אב נתן צוואה לבנו שהיו בה עצות כיצד לנהוג בחיים. אחת העצות: אם ברצונו לעשות טובה יעשנה ויזרוק אותה לים. הבן פועל לפי עצות אביו ובצע גם את העצה האחרונה לפי הבנתו דהיינו קנה טונות של לחם וזרק אותם לים. כך נהג עד שגדלו הדגים והיו לענקים. בקש הליוויתן מהדגים שיביאו אליו את האיש הזה המשליך טונות של לחם לים. סיפר האיש לליוויתן שזו צוואת אביו והוא מקיימה כדי להיות בן טוב. הליוויתן מבהיר לו כי כוונת הצוואה היא לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה. הליוויתן מפצה את הבן על זריקת הלחם לים ונותן לו דג. כשהגיע הבן לחוף הפך הדג לבחורה יפה שמפיה נושרים יהלומים. חיו השניים באושר רב.