תמציות סיפורי המספר

שמש, יעקב

שם הסיפור	תמצית	רושם	מספר אסע"י
נקמת אלוהים תבוא	באספת נשרים מטיף שלמה כי אלוהים נוקם על מעשים רעים. נשר אחד צוחק ממנו. הנשר גונב חתיכת בשר מן האש שאדם אחד הכין. הוא מביא את החתיכה אל קינו. הוא חוזר אל האש כדי לקחת חתיכה שנייה. בינתיים נשרף קינו כי לחתיכת הבשר הראשונה שהביא נדבקה גחלת אשר התלקחה. הנשר בא אל שלמה המלך, מתוודה לפניו ומתחרט. שלמה מתריע כנגדו כי עונש זה בא לו על עברה קודמת שעבר וכי על עברת הגנבה הוא עוד עתידלהיענש.	עזרא, מוכתר	1732
מדוע בוכה היהודי	בראותו הלוויה מוסלמית בוכה יהודי בכי מר. באים קרובי הנפטר לנחמו. הוא אומר: "אני בוכה משום שמתים כל כך מעט מוסלמים".	עזרא, מוכתר	2108
מאלף אישה לא מצאתי אישה	שלמה המלך מוכיח כי אמו בת שבע איננה הבוגדת היחידה. מפתה אישה נשואה, אם לילדים, וזו מוכנה לרצוח את בעלה.	עזרא, מוכתר	2956
לא כל אחד יודע לרמות	אנגלי מתחכם ופלח עונה לו שהשכל של חמורו עדיין לא הגיע לרמת שכלו של האנגלי.	עזרא, מוכתר	3130
למה שלחו אותו?	אברהים פחה ביקש מהשולטן רשות לקנות אוניית מסחר מאנגליה, אוניה שתעביר את התמרים מבגדד לבצרה. השולטן אישר את הבקשה וכשהאוניה היתה מוכנה נשלח אחד הפקידים הגבוהים, פקידים שמונו לא על פי כישורים אלא בעזרת פרוטקציה, לאנגליה, כדי לבדוק את האוניה. אמר למהנדס האנגלי כי נדמה לו שהארובה נמוכה מדי. השיב האנגלי שלו היתה גבוהה יותר לא היתה יכולה האוניה לעבור מתחת לגשר. טען הפקיד כי הארובה גבוהה מדי, הוסבר לו כי אילו היתה נמוכה יותר העשן היה מחסה את סיפון האוניה. הפקיד תוהה - "למה שלחו אותי?"	עזרא, מוכתר	3414
היהודי יודע נקם	עגלון ערבי כעס על חמורו המתקדם לאט וכינה אותו יהודי. יהודי שעבר במקום נעלב והכניס באוזנו של החמור בדל סיגריה בוערת. החמור קפץ מרוב כאב וכלי הזכוכית שהיו בעגלה נשברו. תבע העגלון את היהודי למשפט. בבית המשפט מספר היהודי לשופט כי היתה לו שכנה שילדה חמור וזה נגנב ממנה. מאחר ששמע את העגלון מכנה את חמורו יהודי, הבין כי זה החמור שנגנב. ניגש לחמור ולחש לו כי אמו מתאבלת עליו, לכן קפץ החמור. השופט פוסק לעגלון עונש חמור.	עזרא, מוכתר	3415
ג'וחה מציל	לג'וחה אין פרנסה והוא יוצא מביתו כדי לבקש עזרה מהקב"ה. בהיותו בשדה עולה ג'וחה על עץ ונח בין ענפיו. מלמעלה הוא רואה דרוויש המכין מחומר 4 פסלים אותם הוא מכנה משה, ישו, מוחמד וה'. הדרוויש מתחיל לקלל ולהשמיד את הפסלים בזה אחר זה. טוען לפני כל אחד שהביא רק צרות לעולם. כשהדרוויש פונה לפסל המסמל את הקב"ה צועק ג'וחה מהעץ שהדרוויש לא ישמידו משום שהוא (ג'וחה) עוד צריך לבקש ממנו עזרה. הדרוויש נבהל, בורח, ומשאיר אחריו שקית עם כסף שג'וחה לוקח לביתו.	עזרא, מוכתר	7444