חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי הרושם
|
דהן, שמעון |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
מולאי סולימאן הולך לבקש מים קסומים לאביו |
למלך אין ילדים עד שנושא לאשה שתי שפחות ואשה לבנה, שיולדות לו כל אחת ילד. המלך יוצא לחפש רועה צאן שאבד לו. ליד המעין הוא מוצא שדה . אחרי ששתה מהמים הוא רואה אילה יפה, רץ בעקבותיה והיא נהפכת לשדה ברגע שמשיג אותה. היא סוטרת לו והוא נהפך לשחור. כעת הוא פוחד לחזור, כיוון שאיש לא יכירו. הוא חוזר לארמון עם ליל. זקן אחד, אליו הלך , אומר לו שכדי לחזור להיות לבן עליו להשיג מים מהעיר שויד, לרחוץ בהם ולשתותם. שני בניו מן השפחות יצאו לחפש את המים. בדרך הם מוצאים שלט: אם תפנה ימינה אז טוב לך. אם תפנה שמאלה אז אוי לך. הם פונים דווקא שמאלה. הגיעו לעיר מסוימת וגילו שם אשה יפיפיה שבאים לראותה מרחוק ומשלמים כסף רב עבור הצצה חטופה בה. המלך מחכה, ומשמבוששים לבוא הוא שולח את בן האשה הלבנה, מולאי סולימאן. זה מגיע לשלט ומחליט לפנות ימינה. הוא הולך ליער ומוצא אלמנה. תחילה הוא פוחד שהיא תפיל אותו במלכודת (על ידי שטיח הפרוסבחדרה שאינו אלא מכסה לבור), אך היא רוכשת את אמונו והוא מספר לה מהי משימתו. היא שולחת אותו אל דקל שבראשו נשר. תמורת מעופו לעיר מבקש הנשר את בשרו ודמו של הנחש אותו יהרוג מולאי. גם מסוסו מבקש הנשר לעשות כך. הם טסים. הנשר מוריד אותו לנהר מלא זוהמה ועקרבים. הוא הולך ועיניו עצומות. האריות תופסים אותו והוא מגיע לעיר. בעזרת הנשר הוא נוחת בעיר בביתה של זוהרה בנת זהר שאינה רוצה להיפרד ממנו ואינה רוצה להאכל על ידי האריות. הם טסים אל עירה של מולאת שופא מיאס, אותה מכשפה שהגברים עובדים קשה כדי לראותה. מולאת שופא חזתה בכשפיה את בואו של מולאי. גם היא אינה רוצה לעזוב אותו. מולאי מוצא בעיר את אחיו שהתרוששו בגללה ועובדים בחינם אצל אופה ונפח. הוא פודה אותם, והם, לאחר שמגיעים למעין, מפילים אותו לתוך באר ובורחים עם המים שסולימאן מצא ועם כל אשר היה לו. הם מגיעים לארמון המלך. המלך רוחץ במים ונעשה לבן שוב. הוא רוצה להשיא את בניו לזוהרה ולמולאת שופא. מולאי מוצא טבעת וזו עוזרת לו למלט את עצמו. הוא בא לעיר ולפי עצת הטבעת נעשה חייט ועובד תמורת מעט מאוד. החגיגה בארמון המלך לרגל נישואי הבנים בעיצומה. מולאי מתחבא והורג את שני אחיו. המלך מבקש לשאת את הנשים שהביאו בניו, אך כיוון שהן חזו את שובו של מולאי, הן מבקשות כי יתפרו להן שמלות ללא חוט. בעזרת הטבעת מכין סולימאן את השמלות וזוכה בהן. |
אביקסיס, דוד | |
|
אסור לקחת מגזלה |
אב מלמד את בנו לא לקחת גזל. הבן רואה רימון ואוכל. האם אומרת שצריך לשלם עבורו. הבן מחפש את בעל הרימון. בעל הרימון אומר שבמקום כסף הוא מבקש שישא את בתו שהיא בעלת מום. אמו של הבן מסכימה. לכשהוא נושא אותה לאשה מגלה שהיא אינה בעלת מום. האשה עושה צעיפי משי ומוכרת אותם. פעם בא רועה לקנות צעיף, נתן לבעל סם משכר וחטף את אשתו שאינה מדברת עם הרועה. הבעל מתעורר והולך לחפש את אשתו. הולך לשוק, רואה יהודי. אומר לו: קנה לי לחם. היהודי לא מחלק את הלחם שווה בשווה. גם לא הנוצרי. היחידי שמחלק את הלחם בצורה שווה הוא המוסלמי. הבעל לוקח אותו לדרך כחברו. הם מגיעים לביתו של הרועה, שמים בכוסו סם ובורחים. הרועה מתעורר, עולה על סוס מהיר מהיר יותר, אך ידיד הבעל מצליח להטעותו בספרו כי שודדים תקפוהו. שניהם ניגשים אל הקאדי לשאול למי האשה. הקאדי פוסק: על שניהם להתחלק באשה. הבעל רוצה לחתוך את האשה בחרב ואולם הידיד מוותר. |
גבאי, עזיזה | |
|
בת המלך שלא רצתה לדבר |
בת מלך אינה רוצה לדבר עם איש. אביה מבטיח שמי שידובב אותה ישאנה, אך מי שינסה ולא יצליח, ראשו יערף. בחור בא ורוצה לנסות את מזלו. הוא מנסה לדובבה והיא שותקת הוא משים עצמו ביישן עד שהיא פותחת את פיה, ושואלת אותו מדוע אינו מדבר אליה. כך דברה שלוש פעמים במשך הלילה. האיש מבקש את המלך לקיים את הבטחתו. המלך אומר שהוא יערבבה עם כל בנות העיר, ואם ימצאנה תהיה שלו. המלך מורח על ראשה של בתו דבש ודבורים באות אליה. האיש מוצא אותה , מחליף את סוסה והם נישאים. |
גבאי, עזיזה |