לפני שנים רבות חי סוחר יהודי. צדיק היה בהליכותיו ובפיו תמיד: "מי שעושה טובה, ימצא טובה."

את הדבר הזה היה אומר לכל אחד מלקוחותיו, שנכנס לחנותו לקנות אצלו בדים. יום אחד ביקש אף השולטן לקנות בד אצל הסוחר היהודי עליו שמע מפי הווזיר שלו. הלכו המלך והווזיר, ונכנסו לחנותו של היהודי ולקחו בד יקר מאד. לא רצה היהודי כסף אבל המלך הפציר בו והסוחר היה נאלץ לקבלו נגד רצונו. גם למלך אמר: "מי שעושה טובה, ימצא טובה."

יצאו המלך והווזיר ונדברו ביניהם לנסות אם יש אמת בפי הסוחר.

כעבור ימים מספר נשלח הווזיר אל היהודי וחבילה קטנה בידו: "אדוני השולטן עומד לפני נסיעה ארוכה. הוא בוטח בך, לכן הוא מוסר לך את הדבר הזה לשמירה." אמר הווזיר אל היהודי, ומיד יצא אל הרחוב.

היהודי פתח את החבילה וראה בה את כתר המלכות. הוא לא סיפר לאיש כי הכתר נמצא בידו, וסגר אותו בארון שבחנות.

באו ימות הפסח ועמם העבודה המרובה בחנות. בכל שעות היום הייתה החנות מלאה אנשים, שרצו לקנות בדים. באחד הימים התערב הווזיר בהמון הרב הזה. הוא היה לבוש בגדים אזרחיים וכך איש לא הכירו. בשקט ניגש אל הארון הוציא את הכתר מתוכו והביאו לשולטן. הווזיר צווה לזרוק את הכתר לתוך הים שאיש לא ימצאנו יותר.

בינתיים עברה שנה מאז נמסר הפיקדון בידי הסוחר והתקרב המועד שבו הוא היה אמור להחזירו לארמון השולטן. מה גדולה הייתה בהלתו כאשר פתח את ארונו ולא מצא בו את הכתר! הוא היה בטוח שייכרת ראשו אם יספר לשולטן שהכתר נאבד. השולטן בוודאי לא יאמין לו, אלא יחשוב שהוא הוא הגנב. ושוב לא רצה הסוחר לחלוק את דאגתו עם איש. ביום השישי הלך אל השוק כדי לקנות דג גדול ויפה לכבוד השבת האחרונה בחייו.

הוא הגיע לשוק בשעה מאוחרת, ולא מצא בו אף דג אחד. הלך אל אחד מידידיו והתחנן לפניו שיקנה לו דג, אף אם יעלה חמש לירות. לקח הידיד את הכסף וחזר כעבור שעה קלה ודג גדול ויפה בידו. לקח היהודי את הדג לביתו ורצה לפתוח אל בטנו של הדג אבל הסכין נתקע ולא יכול להזיזו. רק באמצעים רבים הצליח לפתוח את הבטן. ואיזה פלא! בחיק בטנו של הדג נמצא הכתר.

ביום הראשון, מועד מסירת הפיקדון, הלך היהודי אל השולטן. לא האמין השולטן למראה עיניו ושאל אה היהודי היכן מצא את הכתר שהוא במו ידיו זרק לתוך מעמקי הים. סיפר היהודי את הסיפור. ראה השולטן שהיהודי צדיק אמיתי כי ה' עזר לו. כשנודע הדבר בקהילה היהודית אמר לו הרב כי מקומו בארץ ישראל. מכר הסוחר את כל רכושו קם ונסע לארץ האבות.

יהודי צדיק שסחר בבדים נהג לומר לכל אחד מלקוחותיו כי מי שעושה טובה ימצא טובה. שמע המלך על צדיקותו ודבריו וכדי לנסותו החליטו הוא ווזירו לתת ליהודי את כתרו לשמירה למשך שנה .יום אחד התגנב וזירו של המלך לקח את הכתר ממחבואו נתנו למלך והלה זרקו לים. לקראת סיום השנה גילה היהודי שהכתר נעלם ממחבואו והיה בטוח כי מותו קרב. החליט היהודי שלקראת השבת האחרונה בחייו יקנה דג גדול ויפה וכשפתח את בטנו גילה את הכתר בתוכו. כשראה המלך כי הכתר שהשליך שב אליו הבין שהיהודי צדיק אמיתי וה' עוזר לו.