חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי הרושם
|
יחיא, יחיאל |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
תעתועי הגורל |
שייח אחד התכונן לעלות למכה. כדי שאשתו לא תבגוד, הוא סתם את הכניסה לבית ונתן הוראה לקצב, לחנווני ולירקן שבכול בוקר ישימו את המצרכים בסל והמשרתת תעלה אותם דרך החלון. שייח עובר אורח ראה אור ואנשים בבית בלי כניסה לבית. טפס ונכנס דרך החלון. בקש לנוח והאישה הסכימה בתנאי שלא יגע בה. נח ובבוקר הלך לדרכו, ושכח את מטהו במיטת השייח. כשחזר השייח מצא את המטה וחשד באישתו. הוא הציע לה לערוך ביקור בעיר מולדתה והשאירה שם שבע שנים, בלי שחזר לקחתה. אביה התייעץ עם בניו מה לעשות, דחה את עצת בכורו להרוג את השייח וכן את עצת הבן השני לנקום בו. הוא קבל את עצת הצעיר לתבוע אותו למשפט באשמת הזנחת האישה. במשפט נכח במקרה גם השייח האורח והאמת התגלתה. השייח החזיר את אישתו. מזלם השתנה לרעה. הם הפכו להיות עניים חסרי כול. נדדו וקבצו נדבות עד שהגיעו לבדווי בעל נכסים ואדמות, והוא אירח אותם, דאג להם וניחם אותם. הוא הציע לשייח לזרוע כמה שורות בתוך החלקות בשדה. אם ינבטו השורות יפה, כמו החלקה הגדולה, סימן שמזלם השתנה לטובה. אם לא, עדיין יד הגורל קשה. במשך שש שנים השורות לא עלו יפה ורק בשנה השביעית הנביטו השורות. ערב לפני שובם לעירם חגגו הבדווי והשייח את המאורע. בינתיים חזר בן הבדווי מצייד וכמינהגו שתה חלב. שכב ליד אימו והניח עליה את ידו. הפעם היה מאד עייף ולא שם לב ששכב ליד אשת השייח. כשנכנס השייח לאוהל וראה את המראה שלף את חרבו והרג את הבחור. האב ניחם את כולם ואמר שהגיעה שעתו של הבן למות. הניח את הגופה בהרים ובבוקר העמיד פנים שהוא מחפש אותו. שבט ששכן ליד מקום הגופה שילם לבדווי את כופר הבן, כך ניצל השייח ממשפט. הבדווי נתן את הכסף שקבל לשייח ולאישתו. הם חזרו לעירם ושוב התעשרו. נולד להם בן בכור וכשהגיע מכתב מהבדווי שבו בקש לשלוח להם את הבן כי הוא חולה אנוש, ורק לב וכבד של בן בכור יצילהו. אשת השייח שכנעה את בעלה האומלל למלא את הבקשה ולגמול חסד למטיבם. כך קרה גם עם הבן השני שנולד. בינתיים נולד לבדווי בן לעת זקנתו ולשייח בת. כעבור שנים לקח הבדווי את בנו ואת שני בני השייח שגידלם במסירות ובא להתארח אצל השייח. השמחה הייתה גדולה, מה עוד שהבנים הוחזרו בשלום. |
יחיא, [אמו של יחיא] |