר עוסקים באותו מרחב תרבות משתי זוויות משלימות.

 

תמר אלכסנדר, מעשה אהוב וחצי, הוצאת מגנס בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון, ירושלים באר שבע, 1999.

     פרופ' תמר אלכסנדר חוקרת מזה שנים רבות את הסיפור העממי היהודי-ספרדי. בימים אלה פורסם ספרה רב ההיקף (532 עמודים!) "מעשה אהוב וחצי". מעבר לחשיבותו המדעית העצומה של ספר זה בהיותו סקירה מקיפה של הסיפור העממי היהודי-ספרדי בכל גלגוליו עד לדורות האחרונים, יש בו כמה דברים ראויים לציון: זהו הספר הראשון בעברית הבוחן את הסיפור העממי מזווית הראיה של התפיסה ההקשרית. בבסיסה של התפיסה ההקשרית שהתפתחה בארה"ב החל מסוף שנות הששים והושפעה רבות ממדעי האנתרופולוגיה והתקשורת, עומד מה שמכונה האירוע ההיגודי (storytelling event) החד-פעמי, שכולל בנוסף לסיפור עצמו את המספר, הקהל ונסיבות הזמן והמקום שהסיפור סופר בהן. גישה זו יחד עם המיון הז'אנרי של הסיפורים כפונקציה של נסיבות ההיגוד והמספר ולא רק כאפיון סכימתי הנובע מן הטקסט (גישה שמאפיינת גם את ספרו של עֶלי יסיף "סיפור העם העברי"), היא שנותנת לספר את ייחודו.

     כפועל יוצא מן הגישה הזאת מוקדשים שלושה פרקים בספר לאומנות ההיגוד ובהם נסקרים אומנות ההצגה של המספר, הקהל כגורם מעצב ונסיבות הזמן והמקום. לי כמספר סיפורים, זהו שינוי מרענן בנוף הספרים העוסקים בסיפור העממי בעברית. מי ייתן ועוד רבים וטובים ילכו בעקבותיה ויובילו אותנו, כמו שאומר הניב הספרדי "בדרכים של דבש וחלב".

 

מתילדה כהן-סראנו, לֶזֶ'נְדַאס – אגדות וסיפורי מוסר מן המסורת היהודית ספרדית, הוצאת נור, ירושלים 1999

     מתילדה כהן-סראנו עשתה זאת שוב! לשלושת ספריה הדו-לשוניים הקודמים (לדינו לצד עברית), הצטרף בימים אלה ספר רביעי בשם "לֶזֶ'נְדַאס – אגדות וסיפורי מוסר מן המסורת היהודית ספרדית".

     הספר כולל למעלה ממאה סיפורי עם השייכים לתחום האגדה והשבח ובנוסף לכך ארבע-עשרה אגדות שעובדו על ידי המחברת בסגנון הרומנסה. ספר זה יותר מקודמיו, מקפיד על נאמנות ללשון העממית הציורית שבה סופרו הסיפורים בפועל ונותן לקורא תחושה חיה של אירוע היגודי המתרחש בעל-פה. בכך משלים הוא את ספרה של תמר אלכסנדר ומדגים את התפיסה שהעלתה בספרה בדבר מעמדו החדש של חוקר הפולקלור, לא כמשקיף מן הצד אלא כדמות מעורבת, מושפעת ומשפיעה כאחד.

 

יואל פרץ, הרפתקאות חיים אבולעפיה ומשרתו מושון

     בימים אלה ראה אור הספר "הרפתקאות חיים אבולעפיה ומשרתו מושון" – סיפור הרפתקאות מצויר מתקופת גירוש יהודי ספרד. מדובר בקומיקס בנוסח אסטריקס שמתחת למעטהו ההומוריסטי מסתתר עולם שלם של אמונות, מנהגים, פתגמים ואורחות חיים של יהודי ספרד המעוגן במחקרי פולקלור ותרבות. הספר נכתב על ידי יואל פרץ וצויר על ידי ויקי גורשטיין. הספר נועד לקהל מגוון של קוראים, צעירים ומבוגרים כאחד. ניתן לרכשו במס"ע. הספר כולו גם הועלה לאתר במדור קומיקס.