אישה שילדה לבעלה ילדה בעלת שיני זהב, מצווה לפני מותה על בעלה שעליו להתחתן רק עם אישה שגם היא בעלת שיני זהב. בהתאם לכך רוצה הבעל לשאת את בתו. הבת מתנגדת. בכדי להכשיל את כוונת אביה היא דורשת שיביא לה לפני החתונה שלושה בגדים: ממשי, מכסף ומזהב. ופמוט מזהב שאפשר לגור בתוכו. אחרי שאביה הביא לה את מבוקשה מסתתרץ הנערה בתוך הפמוט ונעלמת מעל פני אביה. הפמוט נמכר לנסיך שהביאו לחדרו. בנערה יוצאת בסתר מהפמוט. אוכלת מהאוכל המיועד לנסיך ונעלמת בתוך מחבואה. הנסיך אינו מגלה את השותף באוכל שלו. בשלושה נשפים שהנסיך מארגן, מופיעה הנערה בזה אחרי זה בבגד המשי, הכסף והזהב. הנסיך רוקד איתה ורוצה לשאתה לאשה. על שאלותיו למוצאה היא עונה לו ביום הראשון שהיא ממלכת המסרק. ביום השני שהיא יוצאת מממלכת המגבת ונעלמת מפניו. ביום השלישי טוענת הנערה שהיא יוצאת מממלכת הפמוט והנסיך מגלה אותה במקום מחבואה. הזוג מתחתן. בזמן העדרו של הנסיך פופסות בנות דוד הקנאיות את הנערה, צובעות אותה בזפת ומגרשות אותה מהארמון. היא מתקבלת על ידי זקנה. עם שובו של הנסיך משדלת הנערה את הזקנה להביא לבעלה כוס מים בה היא שמה את טבעתה. הנסיך מזהה את הטבעת. מחזירים את הנערה לארמון. מורידים את הזפת ומענישים את בנות הדוד.

מספר אסע''י 6855