תמציות סיפורי המספר

דוד, מנחם

שם הסיפור	תמצית	רושם	מספר אסע"י
הבדואי הישר	מחופשים כאזרחים מבלים מלך ווזירו אצל בדואי עני. לבדואי שלושה כבשים וכל יום הוא שוחט אחד מהם. בלילה השלישי הוא יוצא העירה למכור את עורות הכבשים על מנת לקנות אוכל ליום המחרת. הוא נתפס כגנב. שופט פוסק לו קטיעת יד ופסק הדין מבוצע. המלך מברר אצל השופט ומגלה כי לא היו מספיק הוכחות להרשעה. הוא מצווה לתלות את השופט ודואג לפרנסתו של הבדואי.	חביב, יפרח	9115
הביטחון באלוהים וברופא החולים	לעיר אחת שלתושביה לא חסר כלום, ושאף פעם לא חולים בה, שולחים רופא. כדי להוכיח את התושבים על שנטשו את בטחונם בה', נותן הרופא לאדם שבא אליו תרופה שמרעה את מצבו, כך עד שמגיע האדם למצב גסיסה. אזי מרפאו הרופא אחרי שדורש מן התושבים לשוב ולבטוח בה' ולא בו.	חביב, יפרח	9116
ויכוח בין חכם יהודי לאימם מוסלמי	חכם יהודי ואימם מוסלמי מתווכחים ביניהם איזו דת היא טובה יותר. הם מחליטים שכל אחד ילמד את דת רעהו, והמוסלמי יופיע בבית הכנסת כיהודי והיהודי יופיע במסגד כמוסלמי. לפי עצת היהודי קורא האימם בפסוק מסויים "לך" במקום "לך"ומתעקש כי לשתי המילים אותה משמעות. מורידים אותה מהבמה ושליח אחר מסיים את הקריאה בפרשה. במסגד משמש החכם כבעל קורא. כאשר על המאזינים לכרוע ברך במשך התפילה הוא נשאר על ברכיו זמן רב יותר מהמקובל. הסיבה לכך היא שהוא טוען כי בעת שהותו על ברכיו נגלה אליו הנביא מוחמד והביאו למכה וחזרה. לפי דבריו עברו במסע הזה את הים ולכן מכנסיו רטובים(הסיבה האמיתית לרטיבות - שתן). המוסלמים מאמינים לו ומנשקים את מכנסיו הרטובים. האימאם מודה שדת היהודים טובה יותר.	חביב, יפרח	9117
חג'א עלי	מלך מגלה שאשתו בגדה בו וכי אחד משלושת בניו אינו שלו. הוא כותב צוואה לשני בניו, השניים שהם בניו האמיתיים. שלושת הבנים פונים לשייך שהוא היחיד שיכול לפתור את בעייתם. בנוכחות הבנים מבקש השייך לגלות מי משתי נשותיו הרגה את בנו הצעיר. הוא מצווה על שתיהן להופיע בעירום מול כל הנאספים במשפט. אשתו המבוגרת, שהרגה את התינוק של האישה הצעירה מתוך קנאה כי היא עקרה, מתפשטת מיד. אם הילד מסרבת. השייך מגלה מי הם הבנים האמיתיים של המלך לפי תגובתם לסיפור שהוא מספר. השייך טוען כי בהיותו צעיר אשה של ידיד אביו רצתה לשכב איתו, בזמן שבעלה נעדר. השייך, לא רק שסירב לבקשתה, הוא גם היכה אותה באופן רציני. הוא שאל את האחים מה היו עושים במקומו. הראשון אומר שהיה דוקר אותה למוות, השני שהיה שופך עליה נפט ואילו השלישי היה נשאר איתה במשך כל הלילה. השייך קובע כי השלישי אינו בן מלך ואם שלושת הבנים מאשרת את דבריו.	חביב, יפרח	9118
היהלום	מחופש בבגדים אזרחיים מצטרף מלך לשני גנבים. הגנב הראשון מתפאר שהוא יכול להכנס לכל מקום מבלי שהשוטרים ירגישו בו. השני מתפאר שימצא כל דבר מוחבא. המלך המחופש מתפאר שאם יגע בשפמו לא יתלו אותם. כשעומדים לגנוב מאוצר המלך יהלום מבחינים שיש עליו כתם. שני הגנבים בודקים את הכתם ומגלים כי זה מלח. הם מחזירים את היהלום היות ואסור לגנוב מבית שבו טעמו מלח. למחרת תופסים את הגנבים ודנים אותם לתלייה. המלך, שנמצא בין האזרחים, נוגע בשפמו ולא תולים את הגנבים. המלך מגלה לגנבים את זהותו, משבחם על יושרם ומאפשר להם להרוויח את לחמם ביושר.	חביב, יפרח	9119
מאשפות ירים אביון	אשה של רופא לועגת לאשה ענייה. הענייה מצווה על בעלה לצאת לרחוב ולצעוק שהוא רופא. הוא עושה כן ומרפא את בן המלך. נותן לו להריח טבק, הוא מתעטש התולעת יוצאת ממוחו והוא מבריא. המלך משלם לו ביד רחבה והרופאים גם הם משלמים לו, כדי שיפסיק לגזול את פרנסתם. כך לועגת האשה הענייה לאשת הרופא.	חביב, יפרח	9120
משפט העיוור	אשתו של הארון אל רשיד טוענת בפני בעלה כי הגנבים הם הגברים האמיתיים. כדי לבדוק זאת הוא מתחפש כאזרח והולך לגנוב כבשה. הוא נתפס ומוכה. שלושה גנבים מטפלים בו ומביעים את משאלותיהם. אחד אומר שהוא רוצה סכום כסף גדול, שני אומר שהוא רוצה לשכב עם המלכה והשלישי אומר שהוא רוצה להיות מלך לשלושה ימים. הארון אל רשיד ממלא את בקשותיהם. כשבא עיוור להנות מצו המלך המדומה (חלוקת כספים לעניים), קוטע לו המלך המדומה את ידיו ורגליו, זאת כעונש על כך ששכב עם אשה מתה בבית הקברות, משום שבחיים לא הספיק לשכב עמה. האשה התעוררה וביקשה לכסות את מערומיה אולם הוא לא נתן לה וקטע לה איבר אחר איבר, עד שיצאה צעקה והוא התעוור. המלך המדומה הודה כי רק כדי לנקום בעיוור רצה למלוך שלושה ימים. הארון אל רשיד מעניק לשלושת הגנבים סכומי כסף גדולים כדי שירוויחו את לחמם.	חביב, יפרח	9121
משפט שלמה	שלושה סוחרים עולים לירושלים וקוברים את כספם תחת קבר בבית הקברות. למחרת הכסף איננו. פונים לשלמה המלך שיקבע מי הגנב. שלמה המלך מספר להם סיפור: נער ונערה נשבעים להתחתן אולם הנישואין אינם יוצאים לפועל. כעבור שנים נישאת הנערה לאחר ולאחר החופה מגלה לו שהיא כבר מקודשת. הולכים אל המקדש הראשון, הוא מתיר את השבועה ונותן שרשרת זהב. בדרכם חזרה נתקלים בני הזוג בשודדים. הללו מבחינים בשרשרת ושואלים מניין היא. השניים מספרים את סיפורם. לאור נדיבותם של שני חתני הנערה מחליטים השודדים להשיב את כל מה שגזלו. שלמה שואל את שלושת הסוחרים מי לדעתם ראוי לשבח הגדול ביותר. הראשון משיב שהחתן הראשון, השני חושב שהחתן השני ואילו השלישי טוען שהשודדים הם הראויים לשבח. שלמה קובע כי השלישי הוא הגנב.	חביב, יפרח	9122
משפט שלמה והסוחרים	בזמן שלמה המלך קוברים שני סוחרים את כספם בקבר. המת הקבור במקום מגלה לבנו על הכסף והוא לוקחו לעצמו. לפי עצתו של שלמה המלך באים הסוחרים כדי לסחור עמו. מכריזים כי יטמנו סכום נוסף. הבן ששומע את הדברים ממהר להחזיר את הכסף שלקח. הסוחרים לוקחים את כספם ועוזבים את העיר.	חביב, יפרח	9123
סיפור החכם היהודי והאימם הערבי	מוסלמי ויהודי מספרים כל אחד סיפור על בני דתם. סיפור המוסלמי: יהודי נהג לכבד בקימה את שכנו המוסלמי. כשפעם לא קם לפניו סטר לו המוסלמי. לפני השופט נדון המוסלמי לקנס גבוה והיהודי לקנס נמוך. עבור היהודי העני גם הקנס הנמוך היה עול קשה והוא נאלץ למכור את חנותו. סיפורו של היהודי: יהודי עני מבקש לקנות פרה מערבי. הוא משלם מראש אך הערבי מסרב לתת לו את הפרה בטענה שלא שילם לו. היות וליהודי אין הוכחה שאכן שילם נאלץ השופט להאמין לשבועתו של הערבי. לפי בקשתו של היהודי מזמין השופט כמה מפקידיו ואת הערבי לביתו. הוא מבקש מכולם לעזור ליהודי וכל אחד תורם דינר. כשמוציא הערבי דינר מכיסו מכריז השופט כי המטבע מזוייף, וכי אם לא יגלה הערבי מהיכן הגיע אליו יומת. הערבי מודה שקיבל את המטבע מן היהודי. מנהיג הקהל המאזין לסיפורים קובע כי סיפורו של היהודי מוצלח יותר.	חביב, יפרח	9124
שייך אלאסלאם	חסיד מוסלמי רוצה לדעת מה עליו לעשות כדי להגיע לגן עדן. הוא פונה אל האימאם וזה מייעץ לו לבנות בית יתומים. הוא	חביב, יפרח	9125