חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י

חזרה לדף הראשי של מס"ע




תמציות סיפורי המספר

בלום, אריה יצחק ראובן


שם הסיפור

תמצית

רושם

מספר אסע"י

הציץ ולא נפגע

ליהודי שכוחו המיני חדל לפעול מייעץ הרופא לקנות תרופה יקרה, בכדי לרפאותו. אשת היהודי קובעת כי גם התרופה הזאת לא תעזור לו. ואפילו מראה ערוותה שהראתה לו באופן מקיף איננו משפיע עליו.

ויגיסר, משה

4129

גומי לעיסה

משחק מילים: אשה ליטאית מקימה צחוק בחנות בגלל אי הבנה של המוכרת. במקום גומי לעיסה (מסטיק) גומי לאישה (גומי מגן)

ויגיסר, משה

4130

רופא סנדלר

רופא חרץ גורלו של חולה ואמר לו כי ימיו ספורים. כעבור שנה השתומם לפגוש את החולה. החולה סיפר לו שזה עתה חזר מעולם האמת. לכולם יש שם פרנסה בשפע מלבד לרופאים. מכיוון שהרופא הוא ידידו סיפר בגן עדן על ידידו שהוא איננו רופא כי אם סנדלר, כי בגן העדן יש מחסור בסנדלרים.

ויגיסר, משה

4131

בית כנסת בחלם

חלמאים בנו בית כנסת בלי דלת. הרימו כולם יחד את בית הכנסת על מנת שהרב יוכל להיכנס בתוכו. הרב הכניס את ראשו ורגליו נשארו בחוץ. החלמאים השתוממו ולא ידעו לאן נעלם ראשו של הרב. שאלו את הרבנית וזו ענתה שמאז שבונים את בית הכנסת לרב אין ראש.

ויגיסר, משה

4132

אשת הרב שנישאה לעגלון

אלמנת הרב נישאת לעגלון שיש לו יותר מדי כוח גברא. הוא מצטדק, כי עושה הוא זאת לזכר אחיו, דודו וכו' וכו'. האשה מתלוננת על משפחתו הגדולה של בעלה.

ויגיסר, משה

4372

המלמד שנהפך לעגלון

ר' לייזר ליב לימד את התינוקות תורה זמן רב. אולם יום אחד החליף את עבודת הקודש בעבודת חול ונעשה עגלון. לשאלת הקהל מדוע עשה כן, השיב, כי קל לו יותר להרביץ ולצעוק על חיה אחת מאשר על ארבעים. כלומר, קל יותר לעבוד עם סוס אחד מאשר עם 40 תלמידים.

ויגיסר, משה

4373

ישבה על ספסל החלב

אשתו של שמריה היתה שמנה מאוד. כאשר התקרב חג הפסח הכשירה את כל הכלים, שפשפה וניקתה וטיהרה והכשירה את ספסל החלב שעליו הכינה גבינה ושמנת. אחר כך היתה עייפה ורצוצה ושכחה והתישבה על ספסל החלב הכשר. כאשר ראה זאת שמריה נבהל מאוד ורץ לרב. יעץ לו הרב לשפשף את הספסל ולמרק היטב את בשר אחוריה של אשתו.

ויגיסר, משה

4374

שתלך לה ברגל

העגלון היה בריא וחזק בגופו אולם לעומתו היתה סוסתו זקנה וחלשה. פעם נאלצה הסוסה לסחוב עגלה מלאה וגדושה במעלה ההר. במחצית הדרך נחלשה ולא הלכה יותר. האיץ בה העגלון בכל מיני אמצעים, אך לשווא. לבסוף פקעה סבלנותו והוא התיר אותה באומרו "אינך רוצה לנסוע בעלה מן הדין שתלכי ברגל".

ויגיסר, משה

4375