|
|
|
|
מס"ע מרכז סיפורי עם ופולקלור |
C. F. F |
|
סיפורי עם
ממרכז אסיה |
|
|
שַׁרָאוּ סיפור עם מונגולי מתוך ספרו של ירמיהו קורטין, "מסע בדרום סיביר", 1909. נוסח עברי: יואל פרץ
היה פעם איש צעיר בשם שַׁרָאוּ. הוא נעשה חסר מנוחה ויום אחד אמר לאמו
שאם היה ברשותו סכום קטן של כסף, הוא היה יוצא לעולם הרחב ומרוויח פי כמה וכמה.
אמו נענתה לבקשתו ונתנה לו מה שביקש, והוא יצא לעולם הרחב להתחיל את חייו כאדם
עצמאי.
בעודו צועד בדרך פגש שַׁרָאוּ באדם זקן הנושא חתולה בזרועותיו.
"לאן אתה הולך עם החתולה הזו?" שאל האיש הצעיר.
"אני הולך להרוג אותה!" השיב האיש, "היא נלחמת ללא הרף
בכלב שלי ושורטת אותו."
"אל תהרוג את החתולה. מכור לי אותה." אמר שַׁרָאוּ.
"בסדר גמור, אך מה תיתן לי עבורה?"
"האם תסכים לקחת מאה רובל?"
האיש בקושי יכול היה להסתיר את שמחתו, אבל אמר בטון זועף:
"כן", והוא נתן לצעיר הטיפש את החתולה.
לשַׁרָאוּ לא נותרה פרוטה. הוא פנה חזרה
לכיוון ביתו. הוא לא הספיק ללכת דרך רבה והנה זינקה החתולה מבין זרועותיו ונמלטה.
כאשר הגיע שַׁרָאוּ הביתה שאלה אותו אמו: "מה עשית עם הכסף
שלך?"
"קניתי אסם מלא בתבואה." השיב האיש הצעיר, "אם היו לי מאה
רובל נוספים הייתי יכול להכפיל ולשלש את הוני."
אמו מסרה לו מאה רובל נוספים, והוא יצא לדרך מתוך כוונה לנהוג הפעם ביתר חוכמה.
הוא לא הספיק להתרחק הרבה מן היורטה של אמו והנה
הזדמן על דרכו אדם עם כלב.
"לאן אתה לוקח את הכלב?" שאל הצעיר.
"אני הולך להרוג אותו." השיב האיש, "הוא תוקף את החתולה
שלי. הוא גוזל ממנה את המזון שלה. אין לי שקט בבית."
"אל תהרוג את הכלב. מכור לי אותו. אני אתן לך את הכסף
שברשותי." הוא חשש שמאה רובל לא יהיה די בהם כדי לקנות את הכלב שהרי סכום
כזה שילם עבור החתולה.
"אני אתן לך עבורו מאה רובל."
האיש שמח להיפרד מן הכלב חסר התועלת עבור סכום כה גדול של כסף, והצעיר
עשה דרכו חזרה הביתה. אך הכלב דילג וקיפץ ומשך ברצועה כה חזק עד ששַׁרָאוּ איבד את סבלנותו ושחרר אותו. הכלב נמלט מיד.
כאשר חזר האיש הצעיר הביתה שאלה אותו אמו מה עשה עם הכסף שלו.
"קניתי תבואה מעולה." השיב לה, "עכשיו ברצוני להתחתן.
בממלכה השוכנת לא הרחק מכאן חי סַזְרַאי-חאן [פירוש
השם סזראי הוא עורב הנחלים] יש לו בת בשם סָרוּנְג-גוֹהוּנְג [גם זה שם של ציפור]. אני רוצה לשאת אותה לאשה."
האם הלכה אל סַזְרַאי-חאן ואמרה: "יש לי
בן צעיר וטוב. לך יש בת יפיפייה. הבה ונהיה קרובים."
"כיצד יתכן הדבר?" שאל
סַזְרַאי, "האבא של בנך היה סוחר, בעוד
שאני הנני חאן. אם הבן שלך יבנה גשר
עשוי מכסף שיוביל מן היורטה שלי ליורטה
שלך, אתן לו את בתי. אם לא יבנה את הגשר, אסיר ראשו מעליו."
האם שבה לביתה בוכייה.
"על מה את בוכה?" שאל שַׁרָאוּ.
"עליך למצוא מישהי אחרת שתהיה לך לכלה." התייפחה האם, "סַזְרַאי-חאן אומר שאתה הנך בנו של סוחר ולא תוכל לשאת את
בתו לאשה, אלא אם כן תבנה לו גשר מכסף שיוביל מן היורטה שלו אל היורטה שלנו, ואם
לא יעלה בידך לבנות גשר כזה, הוא יסיר את ראשך מעליך."
"אם כך, מוטב שאברח ואשמור על ראשי!" אמר האיש הצעיר, והוא יצא
מיד לדרך. הוא הרחיק לכת וצעד עד אשר הגיע ליער עבות. ביער הזה פגש הוא את הכלב
שאת חייו הציל.
"הו, כלב," בכה שַׁרָאוּ, "אני הצלתי את חייך, עתה עליך
לסייע לי. עלי לבנות גשר עשוי מכסף עבור סַזְרַאי-חאן,
ואינני יודע כיצד לעשות זאת, כיוון שאני אדם עני."
"קח את הטבעת הזאת," אמר הכלב, "לך הביתה, התבונן בשמש,
התווה שלושה מעגלים בידך ובעוד אתה מתווה אותם אמור: "יבנה נא הלילה גשר של
כסף מן היורטה שלי לזו של סַזְרַאי-חאן!"
האיש הצעיר אכן עשה כדבריו, וכאשר נעור למחרת היום, ניצב שם הגשר. הוא
ניגש אליו נטל גרזן לידו והחל לעבוד כאילו זה עתה סיים את המטלה הקשה.
החאן בא להסתכל בגשר והיה מופתע מאוד, אך הוא רק אמר: "מדוע כה
השתהית במלאכתך? האם לא הספיקו לך כל שעות הלילה?"
"בניתי אותו בלילה אחד," אמר שַׁרָאוּ, "אם יש אדם שיכול
לבנות אותו בזמן קצר יותר הוא יכול לדרוש את ידה של בתך."
"אנו נערוך את טקס הכלולות בעוד שבעה ימים." אמר החאן.
לאחר החתונה באה בת החאן להתגורר עם בעלה, אך היא הייתה בלתי מרוצה
והתלוננה מרה: "איך זה יכול להיות," אמרה, "שהקמת גשר מכסף ועם
זאת אתה מתגורר בתוך היורטה העלובה והישנה
הזאת?"
האיש הצעיר לא סיפר לה דבר על אודות הטבעת. הוא החביא אותה בזהירות.
בלילה הוא ישן אתה כשהיא נתונה בתוך פיו. לילה אחד הוא השתעל והטבעת נפלה על
הרצפה, אך הוא חטף אותה בזריזות.
"מה זה? מה אתה שומר בתוך הפה?" שאלה האשה,
וכאשר סרב לומר לה היא החלה להציק לו ביום וגם בלילה, עד אשר כה עיָף מהצקותיה, עד שסיפר לה שזוהי טבעת קסמים שאם אדם מחזיק
אותה בידו, מביט בשמש ומתווה שלושה עיגולים בידו בעודו חג סביב, הוא מקבל כל
משאלה שיבקש, תהי אשר תהי.
"הנח לי לשמור בשבילך את הטבעת." ביקשה סָרוּנְג-גוֹהוּנְג, "אתה עלול לאבד אותה!"
היא הציקה לו שבוע שלם, הציקה לו עד שנתן לה את הטבעת.
והנה לסָרוּנְג-גוֹהוּנְג היה מאהב בממלכה
שמעבר לים, ובאותו לילה עצמו בעוד בעלה שקוע בשינה, הייתה היא נחושה בדעתה שלא
לחכות, אלא לקום עם זריחת החמה ולנסות את כוחה של הטבעת. עם זריחת החמה היא
התוותה את המעגלים, הביעה משאלה ומיד מצאה את עצמה עם מאהבה מעבר לים.
כאשר התעורר שַׁרָאוּ וגילה כי אשתו נעלמה, הוא הלך אל החאן ואמר:
"ראה איזו אשה יש לי! היא ברחה מן הבית ועזבה
אותי."
"אני נתתי לך את בתי," אמר החאן, "אם היא איננה אתך
עכשיו, פירוש הדבר שהרגת אותה!"
הוא אחז מיד בשַׁרָאוּ, כפת אותו והשליך אותו
לכלא ואז אמר לו: "אני אחכה שבעה ימים. אם בתי לא תחזור עד אז, פירוש הדבר
שהיא מתה, ואני אכרות את ראשך מעליך!"
האיש הצעיר ישב בכלא יום ולילה. לא היה לו דבר לאכול, והוא תהה מה יוכל
לעשות כדי להציל את חייו. ביום השני שמע רעש וראה חתולה מתקרבת אליו.
"שוטה שכמותך," אמרה החתולה, "אסור היה לך לספר לאשתך על
הטבעת. אשתך נמצאת עכשיו בממלכה אחרת והיא נישאה למאהבה. הכלב ואני התייעצנו
בינינו, אך לא מצאנו כל דרך לעזור לך. כמה זמן תשב בכלא הזה?"
"שבעה ימים," השיב הצעיר, ביום השמיני יוציאו אותי
להורג."
"אם הכלב ואנוכי, לא יעלה בידינו להשיג את הטבעת חזרה תוך שבעה ימים
אתה אבוד," אמרה החתולה, "אך אל תאבד את אומץ לבך. אתה הצלת את חיינו.
אנחנו ננסה להציל את חייך שלך."
החתולה חזרה לכלב והם שבו והתייעצו. לבסוף אמר הכלב: "עלי על גבי.
אנחנו נלך לאותה ממלכה שמעבר לים."
כאשר הגיעו למקום שבו התגוררה האשה, תפסה
החתולה עכבר שחי ביורטה. "אם תעשה את כל מה
שאומר לך," אמרה החתולה לעכבר, "אניח לך ללכת לשלום. אחרת, אמחץ אותך
ואטרוף אותך."
"אני חף מכל אשמה," השיב העכבר, "מדוע שתחסלי אותי? אל
תמחצי ואל תאכלי אותי. אני אמלא את כל מה שתבקשי."
"זה מה שעליך לעשות: בפיה של האשה שבתוך היורטה שלה אתה חי, יש טבעת זהב. הבא לי אותה."
העכבר עבד כל הלילה וחורר חור שהוביל לחדרה של האשה.
הוא הצליח להיכנס לחדר לפני עלות השחר. הוא זינק על המיטה, התגנב אל פניה ודגדג
את אפה. האשה התעטשה פעם, התעטשה פעמיים, והטבעת נפלה
מתוך פיה. העכבר חטף את הטבעת ותוך רגע כבר זחל החוצה דרך החור.
החתולה חזרה אל הכלב, התיישבה על גבו והם יצאו לדרך חזרה. הכלב רצה לשאת
את הטבעת, אך החתולה אמרה: "לא, יש לך פה גדול ואתה מחזיק אותו תמיד פתוח.
וכי מי ראה כלב רץ עם פה סגור? הפה שלי קטן. אני אשא את הטבעת. החתולה הביעה
משאלה והנה נמצאה להם סירה. הם היו במחצית הדרך הביתה כאשר התעטשה החתולה לפתע
והטבעת צללה בתוך המים.
"האיש חשוב כמת!" אמר הכלב, "לעולם לא נצליח למשות את
הטבעת מקרקעית הים!"
הם הגיעו ליבשה, דגו דגים ואכלו אותם, כאשר לפתע מצאה החתולה את הטבעת
בתוך דג שאותו כרסמה.
"עלינו למהר!" אמר הכלב, "אחזי בי חזק ככל שאת
יכולה!" והוא רץ כמו ששום כלב רץ אי פעם. כאשר האיר היום הביט הכלב בשמש,
הביע משאלה והם מצאו עצמם בתוך הכלא. החתולה מיהרה אל האיש הצעיר.
היה זה היום השביעי אחר הצהרים ושַׁרָאוּ כבר איבד כל תקווה להצלה.
"קח את הטבעת," אמרה החתולה, "התווה את העיגולים לכיוון
מערב, ואף על פי שהשמש לא מאירה בתוך הכלא הזה, אתה תקבל את משאלתך."
שַׁרָאוּ הביע משאלה להיות מחוץ לכלא ולהגיע לארמונו של החאן. הוא מצא את
עצמו לפני חותנו ואמר לו: "אשתי חיה עם גבר בממלכה שמעבר לים. אני רוצה
שתביא אותה חזרה."
"אתה הרגת את אשתך!" השיב החאן, "אם לא – הבא אותה בעצמך
ואני אחון אותך."
האיש הצעיר הביט בשמש, התווה שלושה עיגולים בידו והביע משאלה כי האשה ומאהבה יופיעו שם לפניו.
הם הופיעו שם מיד.
"עכשיו," אמר האיש הצעיר לחותנו, "מה אתה מתכוון
לעשות?"
"אני אעשה להם מה שהתכוונתי לעשות לך היום," אמר החאן, והוא
צווה לערוף את ראשיהם. _______________________ אתר האינטרנט Sacred
Texts
ישנו באינטרנט אתר מופלא הנושא את השם Sacred
Texts – "טקסטים
מקודשים", ששם לו למטרה להעלות לאינטרנט ספרים שפקעו עליהם זכויות היוצרים.
מדובר במאות(!) ספרים שנכתבו במרוצת המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים (עד 1930
בערך) ועוסקים במגוון נושאים אֶזוטריים – דתות, אמונות, פולקלור, מיתוסים
וסיפורי עם.
כתובת האתר היא: http://www.sacred-texts.com/ אני מרבה לגלוש
באתר ולתרגם מתוכו סיפורי עם שנראים לי מעניינים. בין היתר מופיעים באתר הטקסטים
השלמים של חלק ניכר מספריו של הפולקלוריסט, הבלשן והמתרגם האמריקאי, ירמיהו קורטין (Jeremiah Curtin).
קורטין נולד בויסקונסין
שבארצות הברית בשנת 1835. הוא סיים את לימודיו בהרוורד
בשנת 1863 ושנה אחר כך נסע לרוסיה ועבד בצירות האמריקאית. ארבע-עשרה שנה אחר כך
עבר ללונדון ולבסוף חזר לארצות הברית והחל לעבוד במשרד לאתנולוגיה. הוא התמחה
בשפות אינדיאניות וסלאביות ופרסם ספרים רבים שעניינים פולקלור, מיתוסים וסיפורי
עם. הוא ידוע גם כמי שתרגם חלק מכתביו של הסופר הפולני הידוע הנריק סינקביץ' מפולנית לאנגלית.
הנה לפניכם רשימה של אחדים מספריו: Myths and Folk-lore of Ireland,
1890. Tales of the Fairies and of the
Ghost World, 1895. Creation Myths of Primitive
America, 1898. A Journey in Southern Siberia,
1909. Seneca Indian Myths, 1922. Myths and Folk Tales of the
Russians, Western Slavs, and Magyars Seneca Indian Myths The Mongols. A History Creation Myths of Primitive
America Myths of the Modocs Tales of the Fairies and of the
Ghost World, Collected from Oral Tradition in South-West Munster |
|