תמציות סיפורי הרושם

גראמה, זהרה

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
אוויל שמצא אוויל גדול ממנו	שכן חושק באשתו של נגר תמים. בעצת זקנה מתגנב לביתם בתוך ארון ומפתה את אשת הנגר. הנגר מגלה אותם, מאשים עצמו בתמימותו היתרה. נותן לאשתו כסף לכלכלתה ויוצא לחפש תמימים כמותו. מוכן לשלם למי שילמד אותו מה לעשות בליל הכלולות. אדם נכבד משכנע את אשתו ללמד את הנגר. לאחר שלמד דורשים הנכבד ואשתו את שכרם. הנגר מסרב ועוד דורש מהם כסף כדי שלא יפרסם את חרפתם בכל האזור. שילמו לו. הנגר חוזר אל אשתו, שמאהבה עזב אותה, וחי באושר.	גראמה, סעידה	21507
חכמתו של יהודי	ליהודי זוג שכנים ערבים. השכנה מתחלה, שולחת את בעלה להביא לה תרופות ממרחקים ובנתיים היתה מכניסה אל ביתה מאהב. היהודי מגלה זאת לערבי ומכניס אותו בתוך תרמיל לתוך הבית. כשיצאה השכנה לחלוב את הפרות חנק בעלה את המאהב ובעצת היהודי הסתתר בבית הקברות. כשהגיעה האשה עם גופת המאהב הודיע לה "קול ממרום" שאין מקום למאהב, והיא נאלצה לגרור את הגופה אל מרתף ביתה. הפעם חלתה באמת ומתה. הבעל השתחרר מאשתו הבוגדנית ונאלץ לתת ליהודי את שורו, בהתאם להסכם שהיה ביניהם.	גראמה, סעידה	21508
מוות וחיים ביד הלשון	ילד גנב ביצה מחצר השכנים והביאה לאמו. האם שיבחה את מעשיו ועודדה אותו להמשיך. כך עשה עד שנעשה שודד מסוכן. נתפס על ידי חיילי המלך ונדון לתלייה. בקשתו האחרונה: להביא אליו את אמו. כשהגיעה נשך את לשונה עד שנחתכה. האם דיממה ומתה. השודד מסביר למלך כי אלמלא עודדה אותו אמו לגנוב לא היה מגיע לעמוד התלייה. המלך פוסק שהשודד אינו אשם ומשלח אותו לחופשי.	גראמה, סעידה	21509
משפט צדק	חוטב עצים עני רצה לתלות את עצמו ביער. העץ נעקר ובין שורשיו מצא העני זהב. שם את הכד בתרמילו כדי לשוב לביתו. איש לבוש מלכות דורש ממנו את כל כד המטבעות ואינו מסכים להשאיר לו ולו מטבע אחד. כשהאיש מתכופף לקחת את הכד כורת החוטב את ראשו בחרב, כותב פתק בו הוא מודה ברצח, לוקח את הכד וחוזר לביתו. חיילי המלך לוקחים אותו למשפט. המלך דורש לדעת מדוע רצח. מששמע המלך את הסיפור הוא משחרר את החוטב לביתו.	גראמה, סעידה	21510
נקמתו של עלי	בניו של ערבי עני יוצאים בזה אחר זה לעבוד אצל זקן עשיר ואכזר כדי לעזור לאביהם בפרנסה. שני הבנים הגדולים מתים תוך כדי עבודה כי לא עמדו בתנאים שהעמיד הזקן (יקבלו אוכל כאשר הכלב ינבח, ישאירו את כד החלב חתום ואת הפת שלמה). האח הצעיר מגיע אל הזקן, מכה את הכלב כדי שינבח, מנקב את תחתית כד החלב ושותה מלמטה, אוכל את תוך הפת ושומר על השוליים שלמים. הנער ממלא את הוראות הזקן באופן מילולי ושוחט את השור, הצאן והגמלים. כך גורם גם למותם של ילדי הזקן, אשתו ולבסוף של הזקן עצמו. לוקח את אוצרות הזקן וחוזר אל אביו.	גראמה, סעידה	21511
העיוור המדומה	השיאו אשה לעשיר שדאג לכל מחסורה. חיפשה דרך לעוור את בעלה, כדי שתוכל להיות עם מאהבה. פנתה ליהודי וזה יעץ לה להאכיל את בעלה מאכלים (משובחים) ש"יעוורוהו". הודיע לבעל שיעשה עצמו מתעוור. כשהשתכנעה האשה שבעלה עיוור הכניסה לבית את המאהב. הבעל הכה את שניהם. המאהב ברח ואת האשה שלח הבעל לבית הוריה עם מכתב, בתירוץ שאביה חולה. האב, המתגלה כבריא, קרא את המכתב שהיה גט, חקר מה קרה, הרג את הבת הנואפת והשיא את בתו הצעירה לעשיר, לאות תודה על ששמר על כבודו.	גראמה, סעידה	21512
העיוור הנוכל	זוג עני הובילו את מעט החיטה שלהם לשוק למכירה. בדרך פגשו עיוור, ריחמו עליו והרכיבוהו על חמורם. בשוק צעק העיוור שהאנשים מנסים לגזול ממנו וכי החמור והחיטה הם שלו. הכניסו את שלושתם לתאים נפרדים בבית הסוהר, כשבין האסורים הושתלו "מדובבים". הבעל והאשה בכו וסיפרו על צרתם. העיוור התגאה כיצד הונה את הזוג. כעבור שעה קלה שוחררו בני הזוג והעיוור נקנס וגורש.	גראמה, סעידה	21513
עצה טובה	חמות מציקה לכלתה. הבעל רואה בצרת אשתו וחושש לפגוע בכבודה של אמו. הוא מבקש עצה מחבר. בעצת החבר משלח הבעל את אשתו לבית הוריה ומביא הביתה כלה חדשה (החבר המחופש כאשה). ה"כלה" החדשה בזבזנית מאוד והחמות נאלצת לעמול קשה ולשאת כדים רבים של מים מן הבאר. לבסוף מתחננת בפני בנה לשלח את הכלה החדשה ולהחזיר את הכלה הקודמת. הבעל עושה זאת והשלווה שבה אל הבית.	גראמה, סעידה	21514
תפסת מרובה לא תפסת	אורג יהודי חוסך את כספו בכד הטמון באדמה לרגליו. האורג היה מפזם ובמילות השיר אמר היכן הכד. שכן גוי גונב את הכד. היהודי חש בדבר ומתחיל לפזם תוך כדי עבודה: לו השאיר לו הכד במקומו היה הכד מתמלא עד תומו. הגוי תאב הבצע החזיר את הכד למקומו והיהודי פיזם: תפסת מרובה לא תפסת.	גראמה, סעידה	21516