בנותיהם של קאדי, מופתי ווזיר מקוות להינשא לבן המלך. הראשונה מבטיחה שתארוג לו שטיח שיספיק לכל באי הארמון, השנייה תבשל לכולם והשלישית תלד לו בן ובת עם שערות זהב. בן המלך שומע את דבריהן ומתחתן איתן. שתי ראשונות מודות ששיקרו. השלישית יולדת מה שהבטיחה. שתי הקנאיות משליכות את התינוקות למים ושמות במקומם גורי כלבים. הילדים מגיעים לטחנה ומאומצים על ידי הטוחן ואשתו, המתעשרים מן הזהב שיורד מראשם. בונים ארמון. הטוחן ואשתו נפטרים. הקנאיות מגלות כי הילדים חיים. שולחות זקנה להרגם. הזקנה מסיתה את האחות וזו מבקשת מאחיה, מירזה מוחמד, מכשיר (כמו טלביזיה) הנמצא בהר רחוק. האח יוצא להביא את המכשיר ובעזרת עצת זקן שהוא פוגש בדרכו מצליח להביאו. השד השומר על מכשיר הפלא מתפוצץ מרוב כעס. שוב מסיתה הזקנה את הבת וזו שולחת את אחיה להביא את גולאנומה היפהפיה שתהיה לו לאשה. בדרך הוא פוגש את אליהו הנביא, כזקן מלוכלך בעל שער פרוע וציפורניים ארוכות. הוא מנקה ומספר אותו ובעצתו מצליח להגיע בשלום את גולאנומה, שהפכה את כל הצעירים הבאים אליה לאבנים, כי חיכתה רק למירזה. הם מחזירים לחיים את כל האבנים והולכים הביתה. גולאנומה מזמינה את המלך, פמלייתו ונשותיו לסעודה בארמונם. אמם של הילדים נתפרה בתוך עור חזיר וכל העובר על ידה חייב לירוק עליה ולהכותה. מירה זורק עליה צמחי ריחן. גורי הכלבים מביאים לה מזון. בזמן הארוחה מספרת גולאנומה את כל האמת ועם כל מילה שלה חוזרת המלכה לצורתה הקודמת ואף יפה יותר. מחזירים את האם לארמון וחותכים את הקנאיות לחתיכות.