לשולטן אחד היה ילד. הוא הכניס אותו תחת כפה מזכוכית. חוץ מאביו הכיר הילד רק את העבד שהיה מטפל בו. כל מזונו היה פתיתי לחם ושומן. הילד רצה לצאת אך האב אמר לו שאין אף אחד בעולם בלעדיהם. כשהתחיל להבין, שאל את העבד איך הוא מכין לו אוכל. העבד הראה לו את הלחם ממנו עשו פתיתים ואת העצמות מהם הוא הוציא שומן. הילד בקש לראות עצם. לקח וזרק על הזכוכית ושבר אותה. יצא החוצה לטייל. הוא היה כל כך חזק שיכול היה לזרוק כדור לשמיים, ללכת לאכול ולשתות ולישון ואחר כך לבוא ולקבל את הכדור בחזרה. פעם איחר לקבל את הכדור וגרם להריסות בגן של מכשפה. היא יצאה וקללה אותו. אחר כך שאלה לשמו והוא לא ידע. הבחור הלך עצוב וסיפר לאביו וזה אמר לו את שמו: חמיד בן עמאר. אם כך ואם כך אביך אוהב אותך, אמרה לו המכשפה. בנה ארמון על חול הים עם 100 כניסות ובכל כניסה תהיינה שתי אמבטיות, וכך עשה לו אביו. אם אביך אוהב אותך, אמרה לו שוב, שיצפה את הארמון בזהב אדום, וכך עשה לו אביו. וכן אמרה לו שישים בארמון עץ של אבנים טובות ירוקות וכן שאביו ישיא לו את בת המלך האדום. אם יש לך כוח, הנה לך כסף וחיילים, לך וקח אותה. אמרה לו המכשפה: שאביך יתן לך את הסוס שנולד יחד אתך, הרובה שנעשה באותו לילה שנולדת וחרב שנעשתה גם כן באותו לילה. קבל ויצא לדרך לבדו. בדרך הרג איילה שהיתה שייכת לאיזו משפחה והיתה מאוד אהובה. האחים אמרו: אם עשה זאת מרעב לא נהרוג אותו, וכך היה. הביאו אותו הביתה. האנשים היו במלחמה נגד השולטן האדום. בקש להצטרף אליהם והרג את רוב מחנה האויב. המלך האדום ויועציו טכסו עצה איך לתפוס את הבחור. חפרו בור גדול וסכו אותו והוא נפל פנימה. בור זה היה קרוב לבית השולטן. עליו היתה אבן שרק 1000 יכלו להזיזה. הבחור התחיל לשיר. בת המלך שמעה אותו. היא באה ואמרה לו שרק אתו היא תתחתן. בהדרכתה הצילה אותו ולקחה אותו למשפחה שארחה אותו. אבל גם הבת שהיתה במשפחה זו רצתה להתחתן אתו. הבחור החליט לנסוע לעיר אחרת לבד, שם הוא שמע שמי שיציל את בת השולטן יתחתן איתה. בעיר זו היה מופיע כל שנה שד ולוקח בת ולא יהרוס את העיר. הוא שאל איפה הם מעמידים את הבת. זה היה בשדה, הוא החליט לגשת. בת השולטן אמרה לו: חבל עליך, לך מפה. הוא התחיל לישון ובקש ממנה להעיר אותו כשהשד יבוא. כשהשד חזר, הרג אותו. לאחר שנה חזר ולקח אותה ונשא את שלושת הנשים