תמציות סיפורי הרושם

ברוכוף, משה

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
איכר זקן ואשתו הצעירה	סוחר משיא את בתו הצעירה לאיכר זקן ופיקח תמורת כסף רב. הצעירה ממשיכה לקיים בסתר את קשריה עם אהובה. הבעל חושד בה ועוקב אחריה. כשבני הזוג המאוהבים הולכים ל"מערת שדים" כדי לבקש עצה כיצד להיפטר מן הזקן, מתחבא הבעל במערה ומייעץ לאשה לפטם את בעלה בביצים, וכך לגרום להתעוורותו. אז יוכלו בני הזוג להתעלס אפילו בפניו והוא לא יראה כלום. הם עושים כך והבעל משים עצמו עיוור. כשבני הזוג מתעלסים לעיניו הוא יורה בהם.	מימוני, אהרון	8494
בימי קציר חיטים	עשיר התאהב באלמנה צעירה ענייה הבאה לשדותיו ללקוט שיבולים. בהתחלה היא דוחה אותו, אבל כשהיא מרגישה שרגשותיו רציניים היא מסכימה להנשא לו.	מימוני, אהרון	8495
הרפתקאותיה של בת החאג'	ערבי יוצא עם בנו למכה ומשאיר את בתו היפה היחידה בבית עם חברתה. שכן, ידיד האב, מגיש להן את צרכי מזונן דרך הגג, משם לוקחת אותם החברה. כשבת החאג' עולה פעם לשם, מתאהב בה השכן. קונה עבורה מתנות ואפילו נוגע בה. הבת אינה מתנגדת משום שמאמינה לדברי אביה שהשכן הוא איש נאמן. השכן רוצה לאנוס את הבת אבל היא מצליחה להתחמק ממנו. כנקמה כותב השכן מכתב לאבי הנערה שהיא חיה חיים חופשיים. האב מאמין לשכן אך לא כך האח. האב פוקד על בנו לגשת לביתו ולהמיתה. הוא מוצא את הכל כשורה וידידת אחותו מספרת לו על מעשי השכן. לכן אינו יודע אם למלא את פקודת אביו. לבסוף משאיר אותה באיזור שומם. משם הגיעה אחרי זמן רב בו מאבדת את כושר הדיבור, לגן. שם מוצא אותה נסיך ומתחתן איתה. כשיוצא למלחמה נשארת אשתו והילדים שהיא ילדה לו בהשגחת הווזיר, שבן המלך סירב בעבר להינשא לבתו. הווזיר חומד את אשת הנסיך וכשהיא מסרבת הוא שוחט את שלושת ילדיה. מרוב צער ווצעקה על הרצח הזה שב אליה כושר הדיבור. היא בורחת מחופשת בבגדי גבר, ונשכרת לעבודה אצל אופה. הנסיך החוזר מהמלחמה שומע מהווזיר שאשתו היא שדה, אשר הרגה את ילדיה ונעלמה. הוא אינו מאמין ויוצא עם הווזיר לחפשה. הוא מודיע כי מי שיבוא לספר לו סיפור יקבל לירה זהב בתמורה. אבי הנערה החוזר ממכה חושד שדברי שכנו היו שקר וכדי למצוא את האמת פותח אכסנייה לאורחים בחינם, תמורת סיפור חייהם של האורחים. הנסיך עם מלוויו מגיעים לאכסניה. האשה המחופשת כנער מגיעה לשם כשליחת האופה. היא מספרת את סיפורה לנוכחים. כולם מזדהים. הווזיר והשכן נענשים. עורכים חתונה מחודשת.	מימוני, אהרון	8496
זוג חושם תימני	אשת חושם מכינה מתנה לבתה לרגל הולדת הנכד: סיר שמנת. בעת העדרה זולל רועה את השמנת, ומשאיר את מכסה הסיר מוסט. זבובים מתיישבים על השמנת והאשה מאשימה אותם בזלילתה, אך אינה מבינה כיצד הרימו את המכסה הכבד. בעלה שחזר הביתה עם אף פצוע (דחף את אפו למנעול) מסביר כי אלה הם גמלים בדמות זבובים. במשפטם עם הזבובים לפני הקאדי מרשה להם השופט להרוג כל זבוב שייקרה להם בדרכם. חושם מכה את השופט במקל על ראשו כדי להרוג זבוב. כך שוברים בני הזוג את הכלים בביתם במלחמתם עם הזבובים. האשה מתכוננת לבקר את בתה ובעלה תופר לה שמלה מבריקה ורועשת (מנייר). היא לוקחת שלושה עופות מפוטמים אך מחלקת אותם בדרכה לשועל רעב המופיע לה בדרכה בכל פעם מכיוון אחר ונדמה לה כשלושה שועלים. כן היא שופכת את כד השמן שלקחה לתוך סדקים באדמה היבשה. שמלת הנייר נמסה כשמתחיל לרדת גשם והאם מגיעה אל בתה ערומה ובידיים ריקות. בבית הבת היא עושה סדר במחסן ומערבת את כל מצרכי המזון בנפט. כשמחזיקה את הנכד בידיה חשה בראשו הרך ונועצת בו סיכה כדי להוציא מתוכו את "המוגלה" שהצטברה וכך הורגת את התינוק.	מימוני, אהרון	8497
הזקנה הנבונה	זקנה בודדה ולה עז יחידה מבחינה בשני אנשים הזוממים לגנוב את העז. בלילה היא נאנחת בקול ומבקשת מה' חבל לקשור את ראשה הכואב. הגנבים המחכים שתרדם משליכים לעברה חבל. הזקנה קושרת את העז למיטתה. לאחר מכן נאנחת על הקור והם זורקים לה מעיל פרווה של אחד מהם מתוך ידיעה שלכשתרדם יכנסו ויקחו את העז, החבל והמעיל. כעבור זמן מה מתחילה הזקנה לספר בקול את קורות ליל הכלולות שלה ומסיימת בצעקה הצילו! הגנבים נבהלים ובורחים.	מימוני, אהרון	8498
משפחת החרשים	שלשלת של אי הבנות בין עובר אורח לחירש, בין החירש לאשתו, בין האשה ובתה ובין הבת וסבתה, הכל בגלל חרשותם של בני המשפחה.	מימוני, אהרון	8501
רומיה ויחיא	יחיא טמן את חסכונותיו בין הבצלים והשומים ששמה אשתו לייבוש בעליית הגג וללא ידיעתה. האישה החליפה את הבצלים והשומים בסיד של ערבי עובר אורח והלה נהנה מהכסף שמצא ביניהם. הבעל המיואש הלך לגור בקבר. אשתו הלכה אחריו עם דלת הבית (שלא יתקרר...) וכאשר שמעה גנבים מתקרבים התחבאה באחד הקברים. כששמעה שהם רבים ביניהם למי מגיע חלק גדול יותר מאוצר המלך לחשה מתוך הקבר כבת קול כי לה מגיע החלק הגדול. הגנבים נבהלו, ברחו והשאירו שם את האוצר שגנבו. הזוג חזר לביתו עם אוצר הגנבים.	מימוני, אהרון	8504