חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
חזן, שלמה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
הגוזל מלמד את העורב |
עורב זקן מבקש ללמד את גוזליו חוכמת חיים. אומר להם שלא יתקרבו לאדם מתכופף משום שהלה עלול להרים אבן ולזרוק אותה על ציפורים. בקן היה גוזל בין יום אשר העיר כי כלל לא כדאי להתקרב אל בני האדם כי ייתכן ויש להם אבן בכיס שיכולים לזרוק כל רגע אף מבלי להתכופף. על כן אומרים: "הגוזלים מלמדים שכל את אבא ציפור". |
וקסלר, יצחק | |
|
מצא אישה - מצא טוב |
הבן הצעיר של חכם איננו מצליח בחיים מפני שמזלו אינו מזל טוב. במסעיו מגיע הצעיר בשבת אל בית הכנסת של אשמדאים הרוצים להכריחו לקדש את השבת עם יין נסך ועל ידי כך יעבוד את האשמדאי במקום ה'. בזכות מעשיו הטובים של אביו מצליח הבן לאמור "שמע ישראל". אותו רגע שמביע את הפסוק נהפכת כוס היין לשרשרת בה נכבל השד שהגיש לו את יין הנסך. רואה הצעיר את המזלות של האנשים בצורה של אורות קטנים המופיעים על כותל אחד של בית הכנסת. השד מראה לצעיר את מזלו שהוא כולו שחור ועל ידו מראה את מזלה של צעירה. בכדי להשתחרר ממנו מביא השד את הצעיר אל הבחורה והוא מתחתן איתה. הצעיר מצליח בזמן החתונה ומזלו הרע מתמזג עם המזל הטוב של הבחורה שהיתה לו לאישה. |
וקסלר, יצחק | |
|
המזל של האדם לא שלו הוא |
לפני מותו מצווה אב לשני בניו, אחד חרוץ ואחד עצל, לחיות ולעבוד תמיד ביחד. האחים מכבדים את רצון אביהם. אשת האח החרוץ מסיתה את בעלה לפרק את השותפות. תחילה הוא מסרב, בייחוד עקב העובדה שמזל אחיו מופיע לו פעמיים בזמן חרישו בצורת איש קטנטון ומזהירו שבלי מזל אחיו לא יהיה לו טוב. כשלבסוף האח החרוץ מוותר לדרישת אשתו ומפרק את השותפות, מדלדל הזוג, בו בזמן שהאח העצל, למרות עצלנותו, מתעשר. עם החזרת השותפות חוזר המזל לשני האחים. |
וקסלר, יצחק | |
|
אח רמאי ושני ילדים שאכלו לב וכבד של יונה |
חכם ראה על עץ תאנה יונה פלאית, ואכן, היא היתה מטילה ביצים פלאיות, והחכם היה מוכרן למלך ןלעשירי העיר והתעשר מאוד. אח קנאי בא לגור אצל החכם ומייעץ לן לנסוע לאמריקה כדי למכור שם את הביצים. האח העשיר עושה כן. האח הקנאי משקר לגיסתו שבעלה מת והיא נישאת לו. לפי בקשתו שוחטת את היונה, אך מאכילה את בניה בלבה וכבדה. האיש רוצה להרגם כדי לאכול את לבם וכבדם ולזכות כך בחכמה. בעל הלב נבחר למלך, בעל הכבד נעשה רועה אצל איש נוצרי המנצל אותו, חותם על חוזה שאסור לו להתרגז. אוכל את כל האוכל שלו, הבן מתרגז ואדונו מוריד את עור פניו ומגרשו. נבחר למשנה למלך בעיר שבה מלך אחיו, וסיפר לו על פשיטת עורו. בעל הלב נשכר אצל האדון, הורג את כלבו, פרותיו (כדי להוציאן דרך החלון), מצמיח לו קרניים ואחר כך מוריד את עור פניו. אביהם חוזר, מאשים את אחיו בפני המלך, והעם מוציאו להורג. |
וקסלר, יצחק | |
|
העקרב משעווה שהכיש את בן המלך |
אשתו המאה של מלך ללא ילדים יולדת לו בן. באותו יום נולד גם סייח. הסייח אומר למלך לתת לו את בנו, אתו יראה סכנות אך יצא מהן בשלום. אם לא יההי מוגן יוכש על ידי עקרב וימות. אביו בונה לו בית תלוי באוויר. הנער משחק בנר. מהשעווה שנמסה יצר צורת עקרב שהכישו ומת. |
וקסלר, יצחק |