חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי הרושם
|
אבידני, עלואן |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
מעשה באדם שהיה שותה הרבה |
אדם ששתה לשוכרה בא לחתונה אחת ובעל המקום, שהכירו, לא רצה שיפריע לבאים, לכן החביא את היין בבית השימוש. השיכור חיפש את היין עד בוש. בשלב מסויים סר לבית השימוש לעשות את צרכיו. גילה שם את היין והשתכר. כששב למסיבה אמר כי מעז יצא מתוק ... |
אבידני, עלואן | |
|
ניחש את מות אמו |
פטריארך שדיבר עם אביו של המספר יצא לפתע החוצה ובכה. אמר שבאותו רגע מתה אמו. כך חזה בכוכבים. למחרת קיבל מכתב שאישר את הדברים. |
אבידני, עלואן | |
|
בעל עין רעה ושלמה המלך |
בעל עין רעה (איש יפה ההורג אנשים במבטו) נתפס על ידי שלמה המלך. שלמה כולא אותו, רוחץ אותו, מחליף בגדיו ומכניסו לבית זכוכית עם ראי. כאשר ראה את עצמו הזיק לעצמו ומת. גופתו הושלכה למדבר. |
אבידני, עלואן | |
|
יהודי בחבל זובאר בקורדיסטן |
לחכם אחד הביאו תרנגולות, רצה לבשלן כדי לאכול. בא כלב מכניס את ראשו בקדרה, רץ לבית השימוש של המסגד, ניפץ את הקדרה ואכל את התרנגולות. החכם, שנותר בלי אוכל, יצא על חמורו לכפר הסמוך להביא תרנגולות. שקע החמור בבוץ. אחרי שיצא ציווה החכם על משרתו לרחוץ את החמור, אלא שאז עברה במקום אתון והחמור רץ אחריה. החכם נאלץ ללכת ברגל. |
אבידני, עלואן | |
|
מעשה ביהודי פועל שכיר יום ומעשיו |
עובד אדמה עני חרש במחרשתו ומצא כלי מלא זהובים. התעשר ונעשה סוחר גדול. מדי שנה, בעשרה באדר, היום בו מצא את האוצר, נהג ללבוש את בגדי העבודה הישנים שלו, לאחוז בידו את המחרשה וכך לחלק לבניו מתנות לפורים. מזלו השתנה, ובתשעה באדר נודע לו כי כל רכושו ירד לטמיון ולא נותר לו כלום. למחרת, בעשרה באדר, לבש שוב את בגדי העבודה, לקח את מחרשתו והתכונן לצאת לעבוד בשדה. בניו, שראו שהוא לבוש כדרכו בעשרה באדר, באו לבקש את מתנותיהם, והוא הודיעם בדמעות כי כל רכושו אבד והוא יוצא לעבוד בשדה כדי לפרנסם. |
אבידני, עלואן | |
|
כוח לשון הרע |
חסיד שהוכיח איש רע קולל על ידו. היתה לחסיד כבשה יחידה. פעם ראתה עצמה בראי, חשבה שהיא כבשה אחרת, נגחה בראי ושברה אותו. אשת החסיד כעסה והרגה את הכבשה. החסיד כעס והרג את אשתו. אבי האשה כעס, הרג את החסיד והתאבד מקפיצה מהגג. |
אבידני, עלואן | |
|
מלך מיר סבדינא ויועצו איסי דלא |
יועץ ושומר ראשו של מלך מוצא על המלך, בשנתו, עקרב. הוא מעיר את המלך עם חרבו וכדי שזה לא יחשוד בו שהמלך לא יחשוד בו כי רצה להורגו הוא נעלם מהארמון. המלך לא הניח לידידו ויצא לחפש אחריו לדעת מדוע עזב את הארמון. הוא מצאו בביתו. היועץ עקר מגינתו פרי שעדיין לא היה בשל, רמז לכך שכאשר דברים נאמרים או נעשים שלא בזמנם הם עלולים לקלקל. המלך הבין את כוונתו וחזר לארמונו. |
אבידני, עלואן | |
|
משל הגרזנים ועצי היער |
עגלה מלאה קרדומים נכנסת ליער, כל העצים רועדים ופוחדים שמא יכרתו אותם ולא יזכרום עוד. עץ הבוטנים אומר כי אל להם לפחד, כל זמן שלא יבגוד אף אחד מן האילנות ויהפוך ידית לקרדום, לא יוכל להם הברזל. הנמשל הוא עם ישראל שאל לא לבגוד באלוהיו. |
אבידני, עלואן |