לפני חג הפסח הלך איש עני מטופל בילדים אל אחיו העשיר כדי לבקש מעט אוכל. העשיר הקמצן נתן לו מעט חיטה המספיקה לפרנס את המשפחה רק יום אחד. התבייש האיש לחזור הביתה והלך לטחנת קמח עזובה. שם הסתתר בפינה נדחת ונרדם. התעורר מקולן של חיות. אמר השועל כי הוא יודע היכן מחביא העכבר את אוצרותיו. אמר האריה כי הוא יודע איך לרפא את בת המלך שהיא חולת רוח: צריך להרוג את כלב הרועים השחור והנערה החולה צריכה לאכול את ליבו. אמר הדב כי הוא יודע שליד השביל המוביל לגבעה הרמה, דרומית לבירת המלך, נמצאת מערה ובה שבעה כדים מלאים מטבעות זהב. העני שמע את כל זה, לקח את האוצר של העכבר, ריפא את בת המלך וקנה את הגבעה שבתוכה נמצאים כדי הזהב. אחיו העשיר ירד מנכסיו וביקש לדעת את סוד התעשרותו של אחיו. הוא מגלה לו והעשיר הולך לטחנת הקמח העזובה בשעה שיורד שלג. החיות מגלות אותו וטורפות אותו.