ילד יתום מאביו מחפש מקום בו אין המוות שולט. מוצא איילה אשר תמות כשקרניה יגיעו לשמים ואינו נשאר אתה, למרות שיעבור עוד זמן רב עד אז. מוצא ציפור שתמות כשבריכה מסביב לקינה תתמלא בצואתה; אינו נשאר גם שם. מגיע לקיר הנפתח ע"י נערה והוא בסוף העולם בו אין המוות (=הזמן) שולט. לאחר זמן הוא מתגעגע לביתו ולמרות אזהרות הנערה שעברו מאות שנים מיום שעזב, אם כי הוא עדיין צעיר, הוא יוצא, כשבכיסו מתנה: שלושה תפוחים שיאכלם כשיהיה בצער. בדרכו חזרה מוצא את בריכת הציפור מלאה צואה, ואת קרני האיילה המגיעות השמיימה, ושמח על שלא נשאר אתן. בעירו אינו מכיר איש, ורק מוצא את זכר אימו בספרי ההיסטוריה. בצערו אוכל תפוח אחד ומתבגר, תפוח שני ? מזדקן, תפוח שלישי ? מת. הנוכחים חושבים שהוא קדוש ועולים לקברו.