בן למשפחת ערפה המכובדת במצרים נשאר יתום. הוא נושא יתומה לאשה וחי איתה באושר אך בעוני. זקנה מסיתה את האשה לבחון את אהבת בעלה אליה על ידי כך שתבקש לביבות דבש. הוא מביא לביבה בסוכר וכשאינה מרוצה הוא עוזת את הבית בכעס. בחורבה פוגש ענק השומר על אוצר המיועד לערפה. במקום זאת מבקש ערפה מהענק להביאו למקום נידח שלא ישמע עוד על מצרים. בקפיצת דרך הוא מגיע לעיר לבנה בה אין מאמינים לו כי היה באותו בוקר במצרים. מביאים אותו אל מצרי ותיק בעיר המארח אותו. ערפה יושב בפתח חנותו של המצרי וכל מי שעובר מברכו ונותן לו 3 דולר. המלך מזמינו לארמון ומשיא לו את בתו שעד כה סרבה לכל מחזריה, כולל משנה המלך הקנאי, שהוא אף עשיר יותר ממלכו. בעצת מארחו גורם ערפה לבזבוז כל אוצרו של המלך על הוצאות החתונה, ולאחריה עוד 15 יום של תחרות סוסים. ביום ה-15, בעצת אשתו, בורח ערפה למדבר (כנראה שהמשנה הסית את המלך נגדו). חורש בצמד בקר לאחר ששלח את בעליו להביא לו מים, ומגלה דלת באדמה המסתירה אוצר. ממלא את כיסיו בזהב ובאבנים, נותן חלק מהם לחורש ובעצמו פותח תיבה קטנה שמצא. מן התיבה יוצא עשן שהופך לענק הממלא את משאלתו של ערפה: שיירת גמלים עם אוצרות וחיילים לליווי. הוא חוזר לעיר הלבנה ומתפייס עם חותנו ואשתו. המשנה מת מקנאה והחתן תופס את מקומו. האשה הראשונה מגיעה לעירו של בעלה, שולחת לו סימן, לביבה בקופסה. הם מתפייסים וערפה חי באושר עם שתי נשותיו.