חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי הרושם
|
ביטון, ליליאן |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
יחיאל הקרח |
לעני שבעה בנים. כשחלה ובניו לא באו לקח כד, סתמו, נתן להם בטענה שכל כספו בכד. טיפלו בו. כשמת הלכו לעורך דין שיפתח את הכד. מצאו רק אבנים. הלכו לקבר שלו ומצאו שד עם שבע בנות. יחיאל, הבן בצעיר, גר כבקשתו בחדר נפרד. השד מציע לאשתו לשחוט את הילדים בלילה. האשה הציעה לתלות את הראשים כקישוט בבית יחיאל הקרח. יחיאל שמע, העיר את אחיו , לקחו חרבות , כרתו את ראשי הבנות וברחו. הגיעו לארמון המלך וביקשו עבודה. לאחר חודש הציעו האחים שיחיאל יביא למלך תרנגולת ואפרוחים מזהב. הלך לבית השד. כשהתרנגולת צעקה "יחיאל בא" צעק עליה השד. יחיאל לקח אותה ואת אפרוחי הזהב. השד רדף אחריו אך לא יכול היה לעבור את הנהר. האחים הציעו שיביא סוס מבית השד. השד התעורר, רדף אחריו עד הנהר והכירו. הבטיחו שיחיאל יביא שטיח שהשד ישן עליו. כשניסה לקחת את השטיח השד תפס אותו. רצה לאכול אותו, קיבל את עצתו שקודם יאכיל אותו עד שישמין. הציע להזמין את חברי השד. השד שחרר את השרשראות כדי שיעזור לאישה בהכנות. יחיאל רצח את האשה, בישל אותה, התחפש לבחורה ושכב לישון. השד השיכור שכב לישון ויחיאל כרת 6 מראשיו. נשאר ראש אחד שהתחנן שישאירו. סירב. המלך הפך אותו לסגנו. |
ביטון, שמעון | |
|
העשיר |
אב ל-3 בנים ביקש שלא יעזבו את העיר אחרי שימות. כשמת עזב הבכור על סוסו את העיר. הגיע לעיר וראה ראשים תלויים. שאל זקנה שהזמינה אותו לביתו ושם הסבירה לו. למלך בת ולה קופסת זהב. זה שיביא קופסה זהה ישאנה לאשה. לזקנה קופסת זהב זהה והיא מוכנה למכור אותה. הקופסה לא זהה והמלך ציווה לתלות את ראשו בפתח העיר. האח השני מוצא בפתח העיר את ראש אחיו, מגיע לזקנה וגורלו כגורל אחיו. האח השלישי מחפש את אחיו, רואה שד ועוזר לו לעבור תעלה. בתמורה נותן לו שערות שכשישרוף אותן יופיע השד לעזרתו. בפתח העיר הוא רואה את ראשי אחיו. הזקנה מספרת לו את אשר קרה. מציעה לו קופסה אך הוא אינו קונה. פוגש זקן המזהירו, הרג את הזקנה. הזקן הולך איתו לצורף המכין לו ברווז ומפתח מזהב. הבחור נכנס לברווז. הזקן נותן את הברווז לבת המלך. הברווז מפסיק לרקוד, קוראים לזקן שיביאו לתיקון. הבחור חוזר לארמון עם הקופסה שגנב וזו זהה. צריך לברר זרעונים שונים. שורף שערה, מגיע השד, מזמין נמלים, לכל אחת תפקיד. בבוקר ממויינים הזרעונים. הבת ניתנת לו לאשה. |
ביטון, שמעון |