מס"ע מרכז סיפורי עם ופולקלור	C. F. F Center of Folktales and Folklore
חזרה לדף הראשי חזרה לדף סיפורים סיפורי עם סיפורים יהודיים סיפורי עם של יהודי אירן
בן חאג'י-סוחר ורכישת טחנת הקמח – יפרח אברהמי אין זה סוד כי השייכים והקאדים הם אנשים בעלי חכמה ובעלי שכל ומלומדים ובגין זה יש להם קשר יותר הדוק עם אנשים מכובדים ולא מעט גם עם פשוטי העם. ובעצם עם מי לא? והם מכירים את כולם. לכן הם יודעים לאיזה משפחה להתקשר ואיזה בת לבחור לבנם המלומד. הקאדי שלנו גם הפעם לא טעה ובחר בחורה הכי יפה והכי טובה, הכי צנועה וחכמה, ושידך לבנו המלומד אשר היה בקי בכל חוקי הדת והיה מסור לדתו וללימודיו אשר למד בבית ספר הגבוה ללימודי דת בעיר נג'ף והיה כבר בעצם אחד מהואלדים (נואמים) במסגד הגדול והעממי, והיו לו גם הרבה חסידים. בבוקר הולך למסגדים וחוזר מאוחר בלילה. יש לו עתיד טוב ועשוי להגיע יום מהימים לדרגת אַיַתְאוּלָלה. אשתו הצעירה והיפה גם יושבת בבית ומרוב צניעות לא יוצאת מחוץ לחצר הבית, ובתוך חצר הבית גם פניה מכוסות, כי חס וחלילה עיני איש זר לא יזין מזיו פניה היפות ותרד מטוהר המידות שלה. ובשכנותם יושב איש עשיר וסוחר גדול שקשרו המסחרי הוא עם מדינת חוץ ובמיוחד מתעסק בסחר זהב ותכשיטים והוא כבר זכה במצוות ביקור המקום הקדוש ביותר, מכה, והוא מכונה בשם חג'י-סוחר. בנו של חג'י גם היה צעיר יפה תואר והגיע לפרקו והוא היה מכיר את כלתו של קאדי לפני שהיא תתחתן עם בנו המלומד של קאדי. אולם רצון הגורל ורצון הקאדי מנע ממנו שיבקש את ידה, ועתה שהיא בשכנותו אפילו לא יכול לזכות ולראות את פניה היפות וכל מאמציו והפצרתו של בן החג'י לא נשא פרי, וכלתו הצנועה של קאדי שמרה על טוהר המידות שלה ולא הראה את פניה לבן החג'י. חג'י-סוחר פעם פנה לבנו ואמר לו: "אתה כבר לא ילד קטן ועליך ללמוד את מלאכת המסחר כי בבוא הזמן תשא אשה ולהקים משפחה ולפרנס אותם בכבוד." הבן שמח נורא על דברי אביו וביקש ממנו סכומי כסף לקרן המסחר וגם מעט סחורה מהמוכן אשר נמצא בחנות, והוא התחיל להתעסק במסחר ומשא ומתן כאדם עצמאי ומידי פעם גם מדווח לאביו על עסקיו המוצלחים. הפעם פגש את כלתו של קאדי והציע לה תכשיטים שונים למכירה. הכלה שאהבה מאוד תכשיטים, שמחה לקבל את ההצעה וביקשה לראות את התכשיטים. בן חג'י הראה לה את התכשיטים ומצא חן בעיניה במיוחד העגיל והענק ורצתה לענוד אותם. אבל היה בעיית טוהר המידות כי אסור לה להראות את פניה לבן הסוחר. אולם בן הסוחר פתר את הבעיה ואמר לה: "אומנם את מתוקה כדבש, אבל לא הדבש אשר אפשר לנגוע בה באצבע וללקק אותה בפה. אני יודע שבגלל השתייכותך למשפחת קאדי המסורים לחוקי דת, אסור לך להראות את פניך לזרים. ובכן את תכסי את פניך, ואני עונד לך את העגילים." והיא הסכימה. ובן חאג'י ענד לה את העגילים, ונוסף על כך הדביק לה נשיקה מתחת לתנוך האוזן. והיא טענה על המעשה ואמרה כי אם בעלה מאוד רצה לראות את פניה ולא זכה, איך אתה מעיז לנשק את חלק מפני? אתה לא מתבייש מאלוהים ונביאיו? הוא הצטער על המעשה וביקש סליחה ואמר: "מרוב שהעגיל היה מתאים לאוזנייך, לא יכולתי להתאפק ונשקתי מתחתיו, אבל נזהרתי שלא להביט בפניך." היא שאלה את מחיר של העגיל והוא נקב במחיר, אבל אמר כי את המחיר כבר קיבלתי. ומיאן לקבל תשלום כל שהוא, בירך אותה לשלום והלך לעסקיו. אחרי שבוע שוב פגש אותה והציע לה את הענק. אולם היא טענה שאין לה כסף. הוא אמר לה: "בינתיים תענדי ותמדדי אם מתאים לך. בעיית כסף אפשר לפתור." היא רצתה למדוד, אבל טוהר המידות מנע ממנה. הוא פתר גם בעיה זו וענד לה את הענק והוסיף לה נשיקה מתחת לגרונה. היא התרגזה, והוא ביקש סליחה על העבירה. היא ביקשה את מחיר הענק. הוא נקב את המחיר. היא רצתה להחזיר כי אין לה כסף בכיס. הוא ויתר על כסף, כי את התמורה כבר קיבל, והתמורה היא הסיפוק ונשיקה של שיפולי הגרון. היא חייכה בביישנות, והוא נפרד ממנה לשלום ולהתראות. זה זמן מה שבן הסוחר לא דיווח לאביו על עסקיו, ובערב אביו דרש ממנו דיווח. הבן אמר לאביו שעסקיו הם מוצלחים ובמיוחד שהוא רכש טחנת קמח אשר טרם נכנס בו מים והוא מתכנן את תעלת המים, אבל דרוש לו עוד סכומי כסף להכנת התעלה. "ומה עם התכשיטים שמסרתי לך?" שאל אביו. "הרי השקעתי תמורתם לרכישת הטחנה." אביו שמח נורא ומסר לו עוד סכומי כסף להמשך עסקיו. הבן הביא מחנות אביו גם צמידים וגם ענק מחרוזת מלא בפנינים ויקר ערך ולקח אותו לקליינטית הקבועה שלו. והיא יושבת במרפסת הבית שהיה בקומה השנייה. הוא היה בתוך החצר וקרא לה והציע לה מחרוזת הארוכה ומלאה בחרוזי פנינים. היא התלהבה מצורתה של המחרוזת אשר הבריקה בעיניה והזמינה אותו למעלה וביקשה ממנו שישמור על טוהר המידות ויזהר שלא יביט בפניה. הוא הבטיח שלא ישיג גבולות ועלה למעלה וענד לה את הענק המחרוזת. החרוזים הגיעו עד חמודותיה והוסיפה חן על יופי בתוך חזייה. הוא לא הסתכל על פניה ורק במדידת הענק הדביק נשיקה בחזייה, והחזיק בשדיה ומעך אותם בעדינות. בנגוע ידו על חמודותיה, כאילו עבר זרם חשמלי על גופה והתחשמלה. היא נחלשה והשתטחה השטיח וידיה מחושקת במותניו. הוא חשב לברוח מהמערכה, אבל אין לו מנוס מידיה. היא לוחצת אותו על בטנה. הוא רוצה לראות את פניה. היא מבקשת שהוא לא יביט בפניה ויעשה כל דבר אחר ברצונו. הוא לא רוצה לעבור את הגבול היות והבטיח לה. היא מתחננת, הוא מסרב. היא מציעה לו עשרות דינרי זהב. הוא מוותר. היא מציעה להחזיר לו את כל מה שקיבלה ממנו בתוספת סכום נכבד של דינרי זהב ורק שיעשה את זה. הוא בשלו: לא רוצה להשיג גבולות. היא אומרת: "אם לא למען הכסף אז למען בן הקאדי שלא מסוגל לעשות את זה, ואני טרם ידעתי איש ונשארתי בבתולי." והוא עומד על שלו ומתעקש לעשות. ומאידך חאג'י הסוחר כי החליט לעקוב אחרי בנו ולראות איפה הוא הולך ומה הוא עושה והיכן הטחנה ובאיזה מצב נמצא תעלת המים, ראה לתמהונו כי בנו מדבר עם כלת הקאדי, ומציע לה תכשיטים למכירה, ועקב אותו עד סף הדלת והאזין על השיג ושיח שלהם במשא ומתן. התפלא על סירובו של בנו וצעק מאחורי הדלת ואמר: "בני, אני כסוחר מוצלח לא זכיתי בעסקה מוצלחת כזה. אנא אל תתעקש. הטחנה מוכנה להפעלה. תשחרר את המים מתעלה ותפעיל אותה. הבן שמר על מצוות אביו וכלת הקאדי גם שמרה על צניעותה וטוהר המידות שלה ולא הראתה את פניה לאיש זר לעולם. מעשה הזה הוא מעשה אהבה אין לו שייכות לדין, אדרבא. ____________________________ במלאת שנה למותו של יפתח אברהמי ז"ל, מספר הסיפורים ממושב מסלול, בן העדה הפרסית, אנו מביאים כאן סיפור עם כפי שהעלה אותו בעצמו על הכתב ואשר שמור באוסף אסע"י (ארכיון הסיפור העממי בישראל על שם דב נוי). מספרו בארכיון 15813.