טייח נקרא לעבודה בחצר המלך ונאלץ להשאיר את אשתו היפה בבית. האשה נותנת לו פרח בצנצנת זכוכית. כל זמן שהפרח טרי, סימן כי גם האשה בטוב. המלך שולח בזה אחר זה שליחים לפתות את האשה. כולם נופלים לתוך חבית גדולה ונאלצים לעבוד בטוויה, אריגה ובעשיית נפות, כדי לקבל מהאשה מזון. הבעל מגיע לביתו עם המלך והפרח עדיין טרי. לבקשת הבעל, האשה מסירה את צעיפה כדי שהמלך יראה אותה, ובו ברגע נובל הפרח. המלך אוסף את שליחיו ונפרד מבני הזוג.