מלך ללא ילדים, צם ונותן צדקה לעניים. נולדים לו שלושה בנים. בזיקנתו, המלך מכין צוואה, ומתלבט למי לתת את תכשיטיו. מבקש מכל אחד מבניו לעשות מעשה טוב, ועל פי זה ישפוט מי ירש אותו, ויקבל את התכשיט הגדול באוסף. הבכור מציל ילדה מבית בוער. הבן השני מקבל זהב מידי אדם גוסס, ולמרות שזה נפטר, הבן מוסר את הזהב לאשת המת. הבן הצעיר חושב כי אינו ראוי לפרס, כי מעשהו צנוע יותר משל אחיו. הוא מצא אדם שנרדם על פי תהום. והוא מבקש להעיר אותו למרות שזהו שונאו הגדול. לאחר הפצרות, מצליח להעירו, ובכך מציל אותו ממוות. בשל סלחנותו וטוב ליבו, הוא זה היורש את המלך.