פעם אחת, בארצות ערב, הייתה משפחה מאושרת מאוד. הבעל היה סוחר עשיר. הייתה לו אשה יפת תואר וגם בת יחידה יפיפייה דומה לאמה. לבת הייתה אומנת שלקחה אותה לבית הספר.

משפחה אחת באה לגור בשכונה לידם. הייתה במשפחה הזו אשה מגורשת מבעלה ומכוערת ולה שלוש בנות, אף הן מכוערות. בנותיה למדו באותו בית ספר שלמדה הבת היחידה. הן התחילו לקנאות בה והיו באות לביתן ומספרות לאם על אותה בת עשירה שהאומנת מביאה אותה.

אף האשה שחשקה תמיד בדברים אחרים החלה להתעניין על הכל במשפחה העשירה וכך ידעה כל המתרחש במשפחה ההיא. בא למוחה רעיון שתנסה לעשות משהו כדי להתקרב לילדה הזאת. הייתה אומרת לבנות שלה: "תתקרבו בבית הספר ותתיידדו עם הבת היפה". וכך הן עשו עד שהתיידדו אתה ואף הזמינו אותה לביתן.

יום אחד אמרה האשה הגרושה לילדה היפה: "הערב תבקשי מאמך לאכול עם דבש וכשתרצה לשלוח את העוזרת, תגידי: 'לא', וכשאבא ירצה ללכת, תגידי: 'לא', עד שאמך תלך ? אחרת לא תרצי לאכול ארוחת ערב."

הילדה לא שאלה למה אמא צריכה ללכת, והסכימה לעשות זאת.

בערב ביקשה אמה: "בואי לאכול".

הבת סרבה.

שאלה אותה האם: "מה את רוצה?"

השיבה: "אני רוצה רק דבש".

האם הסכימה. במרתף שהיה להם נמצאו הרבה דברים וביניהם גם דבש בתוך צנצנות. האם קראה לעוזרת שתלך להביא דבש. הבת לא הסכימה. האם קראה לאב שיביא ? גם לא הסכימה הבת.

"אז מי את רוצה שיבא דבש?" שאלה האם.

"רק את!" ענתה לה הבת.

האם הסכימה וירדה להביא את הדבש. מחכים, מחכים לאם, אך היא לא חוזרת. הלכו לראות מה קרה ? מצאו אותה מתה ליד הצנצנת מנחש ארסי שהאשה הרעה שמה שם.

אף אחד לא ידע כי האשה הרעה היא שהניחה שם את הנחש. האב התאבל על האם שנים רבות. הילדה גדלה בין השכנים שהראו לה כאילו הם אוהבים אותה.

יום אחד אמרה לה האשה הגרושה: "את רוצה שאני אהיה אמך?"

אמרה הבת: "כן."

"אם כך, לכי לאביך ותבכי לו."

אמר האב לילדה שהוא אינו רוצה להתחתן, אך הבת בכתה ולא רצתה לאכול עד שהוא הסכים והתחתן אתה. רק בתנאים שהבת תישן אתו באותו חדר, כי לכך היא רגילה.

האשה הסכימה לכל.

לאחר שהתחתנה אתו ? מה עשתה כדי להרחיק את הבת מהחדר? הייתה מרטיבה לה את המיטה ואומרת לאב: "תראה, היא מקלקלת את הכל. היא צריכה לישון עם הבנות."

אחר כך הרחיקה אותה מהבנות, והיא ישנה בפרוזדור, ומשם זרקה אותה למטבח. הייתה מכה אותה ומאיימת עליה שלא תספר לאביה. לא נתנה לה גם ללכת לבית הספר.

אביה היה נוסע לערים אחרות לקנות ולמכור סחורה. יום אחד שרצה לנסוע, אמר להם: "אני הולך לארצות רחוקות. מה תרצו שאביא לכן?"

ביקשו בנותיה שמלות, נעליים. הבת ביקשה שבעה אגוזים. האב גמר את עסקיו ובחזרה מדרכו קנה מתנות, ולבת ? שק גדול מלא אגוזים. אך ברכיבה נעשה בשק חור והאגוזים נפלו ממנו עד שנשארו בדיוק שבעה. בא הביתה, מסר את המתנות לכל אחד. הילדה לקחה את האגוזים ושמה אותם בצד.

למחרת נשמעה הודעה בכל המדינה שהנסיך עורך משתה וכל הבנות היפות מוזמנות למשתה.

מה עשתה האם החורגת? הלבישה את עצמה ובנותיה יפה, ואילו לש?מ?ד?ה (הבת של האב) נתנה עבודה על ידי שלקחה אורז, אפונה ועדשים, ערבבה יחד ואמרה לה: "רק לאחר שתבררי את הדברים לחוד ותנקי את הבית תוכלי לבוא לנשף!"

שמדה התחילה לבכות. נזכרה באגוזים ? החליטה לאכול אותם. היא פתחה אגוז ראשון ? יצא ענק: "מה רוצה,מלכתי?" שאל.

היא אמרה לו: "אני רוצה שכל העבודה תהיה מוכנה!"

סגרה את עיניה וכשפתחה אותם ראתה שהכל מוכן.

"ומה עוד משאלתך?"

היא ביקשה ללכת לנשף.

אמר לה: "פתחי את האגוזים."

פתחה אגוז שני ? מצאה שמלה של מלמלה. פתחה אגוז שלישי ? מצאה נעלי זהב. ברביעי מצאה כתר מזהב. בחמישי ? מרכבה. בשישי ? משרתת, ובאגוז השביעי ? מרכבה למשרתת (מכסף).

כשהיא הגיעה לנשף, הנסיך לא ראה אף אחת מלבדה. הוא רקד רק אתה. בזמן התחרות בין המרכבות, גם היא השיגה את מרכבתו.

בחצות ? ברחה. הנעל נפלה לה. הנסיך חיפש את בעלת הנעל ולא מצא. בינתיים חזרה שמדה לביתה, החזירה כל דבר לאגוז שלו, וישבה לה כאילו ולא קרה דבר.

האם החורגת ובנותיה חזרו כשהן מספרות: "כמה יפה היה וכמה יפה הייתה הבחורה שרקדה עם הנסיך!" ועל ידי כך ניסתה האם להכעיס את ש??מ?ד?ה.

הנסיך היה עצוב מאוד שלא מצא אותה. הוא חיפש בין משפחות האצילים, אך לשווא. המלך הביא יועצים שהציעו לו ללכת עם הנעל הזאת בין כל הבתים עד שימצא את הבת שלה תתאים הנעל. הם הגיעו לבית של שמדה. ניסו את הנעל על שלוש הבנות ולא הצליחו. האם הסתירה את שמדה, אך נציגי המלך נכנסו פנימה, מדדו את הנעל לשמדה, והנה הנעל התאימה לה.

האם החורגת צעקה: "לא נכון! היא לא הייתה בנשף!"

שמדה אמרה להם: "אל תענו לה. חכו כמה רגעים ותראו אם זאת אני שהייתי או לא."

סגרה את המטבח, פתחה את האגוזים, התלבשה ויצאה. כל הנציגים השתחוו לה ולקחו אותה לנסיך. הנסיך שמח מאוד. האם ובנותיה מתו מקנאה. שמדה התחתנה עם הנסיך. אביה הלך לגור אתה בארמון, וכך הם חיו מאושרים.

גרושה, אם לשלוש בנות מכוערות, משכנעת את בתה היפה של שכנתה לסרב לכל אוכל אם אמה לא תביא לה בעצמה דבר מיוחד הנמצא בבית הגרושה. כאשר האם נגשת לשם, נחש ארסי שהסתתר בדבר המיוחד, מקיש אותה והיא מתה. אחרי מותה מתחתנת הגרושה עם האלמן. כאם חורגת היא מקשה על בת האלמן, מגרשת אותה בתחבולה מחדר הזוג בו נהגה לישון ומשכיבה אותה בפרוזדור ואחר כך במטבח. אחרי טיול במרחקים מביא האב לשלוש האחיות המכוערות, בהתאם לבקשתן, הלבשה והנעלה יפה, בו בזמן מקבלת בתו, לפי בקשתה, שבעה אגוזים (האב קנה לה שק מלא אבל בדרך נפלו כל האגוזים פרט לשבעה, המספר שהבת ביקשה). למחרת מזמין בן המלך של המדינה את כל הנערות היפות בממלכה לרקוד בארמונו. שלוש האחיות ואמן יוצאות גם הן אבל לאחות החורגת מרשים להשתתף רק אחרי שהפרידה זרעי אורז, אפונה ועדשים, ואחרי שניקתה יפה את כל הבית. אחרי צאת האחיות מתחילה הנערה לפתוח את האגוזים על מנת לאכול אותם. מהאגוז הראשון יוצא ענק המסדר כהרף עין את העבודות שהוטלו על הנערה. באגוז השני נמצאת שמלה יפה, בשלישי נעלי זהב, ברביעי כתר זהב, בחמישי מרכבת זהב, בשישי משרתת, ובשביעי מרכבה עבור המשרתת. בנשף רוקד הנסיך רק עם הנערה. כאשר בחצות היא בורחת מהחגיגה היא מאבדת נעל שהנסיך מוצא. הוא מצווה לחפש את בעליה. שליחיו מגיעים לביתן של שלוש האחיות. הנעל מתאימה רק לנערה. כששלוש האחיות ואמן מכחישות שהנערה היתה בנשף פותחת הנערה את האגוזים, לובשת את הבגדים וכולם משתכנעים שאמת בדברים. היא מתחתנת עם הנסיך ולוקחת את אביה לארמון. שלוש האחיות ואמן מתות מרוב קנאה.

מספר אס