|
|
מס"ע מרכז סיפורי עם ופולקלור |
C. F. F Center of Folktales and Folklore |
סיפורי עם ופולקלור
בדווי |
|
שבע כלות לשבעה
אחים
אדם אחד היו לו שבעה בנים. גדלו בניו
ואמרו לו: "אבא, רצוננו לשאת שבע אחיות לנשים". אמר להם אביהם: "מאין אביא לכם שבע
אחיות? לכו וחפשו את מזלכם בעולם." יצאו האחים לדרך רכובים על סוסים. כל לילה
היו חונים במקום מן המקומות ונוטים בו את אוהלם, ובכל לילה לפי התור היה אחד מהם
שומר על כל היתר – שומר עליהם ועל סוסיהם. באחד הלילות הגיע תורו של האח הצעיר
לשמור. איתרע מזלו וכבתה המדורה ולא הייתה עמו אש להציתה מחדש. נשא את עיניו
וראה מרחוק אור. אמר לנפשו: "אלך לשם ואביא גחלת". הלך
והלך והלך דרך ארוכה עד שהתקרב למקור האור. הסתכל
וראה שהאור בוקע מתוך מערה ופי המערה חתום באבן גדולה – ארבעים איש ידרשו להזיזה
וארבעים איש ידרשו כדי להשיבה למקומה. היה אללה בעזרו שינס מותניו וגלל אל האבן
מפי המערה ומצא שם ארבעים שודדים שוכבים וישנים ושולחנם ערוך לסעודה. ניגש
לצלחות וטעם מעט מכל צלחת עד ששבע. אחר כך מצא לו מקום מסתור במערה וישן שם.
עברה שעה קלה והנה התעוררו השודדים, רצו לצאת למלאכת לילם לגנוב ולשדוד. ישבו
השודדים לאכול. אמר אחד: "מישהו טעם מצלחתי!" אמר השני: "גם בצלחתי חסר!" אמרו האחרים: "גם אצלנו! באלוהים, מי
הוא זה אשר נכנס לכאן? מי הסיט את האבן ונכנס לכאן?" החלו קוראים: "צא והגלה, אללה וחסותו
עליך! לא נבגוד בך ולא נעשה לך דבר. צא והגלה!" יצא ממחבואו ואמר להם: "אני הוא
זה!" ראו
אותו שהוא גבר בגברים ובן חייל ואמרו לו: "בוא והצטרף אלינו ונצא לשדוד את
ארמון המלך!" אמר
להם: "טוב" יצאו מן
המערה בחצות הלילה והוא הולך אתם והגיעו אל הארמון. אמרו זה
לזה: "איך נכנס?" אמר להם: "אני אכנס ראשון וארגל את
הארמון. כאן בכיסי יש ארבעים אבני חצץ. בכל פעם שאשליך אבן אחת יבוא אחד מכם בעקבותי – ייכנס בעקבותי
לארמון." אמרו לו: "טוב" טיפס
ועלה לגג הארמון ונכנס לתוכו. התחיל משוטט בחדרי הארמון ומצא שם שבעה חדרים ובכל
חדר ישנה אחת מבנות המלך וכל אחת יפה מאחותה. עבר מחדר לחדר, מן הבת הבכירה ועד
לבת הצעירה. כאשר הגיע לחדר הבת הצעירה ראה נחש זוחל על מיטתה, שולח ראשו
להכישה. שלף את חרבו והכהו מכת מוות וטבל ידו בדם הנחש והטביע חותם כף ידו על
דלת חדרה. אחר כך נטל את טבעתה מעל ידה והחליפה בטבעתו שלו וחזר לגג הארמון. השליך
אבן אחת ועלה אחד השודדים. אך הגיע השודד לגג, הניף עליו את חרבו והרגו. השליך
אבן שנייה ועלה השודד השני וגם אותו הרג. השליך עוד אבן, עוד אבן, עוד אבן והרג
את כל השודדים אחד אחרי השני והשאיר את גוויותיהם מוטלות על גג הארמון. אחר כך
יצא משם וחזר לאוהל אחיו ושכב ביניהם כאילו לא ארע דבר. קם המלך בבוקר –
השתגע! מה זה? מה קרה בארמונו? פחד אלוהים! ארבעים איש שוכבים מתים על גג הארמון
ונחש מת בחדר בתו הצעירה. מי הוא זה שהציל את בתו ממוות? מי הרג את ארבעים
השודדים? ראה את טביעת כף היד על הדלת וציווה לחפש ולבדוק בכל העיר ידו של מי
מתאימה לטביעת הדם על דלת חדרה של בתו. חיפשו וחיפשו ולא מצאו. לא נשאר אדם בעיר
שלא בדקו את ידו. אמר המלך: "חפשו מחוץ לעיר!" יצאו
השומרים ומצאו את האחים חונים בשדה. מצאו ששה מהם והביאום לפני המלך. בדקו את
ידיהם ולא התאימה לטביעת הדם. אמרה
להם בת המלך: "אין לכם עוד אחים?" אמרו לה: "גברתנו, יש עוד עמנו אח
צעיר אחד." שלחה להביא גם אותו. בא האח הצעיר. בדקה
את ידו וראתה שהיא מתאימה לטביעת הדם על דלתה. הסתכלה על אצבעו וראתה את טבעתה.
אמרה בת המלך לאביה: "אבא, זה הגיבור שהצילנו!" אמר המלך לשבעת האחים: "אתם הצלתם
אותי ואת בתי. מה תבקשו?" אמרו
לו: "אנחנו שבעה אחים ורצוננו לשאת שבע אחיות לנשים!" אמר להם
המלך: "יש לי שבע בנות. ייקח כל אחד מכם אחת מבנותי
לאשה." נתן להם
את בנותיו – לבכור את הבת הבכורה ולצעיר את הצעירה. שהו חודש אחד בבית המלך ואחר כך אמרו לו:
"רצוננו לחזור לביתנו לבקר את אבינו ואת אמנו." אמר להם: "טוב. יהי אללה בעזרכם. לכו
לשלום!" רכבו כל
אחד על סוסתו ובת זוגו עמו. אחרי שרכבו זמן מה אמרה הבת הצעירה לחתנה:
"שכחתי דבר מה בבית אבי. רצוני לחזור ולהביאו." אמר לה:
"לא. את הישארי כאן ואני אלך ואביאו." אמר
לאחיו: "חכו לי כאן אחי ושמרו על הבת." אמרו לו: "טוב" יצא
הצעיר לדרך. אחרי שיצא ירד ובא מן השמים ענן, תפס את הבת הצעירה וחטף אותה. חזר האח
הצעיר אל אחיו והנה הבת איננה. שאל אותם: "איפה הבת הצעירה?" אמרו לו: "בא ענן וחטפה!" אמר להם: "באלוהים, אלך וארדוף אחריו ואתם הישארו וחכו לי כאן." רכב על סוסו, רכב ורכב עד שהגיע לים.
הסתכל וראה בתוך המים את בת הים. אמר לה: "הוי בת הים, רצוני לדבר
אתך!" אמרה לו: "על שפת הים יש סלע גדול.
הפוך אותו והיכנס תחתיו אל תוך האדמה ותגיע אלי." הפך את
האבן ונכנס מתחת לאדמה ובא אליה. אמרה
לו: "מה אתה מחפש?" אמר לה:
"את כלתי אני מחפש – בא ענן וחטפה!" אמרה לו: "יש עמך
סוסה?" אמר לה:
"כן" אמרה
לו: "הדהירנה אל תוך הים וראה אם תוכל לקפוץ
איתה על פני המים." הלך ועלה על סוסתו והדהירה על פני הים
ואימן אותה לקפוץ מעליו. אמרה
לו: "טוב, עכשיו קפוץ מעל הים וחצה אותו ותגיע עד הים השני. קפוץ גם מעליו
ותגיע לבית החות (מפלצת מים). חות
זה הוא הענן שחטפה. היכנס לביתו ותראה שני סוסים: אחד לבן ואחד שחור. הרוג את
הסוס הלבן ולטף את הסוס השחור ושאל אותו היכן כלתך." עשה הצעיר כדברי בת הים: רכב וצלח עם
סוסתו את הים הראשון, קפץ מעל הים השני והגיע לבית החות.
נכנס וראה שני סוסים אחד שחור ואחד לבן. הרג את הלבן וליטף את השחור ושאל אותו:
"היכן כלתי?" אמר לו:
"כאן בחדר." נכנס
לחדר ומצא אותה תלויה בשער ראשה – החות תלה אותו
בשערותיה. שיחרר אותה והרכיבה על סוסו וקפץ מעל שני הימים. ראה אותו החות ורדף אחריו, אך לא השיגו. חזר
והביאה אל אחיו ורכבו כל האחים ושבו לביתם. הזמין אביהם את כל השבט וערך כירה
גדולה והשיא את בניו לבנות המלך. גם אנחנו
היינו שם ושמחנו
ורקדנו והנעמנו להם בשירים ועזבנו
אותם עשירים ומאושרים. |