|
|
מס"ע מרכז סיפורי עם ופולקלור |
C. F. F Center of Folktales and Folklore |
יצירות ספרותיות |
|
כינוס הציפורים פאריד אוד-דין עטאר "כינוס
הציפורים" היא יצירה שירית שנכתבה בידי המשורר הפרסי הצופי, פאריד אוד-דין
עטאר. היצירה כוללת מספר רב של סיפורים צופיים. היא נכתבה כיצירה שירית בחרוזים
בשפה הפרסית. היצירה כוללת כ-4500 שורות כפולות. פריד אוד-דין עטאר חי במאה השתים עשרה בנישפור
שבפרס. יש אי בהירות ביחס לשנת הולדתו. על פי מקורות אחדים האריך ימים וחי קרוב
למאה שנה. על פי המסורות הקשורות בו הוא נהרג בידי חיילים מונגוליים. קברו נמצא
בנישפור.
עטאר היה בַּשָּׂם ומוכר עשבי מרפא
במקצועו (השם עטאר פירושו בַּשָּׂם בפרסית.
אותו שורש קיים גם בערבית, למשל שוק הבשמים בעיר העתיקה בירושלים, נקרא "סוק
אל עטארין"). נאמר עליו שחמש-מאות מטופלים שיחרו מדי יום לפתחו וקבלו ממנו
תרופות שהכין בעצמו, וכי את שירתו כתב בעודו מטפל בהם. האגדה מספרת שבאחד הימים
נכנס לחנות הבשמים של עטאר דרוויש זקן ואמר לו: "עטאר, עזוב את הבלי העולם
הזה ותקן את נשמתך, כי אינך יודע מתי יבוא עליך יום מותך!" "ואתה יודע?" השיב לו
עטאר בלגלוג. "כן" אמר הזקן,
"אני אמות עכשיו!" וצנח מת לרגליו של עטאר. זו הייתה ראשית התעוררותו
הרוחנית של עטאר.
עטאר הניח
אחריו קרוב לשלושים יצירות, אך יצירת המופת שלו היא "מנטיק אל-טאיר" –
"כינוס הציפורים". ביצירה זו מתוארת קבוצת ציפורים (שכל אחת מהן
מייצגת נשמה אנושית שונה) אשר בהנהגתה הנחושה של הדוכיפת (המדריכה הרוחנית), יוצאת
למסע חיפושים אחרי מלך הציפורים, הסימורג (אללה). הציפורים מתמודדות עם
מגבלותיהן האישיות ופחדיהן בעודן עורכות את המסע דרך שבעה עמקים בטרם יגיעו
בסופו של דבר למפגש עם הסימורג וישלימו את משימתן.
שירתו של עטאר נתנה השראה לרוּמִי ולמשוררים צופיים נוספים. מספרים שרומי
כנער צעיר פגש בעטאר כאשר זה האחרון כבר היה איש זקן, אך לא ברור אם פגישה כזו
אכן התקיימה.
ישנה אגדה על מותו של עטאר ועל פיה הוא נלקח בשבי במהלך הפלישה המונגולית
לנישפור. מישהו ניסה לפדות אותו מידי המונגולים תמורת אלף מטבעות כסף, אך עטאר
יעץ לשוביו שלא למוכרו תמורת סכום זה. המונגולים שקיוו לקבל עבורו סכום גבוה
יותר, סירבו להצעה. אחר כך הגיע אדם נוסף שהציע עבורו רק שק חציר. עטאר אמר אז לשוביו
למכור אותו תמורת השק שכן זה כל מה שהוא שווה. בכעסם על כך ששיטה בהם, הסירו
המונגולים את ראשו מעליו.
אין זה משנה כלל אם יש יסוד ממשי לאגדה. משתמשים בה על מנת ללמד את
התובנה המיסטית שלעצמי אין כל ערך ממשי. מה שחשוב הוא נוכחותו של האהוב בקרבנו,
ונוכחות זו אינה כלה עם מותו של הגוף. ס. נוט (C. S.
Nott) תרגם את
היצירה לאנגלית על פי תרגום צרפתי. התרגום שלו נחמד, אבל קצת מסורבל ושומר על
שפה גבוהה גם במקומות שהמחבר לא נקט בשפה כזו. התרגום החדש לאנגלית שנעשה
ישירות מפרסית ויצא בפינגווין קלאסיק נעשה בלשון חרוזה תוך נאמנות מרבית למקור.
התרגום שלי נעשה על פי תרגום זה (להוציא שיר הפתיחה שמופיע רק בתרגום של נוֹט
ונעדר מהתרגום החדש). הספר נקרא
באנגלית בשני התרגומים "of the Birds The Conference". חשבתי תחילה לתרגם את השם
כ"התוועדות הציפורים", אבל אז חשבתי על הקונוטציה החסידית, שאומנם
מתאימה לרוח הדברים, אבל לא ליצירה פרסית והחלטתי פשוט לקרוא ליצירה בעברית
"כינוס הציפורים". כינוס הציפורים |