מס"ע

 

מרכז סיפורי עם ופולקלור

 

C. F. F

Center of Folktales and Folklore

 

חזרה לדף הראשי

חזרה לדף סיפורי עם מרחבי תבל

סיפורי עם ממרכז אסיה

אהבה בלוריסטן

     לוריסטן, אחד ממחוזותיה הגדולים של אירן היא חבל ארץ הררי המשתרע לאורך הרי הזגרוס, בחלקה המערבי של הארץ. תושביה, הלורים, היו עד לפני זמן קצר עם של רועי צאן שנדדו עם עדריהם ממקום למקום במרחבי מולדתם ורק בדורות האחרונים עברו לישובי קבע. על אף העובדה שהם חיים כיום בכפרים, ארגונם החברתי מבוסס עדין על שבטים וחמולות ואורחות חייהם הקודמים כנוודים עדין טריים בזיכרונם.

     ללורית, שפתם של הלורים, יש קרבה גדולה לפרסית המודרנית, וכמוה, מקורה בפרסית החדשה שצמחה במאה העשירית מתוך הפהלבית של אירן הפרה-אסלאמית. הלורית לא הייתה מעולם שפת כתב, אולי בגלל שדמיונה לפרסית הוא כה רב עד שדוברי לורית יכולים להבין כמעט ללא קושי את הפרסית הכתובה. עם זאת קיים קורפוס גדול של ספרות לורית אוראלית העוברת בעל-פה מדור לדור וכוללת סיפורי עם ושירה עממית. המורשת הלורית מזכירה מאוד את סיפורי העם והשירים המהלכים בקרב הבדווים באזורנו. אך הפעם ברצוני להביא דווקא דוגמא מן השירה הלורית.

     בשירה הלורית יש מגוון של צורות ותכנים: שירים היסטוריים העוסקים רובם ככולם בתיאורי קרבות מפורסמים בין שבטי הלורים לשלטון המרכזי של אירן ובינם לבין עצמם, שירי קינה, שירי חתונה ועוד.

     סוג שירה נבדל לעצמו הוא שירי ארי-היי – שירים ליריים שנושאם העיקרי הוא האהבה, אך הם עוסקים גם בחיים בכלל ומבטאים את השקפת עולמו של הלורי. שירי הארי-היי מושרים בפי כל לצלילי מנגינה מיוחדת וכמעט כל לורי מכיר חרוזים מהם. המקצב הוא חופשי כאשר כל שורה מכילה בדרך כלל שתים עשרה הברות. כל שתי שורות מצטרפות לחרוז הנקרא דיסטיח (distich), כשהחריזה ברוב המקרים היא חריזה נקבית: (לדוגמא: diyaramnaram), ופה ושם יש גם חריזה זכרית ((kayudarbysyar להלן תרגום חופשי שלי לשיר ארי-היי. שני החרוזים הפותחים נשמעים בלורית כך:

Ma va yak, aftaw va du, xu-t seumin-i       

Ma ka hic, aftaw ka hic, xu-t nazinin-i     

Kuh va kuh gastam, palaya-ma va dass-am,    

Ma sarawi navim, va asqa tu mass-am.        

 

השיר תורגם מתוך ספרם של אמנולהי וטקסטון, סיפורים מלוריסטן.

  Secandar Amanolahi and W.M. Thackston, Tales from Luristan, Harvard University Press.

הספר מכיל סיפורי עם ושירים בלורית בתעתיק לועזי עם תרגום אנגלי.

ניתן להשיגו על ידי פניה ישירה להוצאה (מספר הפקס. הוא:  001-617-495-8924)

 

הלבנה אחת, השמש שתים ואת היא השלישית.

הלבנה והשמש כאין וכאפס, חמודה מכל היא את!

מהר להר אנדוד, מנעלי אוחז ביד,

לא מיין אנוכי שיכור, רק מאהבה אליך.

תפוח בקצהו של ענף את, אך לשווא לו אשתוקק,

מלוא זרועי ואף מקלי יקצרו מלהשיגך.

בוקר עת בך אהגה, תפעמני תשוקתי,

בבת עיני הימנית, יהלום את לילותי יאיר.

יקרת לי מעיני שלי, מנשמתי שלי,

תאלם נא לשוני אם אעזבך אי פעם.

צער פרידתי ממך, אהובתי, עתה הורגני;

לצימוק המתייבש בצל אותי הפכת.

אהובתי בקרבתי לא תשוטט כמנהגה עוד,

מן החיים ידי רחצתי, אך עודני בה הוגה.

הסהר החדש שלח קרני אורו מבעד לחלוני -

דימיתי כי אהובתי לראותני סרה.

הלילה בחלום על משכבי נגלית לי,

אך לא ארך זה החלום, באוהלי המט ליפול עודני.

עיניך המכושפות - קסמים עלי יפילו,

חמדתי כה צר כי לי איבה תנטורי.

אהובה, אם זיו פניך לא אראה ולו במעט,

מקדש פסילים אקים ובתוכו אשב.

היום שוב לא תנהגנה נערות כבזמנים עברו,

בצעיפים של אי נאמנות ראשיהן הן מכסות.

העין לא תשבע מלראותך -

כמו הלום-כדור אפול מרגלותיך.

עין כה גדולה, ריסים כה ארוכים -

לפסל כסף כל רואיך ידמוך.

הו סייחה בראש גבעה, מתוקת קול ושפתיים,

זה אשר שפתך דובר - אל תפרשי דבריו שלא כהלכה.

אמש עטויה בתכשיטיה, לאסיפה היא באה,

כפרגים פורחים שדיה, פטמותיה ערמת ורדים.

רוח הצפון על פני לאיל חלפה,

נושאת עמה ריחות קרפול וקינמון.

לבושך ניצת הורד, אימרתו ורדים,

נרקיסים פורצים מבעד לקישוריו.

לבושך ניצת הורד על גופך המפואר,

מה חבל שאין אדון לערמת ורדים זו.

מאוהב אני בנערה חסרת כל לב -

במצח נחושה היא מתבוננת בי ובגנותי דוברת.

מאוהב אני בנערה בת דינארוואנד,

הו סייחה בראש גבעה, לא תחייך לאיש.

גדול הוא צימאוני לך מצימאוני למים,

מאה ספלים של מי שלגים לא ירווהו.

הילוכך אותי קטל, ניד עפעף עיניך,

עולי ימים היו לציידים, ואנוכי נושא את הפגרים.

סוכת גפנים ודליות הקם במעיין נייקש,

על אודות שיראז תשיח, צחק עם רע נעורים.

היום הגברת בכחול יצאה לשוח,

מזור ללבבי הביאה, ממגע רופא ייטב.

לבנת העור, דקת הגו, אני מת למענך.

הו חייכנית, לעד אזכור הלילה שעבר.

עיניך כאיילת שחר, לא תדענה מנוחה.

אשר הוכה במבטן - לנצח לא יחלים.

כשלג בהרים זורחות פניך,

למראם השמש בוש, חפרו פני הלבנה.

הזמן הוא כמו הרוח, הרוח כמו הזמן,

חולף הזמן כמו נחשולי סופה סוערת.

הזמן הוא כרחיים, בני אנוש כגרגרי חיטה,

יש הנופלים מתחת אבן רכב, יש הגולשים אל תוך מרזב המטחנה.

בימים עברו לא הרחתי ניחוחות ורדים בגן,

כיום אני אבל על עץ אשר יצלח רק למקלות.

בימים עברו כצייד צעיר שיחק לי מזלי,

עז הרים קטלתי וראשה כרתתי, את פגרה השארתי מאחור.

בערגה חסרת תוחלת לגברת, מת אני.

כבר עברה היא גיל ששים, אך לא תודה כי היא זקנה.

לא אדע אם מזלי הוא או שכך הוא העולם,

בכל מקום אליו אלך, חרוכה האדמה.

לטייל היום יצאה, לבה אלי לא שתה,

לאל אודה על שהטילה את כולנו אל צידי הדרך.

כיונה, ענף של ערבה היה לי מחסה,

כאסיר תר אנוכי אחר סיכוי להימלט.