כהן, יאמן

שם הסיפור

תמצית

רושם

מספר אסע"י

הצעיר בין האחים נעשה מלך

זקן, אב ל-3 בנים רוצה להתחתן. הוא מוליד בן ומת. גדל הבן והאחים אינם רוצים לתת לו את חלקו בירושה. כדי להרוג אותו שולחים אותו לקחת אש (הם נמצאים ביער). בדרכו פוגש הנער בשוויליל (איש המסדר את הלילה). זה מזהירו שלא ללכת למקום שממנו רוצה לקחת את האש. אומר לו הזקן שזה מסוכן אולם הוא מסכים להאריך למענו את הלילה בשעתיים. הצעיר ממשיך בדרכו ופוגש ב-7 גנבים המבשלים אוכל. הולך איתם לארמון המלך כדי לגנוב. נכנס ראשון והורג נחש ליד ראשו של המלך, שם כובע לרגלי המלכה ותחתוני המלכה לפני המלך. הגנבים הרגו את השומרים. הנער נכנס לחדרה של בת המלך, מנשק לה ומחליף את הטבעות. הוא חוזר לאחים. השוויליל גוער בו בגלל האיחור אולם סולח לו לאחר ששומע את הסיפור. אין האחים רוצים לתת לו את חלקו מן הירושה אף על פי שהביא גחלים. על-פי הטבעת מחפש עתה המלך את הגיבור. הבת מכירה אותו (הוא בינתיים גר אצל זקנה שבאה למלך ואומרת עליו כי פניו פני בכור של אמו וקומתו כפופה כמו של אב זקן). לאחר שהבת הכירה אותו עושה המלך משפט צדק בינו לבין אחיו ומחתן אותו עם בתו.

יזון, הדה

1355

בת השולטן ובעלה העני

מלך חיתן את בתו המרדנית עם עני (הבת אוהבת את העני). המלך מגרש את הזוג מביתו. הלכו למקום אחר. ושם יצא הבחור לעבוד עם שיירת בדווים. שכר זקנה שתשמור על אשתו. בדרך הוא ירד לבאר כדי להוציא מים בשביל האורחה. השאיבה עזרה לעיפרית. זה נתן לבחור כמתנה דלי מלא רימונים. הבחור שולח אותם לאשתו. בתוך הרימונים נמצאים יהלומים. היא בונה בית הדומה לבית אביה בכל פרטיו. בדרך חזרה יורד הבחור לאותה הבאר. העיפרית נותן לו תכשיט יקר לאשתו ומחרוזת מ-3 יהלומים. ביהלום האמצעי חורט את שמו של הבחור. הבחור חוזר ומוצא את הארמון. הולך לבייש את המלך בבגדיו הקרועים כדי שהמלך לא יכיר אותו ונותן לו את התכשיטים במתנה. מתפלאים. המלך הולך לבקר את בתו ואינו מאמין למראה עיניו לנוכח העושר הרב. המלך בסוף מתחרט על מעשיו לגבי בתו וחתנו ונותן להם את המלוכה.

יזון, הדה

1356

המלך ושלושה אחים

מלך חולה. אחד האחים מביא חלב צביה שבארצה קוראים לה "כלב". המלך עורך משתה לאחים ושוחט עיזה. אמר אחד האחים כי החלב היה מכלב, אנו אוכלים כלב ואת האוכל בשלה אישה נידה. הוא מסביר: את הצביה קוראים כלב, העיזה ינקה מכלב. לאשת המלך יש באמת וסת. המלך ועוד מישהו הם ממזרים. מתברר שהמלך הוא בן יהודי והשני הוא בן ספר.

יזון, הדה

1357

התופר והמנורה

עשיר מקנא בתופר עני. הוא מפתה אותו למכור את כלי עבודתו ולעבוד אצלו. הוא זורק אותו לתוך באר. תוך כדי נפילתו פותח התופר פצע של שדה. לאות תודה היא שולחת אותו לבניה שיבקש מהם תמורת העזרה - מנורה שכאשר מדליקים אותה, יוצאים ממנה שדים הרוקדים וזורקים כסף. הוא מקבל את המנורה. השדה מלמדת אותו כיצד להגיע הביתה ולמנוע מבניה לקחת את המנורה. על שפת הים יוצאים העננים וכל אחד מהם מיועד למקום מסויים. עליו לשאול איזה מן העננים נוסע אל עירו. עליו לעלות עליו ולקשור את המנורה על גבו. הענן מכסה אותו מעיני השדים. העשיר רואה אותו. הוא בא אל ביתו וגונב ממנו את המנורה כאשר רק אם התופר בבית. התופר רץ אחריו, מסתתר בביתו ושומע את העשיר אומר לאשתו שיש לתת את המנורה לשליח המוסר סימנים מסויימים. העשיר הולך והבחור נכנס ומקבל את המנורה. מרוב כעס הורג העשיר את אישתו ומתאבד.

יזון, הדה

1448

מחזר מחיה את אהובת ליבו

מלך מגרש מחזר עני של בתו. מרוב צער מתה הנערה. העני מוציא אותה מקברה. מושיב אותה בחדרו והלך לקנות מאכלים. בינתיים נכנס הספר. דיבר אל הבחורה וזו לא ענתה. נתן לה דחיפה והנה ראה כי היא מתה. הקיז את דמה ובזה החיה אותה. בסוף המלך מחתן את הזוג.

יזון, הדה

2244