תמציות סיפורי הרושם

איצקוביץ, רבקה

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
האמיר והדייג	דייג עני מעלה 3 פעמים דג אדיר ובעצת אשתו מביאו בכל פעם לאמיר. האמיר משבחו אך אינו נותן לו תמורה למתנתו. הדייג קונה סחורות ומצרכים לביתו, משבח את הסחורה אך אינו משלם. הסוחרים קוראים אותו למשפט בפני האמיר. הדייג מצטדק שעשה כמעשה האמיר. האמיר מבין ומשלם לסוחרים.	רחמני, נחום	16366
הבדווי ואלוהים	בדווי נשאר במדבר ללא אוכל ומים. מתפלל לה' ואינו נענה. בייאושו מאיים על ה' שאם כך הוא מתאבד. מטפס על הר חלק כדי להפיל עצמו למטה. מחליק ומתחיל להתגלגל. בדרך מבחין בשיח קוצני ונאחז בו בכל כוחו. מאשים את ה' שנשמות הוא ממהר לקחת.	רחמני, נחום	16367
בית שידו	סנדלר מוצא בכל בוקר את הנעליים שהובאו אליו לתיקון כשהן מתוקנות. בנו רוצה לדעת את פשר הדבר ואביו אומר לו כי אלה המלאכים, העושים את עבודתו בלילה. הבן מסתקרן, עוקב אחרי הנעשה ושומע שיחת שדים שנגמר להם החוט וצריכים ללכת לחלב להביא חוט. הבן מתערב ואומר שיש חוט במגרה. השדים נעלמים ולא שבים. מאז נקרא בית הסנדלר "בית שידו".	רחמני, נחום	16368
חמיש (שד בצורת עז)	איש מצא עז שמנה בדרך. הביאה לביתו והודיע שישחט אותה לשומן ולבשר ביום חמישי. כשרצה לעשות זאת צחקה עליו העז ונעלמה. הסתבר שזה היה שד. מאז כינוהו אנשי כפרו "חמיש".	רחמני, נחום	16370
מטען חצילים	איכר זרע חצילים ומן היבול הראשון הביא מטען לשייח, שלא הכיר את הירק והתפעל ממנו. כתודה על המתנה ועל חריצותו של האיכר נתן לו השייח את בתו לאשה בלי מוהר. לאחר הנישואין, בדרכם חזרה לביתם, מעד הגמל עליו ישבה בת השייח בזמן שעבר מעל נהר סוחף. האישה כמעט נפלה למים והיתה סכנה שהיא תטבע. תגובת האיכר לסכנה: מילא, אם תטבע אביא לשייח עוד מטען חצילים והוא יתן לי את בתו השנייה. בת השייח נעלבה וחזרה לבית אביה. כעבור זמן התחרט האיכר על דבריו הנמהרים. עבד קשה ואסף כסף למוהר הגון. חזר אל השייח ונשא את בתו תמורת המוהר. הפעם נזהר מאוד שלא יאונה לה כל רע.	רחמני, נחום	16371
הנחש וחוטב העצים	חוטב עצים עני שר שירים עצובים על מר גורלו. נחש מקשיב ונותן לו מדי יום דינר זהב תמורת שירתו. מצבו של החוטב משתפר. החוטב חלה. הוא מגלה את סודו לבנו בכורו ומשביעו לבל יגע בנחש לרעה. הבן רוצה לזכות באוצר הדינרים בבת אחת. מנסה להרוג את הנחש אך הנחש זריז ממנו, הכישו ומת. האב הבין מה קרה, רצה לפייס את הנחש אך זה מסרב להתפייס. נותן לו את שקיק הדינרים ונעלם.	רחמני, נחום	16372