תמציות סיפורי המספר

שיינפרבר, הינדה

שם הסיפור	תמצית	רושם	מספר אסע"י
הגוי שניסה לסדר יהודי	גוי מוכר פרה לפונדקאי יהודי ואחר כך מאשימו בגניבת הפרה. במשפט יצא דינו של היהודי להישלח לבית הסוהר ברוסיה. עורך הדין של היהודי מבקש תרומות מן הנוכחים במשפט, כדי לתמוך באשת הפונדקאי שתישאר לבד עם הילדים. גם הגוי תורם. עורך הדין טוען כי כספו של הגוי מזוייף. הגוי אומר, שקיבלו מן היהודי ובכך מודה שקיבל תשלום עבור פרתו. הגוי נענש.	סלע, הדרה	18136
הילד שנחטף והובא לרוסיה	ילד בן 13 נחטף לצבא. גדל אצל איכר רוסי שלא היו לו ילדים והסכים לאכול רק בכלים מיוחדים שלו, תפוחי-אדמה וחלב ישר מעטין הפרה. לפני שגוייס לצבא בגיל 18, קבר את התפילין שלו בקרבת הבית. כשגמר את שרותו והיה מבוגר ובעל זקן, הוציא את התפילין והלך לחפש את הוריו האמיתיים. מגיע לבית של זוג זקנים, ביקש מחסה מן הקור. בבוקר ראו המארחים כי הוא עומד במקומו בלי לזוז, כשהתקרבו ראו את שקית התפילין ואת שם בנם. מצא את הוריו.	סלע, הדרה	18140
עיסקה בשקל: מכירת עולם הבא	עני צריך להשיא את בתו. בעצות הרבי מחפש עיסקה בשקל האחד שיש לו. בן של סוחר עשיר מוכר לו "בצחוק" את העולם הבא שלו בשקל, ונותן לו אישור בכתב. הסוחר רודף אחרי העני כדי לרכוש ממנו בחזרה את העולם-הבא של בנו. בעצת הרבי מממן הסוחר את הוצאות החתונה של בת העני ורוכש בחזרה את העולם הבא של בנו.	סלע, הדרה	18154
צרור המפתחות של הקמצן	מוהל נקרא למול ילד והיולדת מזהירה אותו לא לאכול ולא לקחת כלום מן הבית הזה כי זה בית-שדים. הם נותנים לו צרור מפתחותיו של עשיר קמצן. אם ישכנע את הקמצן לתת לו כסף, הרי יהיה זה שכרו תמורת המילה והקמצן יינצל בזה שיתחיל לתת צדקה.	סלע, הדרה	18158
אם אתה מרוגז, תשאיר את זה למחר	אדם שוהה באמריקה 20 שנה לעסקים והשאיר בבית אשה ותינוק. בדרכו חזרה קונה עצה בכסף רב: אם אתה מרוגז, תשאיר את זה למחר. מגיע בערב לביתו ושומע את אישתו משוחחת באהבה עם גבר. מתרגז, נזכר בעצה ומחליט להרוג אותה למחרת. בבוקר מתברר לו ששוחחה עם בנם.	סלע, הדרה	18167
השר היהודי והסטירה למלך	שרי-המלך הגויים חיפשו תחבולה להיפטר מסגנו היהודי. התיישבו במעגל, כשהיהודי משמאלו של המלך והחלו לספר סיפורים ולתת סטירת לחי ליושב מימין. כשהגיע תורו של היהודי סיפר על סבו, שעגלתו שקעה בבוץ וכדי לחלצה, רתם את הסוסים מאחוריה, וכך הוא גם נותן סטירה לאחור, לשר היושב לידו ולא למלך.	סלע, הדרה	18170